Page 25 - עלון הנוטע יולי

‫ענף החודש‬

‫מאופיין בקרקע בינונית‪-‬קלה‪ ,‬אקלים צחיח והשקיה בטפטוף במים מליחים‪ .‬אתרי‬ ‫מסיק זיתי המאכל בישראל מתבצע עד היום באמצעים ידניים‪ .‬המחסור המתמש‬
‫מישור החוף ועמק הירדן מאופיינים בקרקע בינונית‪-‬כבדה‪ ,‬אקלים ים תיכוני טיפוסי‬ ‫שך בידיים עובדות‪ ,‬כמו גם העלויות הגדלות והולכות של כוח אדם זמין‪ ,‬הביאו את‬
‫והשקיה בטפטוף במים שפירים‪ .‬בכל אתר ניסוי נבחרו שתי חלקות סמוכות של‬ ‫הענף לסף משבר‪ ,‬לנטישת כרמי מאכל ועקירתם ולהפחתת האספקה של פרי‬
‫עצים בני ‪ 20-15‬שנה‪ .‬חלקה אחת רוססה במחליש עוקץ עשרה ימים לפני המסיק‬ ‫מייצור מקומי‪ .‬גורמים אלה יצרו צורך בפתרונות חלופיים של מסיק ממוכן שיתבש‬
‫והחלקה האחרת שימשה כביקורת‪ .‬החומר להחלשת העוקץ‪ ,‬על בסיס המלצת‬ ‫טאו בהורדת עלויות המסיק‪ ,‬ביעילות המסיק ובאיכויות פרי גבוהות‪ ,‬שיצדיקו את‬
‫מערכת ההדרכה‪ ,‬היה מסיקל( (‪ + MKP 5%‬אוריאה ‪ ,1%‬׳חיפה כימיקלים׳) בתו�ס‬
‫פת אתרל ‪ 48%( 0.1%‬ח‪.‬פ‪ ,.‬׳אגן כימיקלים׳‪ ,‬אשדוד) ומשטח דימול ‪ .0.5%‬החומר‬ ‫המעבר למסיק ממוכן‪.‬‬
‫יושם באמצעות מרסס מפוח בנפח ‪ 200‬ליטר‪/‬ד׳‪ ,‬עשרה ימים לפני מועד המסיק‪.‬‬ ‫בעולם‪ ,‬בעיקר בספרד ובארה”ב (‪Ferguson et al., 2010; Vega-Macias et‬‬
‫‪ )al., 20055‬נעשים מאמצים גדולים לבחינת פתרונות של מסיק ממוכן לזיתי מ�א‬
‫טבלה ‪ :1‬הזנים שנבדקו‪ ,‬מקורם ואתרי הגידול שלהם‬ ‫כל‪ .‬במקרים מסוימים מסיק ממוכן של זיתי מאכל הוא עניין שבשגרה‪ ,‬בעיקר‬
‫בזן ׳אוחיבלנקה׳ בספרד (‪ .)Vega-Macias et al., 2005‬ברוב המקרים העיקרון‬
‫אתר הגידול‬ ‫מקור הזן‬ ‫הזן וצפיפות הנטיעה‬ ‫המנחה הוא להשתמש בציוד המשמש למסיק זיתי שמן‪ ,‬אם כי יש מקרים בהם‬

‫רביבים‬ ‫׳מנזנילו׳ ‪ 41-36 -‬עצים‪/‬ד׳ ספרד‬ ‫מנסים לפתח מיכון ייעודי לזיתי מאכל (‪.)Ferguson et al., 2012‬‬
‫מטבע הדברים‪ ,‬המסיק הממוכן של זיתי מאכל מורכב מזה של זיתי שמן משתי‬
‫׳סורי׳ ‪ 48-24 -‬עצים‪/‬ד׳ המזרח התיכון רביבים‬ ‫סיבות עיקריות‪ :‬זיתי מאכל נמסקים כאשר מבחינה פיזיולוגית הפרי עדיין בוסר‬
‫והכוח הדרוש לניתוקו מהעץ רב מזה של זיתים לשמן‪ ,‬הנמסקים במצב הבשלה‬
‫׳נבאלי מוחסן׳ ‪ 36 -‬עצים‪/‬ד׳ המזרח התיכון תעבורה (סמוך לבני דרום)‬ ‫מתקדם יותר‪ .‬אי לכך‪ ,‬במסיק הממוכן של זיתי מאכל צפוי להידרש ניעור בעוצש‬
‫מה גבוהה מזו של מסיק זיתי שמן‪ .‬בנוסף‪ ,‬בזיתי מאכל יש חשיבות לאיכותו החיש‬
‫עמק הירדן (אשדות יעקב)‬ ‫׳אוחיבלנקה׳ ‪ 42 -‬עצים‪/‬ד׳ ספרד‬ ‫צונית של הפרי‪ ,‬דרישה שאינה קיימת בזיתי שמן‪ ,‬ויש על כן להתייחס גם למדד זה‬

