Page 8 - עלון הנוטע דצמבר 2016 מסםר 12 מזמור לאיזור הדרום הוא המרכז החדש

‫לזכר חברים‬

‫נות משלימות‪ .‬לצורך הפרויקט נשתלה בבית דגן חלקת זנים המהווה מאגר‬ ‫ד”ר אלי תומר‪:‬‬
‫גנטי של תכונות המנגו‪ .‬העצים הובאו מאוסטרליה‪ ,‬הודו‪ ,‬פלורידה‪ ,‬דרום‬ ‫היה איש ואיננו עוד‬
‫אמריקה‪ ,‬דרום אפריקה ומקומות נוספים בעולם‪ ,‬ובין כולם בוצעו הכלאות‪.‬‬
‫במקביל נעשתה עבודת טיפוח בחלקת מנגו שניטעה בתחנת גילת‪ ,‬כאשר‬ ‫‪2016-1940‬‬
‫מתוך מבחר הזנים בוררו כ‪ 20-‬שנמצאו מובחרים‪ .‬הזנים נרשמו כזני פטנט‬
‫ונושאים את שמם של חברי צוות המחקר‪ .‬הזן ׳שלי׳ נטוע כיום בהיקפים‬ ‫אלי תומר נולד בשנת ‪ 1940‬בעירק‪ ,‬עלה ארצה עם משפחתו ב‪ ,1950-‬גדל‬
‫מסחריים של כמה אלפי ד׳‪ ,‬בעיקר בסובב כנרת‪ ,‬וזנים אחרים נטועים‬ ‫ברחובות‪ ,‬למד בבית ספר ממלכתי ה’ ובבית הספר החקלאי נחלת יהודה‪.‬‬
‫בצה”ל שירת בחיל מודיעין ולאוניברסיטה העברית הגיע ב‪ .1961-‬במהלך‬
‫בהיקפים קטנים יותר‪.‬‬ ‫לימודיו לתואר ראשון עבד כמורה במוסד לילדים טעוני טיפוח בנס ציונה‬
‫‪ 0‬השבחת גויאבה כגידול מסחרי בישראל‪ :‬במסגרת זו נערכו הכלאות‬ ‫והיה עוזר הוראה ומחקר באוניברסיטה‪ .‬את לימודי התואר השני סיים בפד‬
‫קלאסיות בין זני גויאבה שונים ליצירת קווים חדשים בעלי חיי מדף ארוכים‬ ‫קולטה לחקלאות בנושא ׳הרכבים פנוליים בשורשי הדרים׳ בהנחיית פרופ’‬
‫וחסרי ריח‪ ,‬כדי שניתן יהיה לשווקם בארץ להתאימם גם לייצוא‪ .‬במסגרת‬ ‫שאול מונסליזה‪ .‬ב‪ ,1968-‬עם סיום המאסטר‪ ,‬החל לעבוד במחלקה לעצי‬
‫עבודה זו‪ ,‬שנערכה בשיתוף עם ד”ר ארנון דג ממרכז וולקני‪ ,‬נרשמו חמישה‬ ‫פרי סובטרופיים במרכז וולקני וב‪ 1977-‬סיים את עבודת הדוקטורט בנושא‬
‫זני פטנט הנבחנים ברחבי הארץ בחלקות חצי מסחריות למטרות שיווק‬ ‫׳השפעת חיגור על פריחה‪ ,‬חנטה ופוריות עצי אבוקדו׳‪ ,‬בהנחיית פרופ’ חנן‬

