Page 10 - עלון הנוטע פברואר 2017 מספר 2 התמר
P. 10

‫דואר נכנס‬

        ‫פסילת האגס‬                                                            ‫התמונה באדיבות ‪bugguide.net‬‬   ‫עפצים פוטוגניים על עלי תאנה‬

     ‫‪Homotoma ficus‬‬                                                                                        ‫הבחנתי בעפצים הללו על עלי תאנה הגדלה בחזית‬
                                                                                                           ‫ביתו של ד״ר יגאל ניצן ז״ל‪ ,‬מי שעבד שנים רבות במע‬
‫מסוג ליבריבקט ר )‪ ,(Liberibacter‬גורמי מחלות‪ ,‬כולל הגרינינג וצהבון הגזר המו�ע‬                               ‫סירות רבה במועצה לשיווק הדרים ועסק בביקורת‬
‫ברות באמצעות פסילות‪ .‬גורם הגרינינג טרם הגיע לארץ ונקווה שאם וכאשר יהיה‬                                     ‫הפרי לייצוא ליפן‪ .‬בחודשי הקיץ נרתם גם למבצע ביעור הטריסטזה‪ ,‬כמנהל‬
‫זה רק לאחר שהמחקר בעולם ימצא דרכים לצמצם את נזקיו‪ ...‬ואולם‪ ,‬נשיאת חיע‬                                      ‫המעבדה שהמועצה הקימה בזמנו ברחובות‪ .‬שיתפנו פעולה ופירסמנו יחד‬
‫דקי ליבריבקטר באמצעות פסילות נמצאה לראשונה בארץ כבר בשנת ‪ 2009‬על‬                                           ‫כמה מאמרים בנושא פיזור הנגיף בעצים מודבקים‪ .‬יגאל נפטר לפני כחמש‬
‫ידי מוואסי‪ ,‬בר‪-‬יוסף וגרה‪ ,‬שנמנעו לפרסם את ממצאיהם כדי לא לפגוע בייצוא‪...‬‬
‫הנחת העבודה‪ ,‬לפיה גם פסילת התאנה בארץ נושאת ליבריבקטר‪ ,‬אך לא‬                                                   ‫שנים‪ ,‬לאחר מחלה‪ ,‬ומאז אלמנתו מטפחת את הגן היפה שסביב לביתם‪.‬‬
‫אלים‪ ,‬מבוססת על נתונים שפורסמו על ידי פרופ׳ כסלו וחוב׳‪ ,‬לפיהם ביות‬
‫התאנה בארץ החל כבר לפני כעשרת אלפי שנים וכן בגלל שיטת הריבוי של‬                                                                                                    ‫עפצים על עלה‬
‫עץ זה באמצעות ייחורים‪ .‬השילוב של גידול ממושך בשיטת ריבוי וגטטיבית‬                                                                                                  ‫תאנה‪ ,‬פרי מעלליה‬
‫איפשרה לדורות של מטפחים בלתי ממוסדים אך בעלי עין מצוינת וטעם טוב‬                                                                                                   ‫של פסילת התאנה‬
‫לסלק פרטים המגיבים בסימפטומים שליליים לגורמי מחלה שונים דוגמת נגיע‬                                                                                                 ‫‪:Homotoma ficus‬‬
‫פים‪ ,‬ולבחור להמשך הריבוי ייחורים מעצי תאנה שלא הראו סימפטומים גם‬                                                                                                   ‫פוטוגני מדי מכדי‬
                                                                                                                                                                   ‫להיחשב לנזק?‬
               ‫בהיותם מודבקים (מאמר על נגיפי תאנה סמויים ‪ -‬בהכנה)‪.‬‬
‫מדובר בהשערה שבדיקתה קלה וזולה‪ ,‬אך באם תתברר כנכונה יהיה בכך‬                                               ‫צילמתי את העפצים המעניינים שהופיעו על עלי התאנה‪ ,‬העברתי את התמוע‬
‫כדי לתרום גם לגידול ההדרים והגזר‪ ,‬שבשנים האחרונות סובלים נזקים חמורים‬                                      ‫נת לכמה אנטומולוגים קולגות ושאלתי מה הם יכולים לספר על המזיק שגרם‬
‫כתוצאה מהדבקה במחלות שגורמיהן ליבריבקטר‪ ,‬אך גם מיני ההדרים וגם‬                                             ‫לעפצים הללו‪ .‬חזר אלי פרופ׳ צבי מנדל וכתב את שם המזיק גורם העפצים‪,‬‬
                                                                                                           ‫‪ ,Homotoma ficus‬הלוא הוא פסילת התאנה‪ .‬ליד שם המזיק הוספתי הערה‪,‬‬
    ‫הגזר חסרים בשלב זה מקורות לעמידות גנטית טובה כנגד חידקים אלה‪.‬‬                                          ‫אותה העברתי לכמה קולגות בחו״ל‪ ,‬לפיה העפצים יפים מדי מכדי שייחשבו‬
‫נקודה מעניינת אחרת הראויה לציון היא השפעת העפץ על הזדקנות חלקי העע‬                                         ‫לנזק ‪ -‬משפט מביך אך מוכר בקרב חוקרים ויש בו כדי להראות כי לעתים‬
‫לה‪ :‬במבט בעלה היבש כולו (לא מוצג כאן) ניתן להבחין כי האזור המאוכלס‬                                         ‫המסירות למקצוע‪ ,‬קרי השמדת גורמי המחלה והמזיקים‪ ,‬אינה קשורה לצוע‬
‫בפסילה יוצרת העפץ מתייבש לאטו וזאת רק לאחר שחלקי העלה הנקיים‬
                                                                                                                                                              ‫רתם האסתטית‪.‬‬
                                            ‫מעפצים כבר כמשו ומתו‪.‬‬                                          ‫מעניין יהיה לבדוק אפשרות לפיה גם פסילה זו‪ ,‬בדרך כלשהי‪ ,‬קשורה לחידקים‬
‫יצוין‪ ,‬כי תחום העפצים זכה לימי תהילה בעיקר בזכות מחלת עפצים קשה שנע‬
‫גרמת בעקבות הדבקת חידקי האגרובקטריום טומפיאנס (‪Agrobacterium‬‬
‫‪ ,)tumefacienss‬שפיענוח דרך פעילותם היווה לפני כשלושה עשורים את ה�ב‬

                           ‫סיס לתעשיית הביוטכנולוגיה הצמחית בעולם‪.‬‬

‫בברכה‪,‬‬
‫פרופ׳ משה בר יוסף‪ ,‬גימלאי מינהל המחקר החקלאי‬

‫‪‘ 10 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 February 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬פברואר ‪2017‬‬
   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15