‫מקומי וייצוא‪.‬‬ ‫אופנהיימר ופרופ’ שמואל גזית‪.‬‬
‫‪ 0‬ליצ׳י ולונגן בנגב‪ :‬במסגרת עבודתו כחוקר באזור הנגב הכניס אלי תומר‬ ‫בראשית דרכו במרכז וולקני שימש אלי תומר כחוקר אזורי בצפון הארץ‪.‬‬
‫באותה עת ערך במטעים בקיבוצי הצפון ניסויים שעסקו בהגדרת פוריות‬
‫את גידול הליצ’י והלונגן לגילת ולבשור‪.‬‬ ‫בעצי פרי סובטרופיים‪ ,‬וזאת כחלק מפיתוח גידול מנגו ואבוקדו באזורי הארץ‬
‫השונים‪ .‬עם הזמן‪ ,‬לצורך קידום עבודת הדוקטורט‪ ,‬חזר לעבוד כחוקר בבית‬
‫פעילות ציבורית‬
‫דגן ובתחנת מחקר גילת‪.‬‬
‫בין השנים ‪ 1988‬עד ‪ 1991‬ניהל ד״ר תומר את תחנת הניסיונות גילת‪,‬‬
‫כאשר ב‪ 1990-‬ניהל במקביל גם את חוות הבשור‪ .‬בין השנים ‪ 1994‬עד‬ ‫נושאי המחקר בהם עסק‪:‬‬
‫‪ 1997‬ניהל את המחלקה לעצי פרי סובטרופיים בבית דגן וחזר ב‪1998-‬‬ ‫‪ 0‬השקיית אבוקדו במים מליחים‪ :‬בניסיונות שביצע בתחנת גילת נבחנה‬
‫לנהל את מרכז מחקר גילת‪ ,‬עד ‪ .2002‬בתקופה זו פיתח את התחנה והקים‬ ‫השקיה של שלושה זנים ברמות מים שונות מבחינת מליחות‪ ,‬כמות ואיכות‪.‬‬
‫את בניין החוקרים החדש ע”ש יק”א‪ ,‬הכולל חדרי חוקרים ומעבדות חדישות‪.‬‬ ‫ממצאי המחקר הראו כי ניתן לגדל אבוקדו בקרקעות לס הנגב עם מליחות‬
‫‪-‬מ‪ 2002-‬עד ‪ 2005‬ניהל את המכון למטעים וצמחי נוי במרכז וולקני והיה ש�ו‬ ‫מי מוביל ואף למעלה מזה‪ .‬לאור הממצאים שהתקבלו ניטעו בצפון ומערב‬
‫תף להקמת בנק הגנים ושותף לאיחוד המכון לגידולי שדה והמכון למטעים‬ ‫הנגב חלקות מסחריות של אבוקדו הגדלות בהצלחה ובהיקפים גדולים עד‬
‫היום‪ .‬עבודות אלו נערכו בשיתוף עם ד”ר דניאל שמשי‪ ,‬מי שנחשב בזמנו‬
‫לאחד‪ :‬המכון למדעי הצמח‪.‬‬
‫ד”ר תומר היה חבר בוועדת השיפוט של מדען משרד החקלאות‪ ,‬חבר‬ ‫למומחה בינלאומי ביחסי מים‪-‬גידול‪.‬‬
‫בוועדה לקליטת חוקרים חדשים במינהל‪ ,‬שימש יו”ר ועדת קידום של‬ ‫‪ 0‬השבחת זני מנגו‪ :‬מסוף שנות השבעים ועד לפרישתו לגמלאות ניהל ד״ר‬
‫חוקרים‪ ,‬מהנדסים וטכנאים וחבר בוועדה לפיתוח משותף ליישום ורישום‬ ‫אלי תומר את פרויקט השבחת המנגו במינהל המחקר‪ .‬מטרת המחקרים‬
‫תוצרי מחקר‪ .‬הוא יצר שיתופי פעולה טובים עם עמיתים בדרום אפריקה‬ ‫הייתה לאתר זנים מצטיינים‪ ,‬בעלי תכונות עדיפות על אלו של הזנים המסד‬
‫בפרויקט לבחינת זני אבוקדו עמידים למחלת הבקטריה ‪ Black spot‬וגידול‬ ‫חריים‪ .‬אלי חיפש זנים איכותיים ללא סיבים‪ ,‬בעלי צבע אטרקטיבי‪ ,‬חיי מדף‬
‫הזן ׳היידי׳‪ .‬כמו כן השתלם בנושא עצי פרי סובטרופיים בשבתונים בדרום‬ ‫ארוכים‪ ,‬גודל וצורה מושכים את העין וכאלה המבשילים במועדים שונים‪.‬‬
‫ההשבחה נעשתה באמצעות הכלאות קלאסיות בין זני מנגו שונים בעלי תכוד‬
‫אפריקה‪ ,‬ארה”ב‪ ,‬אוסטרליה‪ ,‬ספרד ובמקומות נוספים‪.‬‬

‫‪-‬ב‪ 2006-‬פרש אלי לגמלאות ומאז מילא בהתנדבות תפקידים חשובים במ�י‬
‫נהל‪ ,‬בהם רפרנט לתוכניות מחקר בתחום המטעים אצל המדען‪ ,‬מדריך‬
‫קבוצות במסגרת אגודת השוחרים ואחראי על חלקות האוסף הגנטי של‬

‫עצי פרי ועל ׳גן חנן׳‪.‬‬
‫בתחילת ‪ ,2016‬בשיתוף פעולה הדוק עם ד״ר יובל כהן‪ ,‬החל אלי בעבודה‬
‫אינטנסיבית על ספרו השבחת זני מנגו בישראל‪ .‬הספר לקראת סיום ויצא‬

‫לאור בעת הקרובה‪.‬‬

‫תודה לעמליה (מלי) ברזילי על איסוף החומר‬
‫ועריכתו במסגרת אתר ׳מורשת׳ של מרכז וולקני‬

‫‪‘ 8 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 December 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬דצמבר ‪2016‬‬