‫בכל חלקה נבחרו עצים בעומס יבול גבוה והטיפולים נקבעו אקראית‪ ,‬בחמש‬ ‫בבדיקת שיטות המסיק‪.‬‬
‫חזרות (עצים) לטיפול‪ .‬העצים נמסקו בספטמבר‪ ,‬באינדקס הבשלה ‪ .1‬כוח‬ ‫במסיק המסורתי‪ ,‬הידני‪ ,‬של זיתי מאכל הפרי מאוחסן במיכלים שונים (ארגזים‪,‬‬
‫ניתוק נמדד ביום המסיק באמצעות מד כוח (‪)Lutron, FG-5000A; mark-10‬‬ ‫מיכלי דולב וכד’) למשך הזמן הנדרש להובלת הפרי למפעלי המזון ולהכנסתו‬
‫על ‪ 100‬פירות לעץ‪ .‬ניעור גזע התבצע באמצעות מנערת גזע מתוצרת דותן‬ ‫לתהליך הכבישה‪ .‬רוב זיתי המאכל מטופלים בתהליך הנקרא “כבישה ספרדית”‪.‬‬
‫(מודל ‪ )DT-10‬רתומה לטרקטור והזיתים נאספו על גבי רשתות שנפרשו על‬ ‫בתהליך זה מוכנסים הפירות‪ ,‬לאחר ניקוי עלים‪ ,‬שטיפה ומיון ראשוני לגודל וצבע‪,‬‬
‫הקרקע‪ .‬החבטות ניתנו באמצעות מוטות פיברגלס‪ ,‬בו זמנית עם ניעור הגזע‪,‬‬ ‫לתמיסת סודה קאוסטית בריכוז של כ‪ ,2.5%-‬להפגת המרירות‪ .‬לאחר שהסודה‬
‫למש ך ‪ 60-30‬שניות‪ ,‬שלושה‪-‬ארבעה חובטים לעץ‪ .‬בעצים שנמסקו ידנית נ�א‬ ‫חודרת את ציפת הפרי עד כדי שני שלישים לכיוון הגלעין‪ ,‬נשטפים הזיתים ומוכנש‬
‫סף כל הפרי שנשאו העצים לתוך תרמילי קטיף‪ ,‬כדי להגיע ליעילות מסיק של‬ ‫סים לתמלחת‪ ,‬לתסיסה‪ .‬עם סיום תהליך התסיסה עובר הפרי מיון סופי ואריזה‬
‫‪ .100%‬פירות המסיק הממוכן עברו ניקוי עלים בשטח באמצעות מכשיר ייעודי‬ ‫לצרכן‪ .‬חלק מזיתי המאכל מטופל בשיטה הנקראת “כבישה מזרחית”‪ .‬בשיטה‬
‫שנבנה לשם כך‪ ,‬ונשקלו‪ .‬לקביעת יעילות המסיק‪ ,‬עם סיום שלב הניעור ואיסוף‬ ‫זו‪ ,‬לאחר ניקוי עלים‪ ,‬שטיפה ומיון ראשוני לגודל וצבע‪ ,‬עובר הפרי ביקוע ומוכנס‬
‫הפרי‪ ,‬נפרשו הרשתות שנית והפרי הנותר נמסק באמצעות מנערות חשמליות‬
‫מתוצרת צרפת (‪ )Olivium, Pellenc‬ובאופן ידני‪ .‬גם פרי זה עבר ניקוי עלים‬ ‫ישירות לתמלחת‪ ,‬לתסיסה‪ ,‬ללא טיפול מוקדם בסודה קאוסטית‪.‬‬
‫במסיק המסורתי‪ ,‬הידני‪ ,‬כאשר הוא מבוצע כראוי‪ ,‬שיעור הפירות שנפגעו חיצונית‬
‫ונשקל‪ .‬שיטות המסיק בזנים השונים בשתי שנות הניסוי מוצגות בטבלה ‪.2‬‬ ‫נמוך‪ ,‬עוצמת הפגיעות לרוב חלשה ורובן נעלמות לאחר סיום תהליכי הכבישה‪.‬‬
‫מכל עץ נמסק נלקח תת מדגם שעבר מיון לגודל במתקן ייעודי שנבנה לצורך זה‬ ‫במסיק ממוכן שיעור הפירות הפגועים עלול להיות גבוה יותר ועוצמת הפגיעות‬
‫וכ‪ 1.5-‬ק”ג פרי מגודל ‪ 15-13‬מ”מ‪ ,‬שהוכנס מיידית לכלי שהכיל תמיסת סודה‬ ‫חזקה יותר‪ ,‬כך שחלקן אינו נעלם לאחר סיום תהליכי הכבישה‪ .‬פרי בעל פגיעות‬
‫קאוסטית בריכוז ‪ 0.5%‬בעונת ‪ 2011‬ובריכוז ‪ 1%‬בעונת ‪ .2012‬בשיטה זו טופלו‬ ‫חיצוניות נפסל לשיווק‪ .‬על מנת לצמצם את שיעור הפירות שאינם ראויים לשיווק‬
‫פירות הזנים ׳מנזנילו׳‪ ,‬׳אוחיבלנקה׳ ו׳נבאלי מוחסן׳‪ .‬פירות הזן ׳סורי׳ עברו ניקוי עלים‬ ‫הוצעו גישות שונות לטיפול מוקדם בשטח עבור פרי שנמסק במסיק ממוכן‪ ,‬קרוב‬
‫וביקוע מיד לאחר המסיק והוכנסו לתמיסת מלח בישול בריכוז ‪ .11%‬הכלים‬ ‫ככל האפשר למועד המסיק‪ ,‬כאשר בהמשך הוא מועבר למפעל המזון להמשך‬
‫התהליך‪ ,‬כמקובל (‪ .)Vega-Macias et al., 2005‬נושא זה נבדק אף הוא במחקר‬

‫הנוכחי‪ ,‬אך מפאת קוצר היריעה ידווח בנפרד‪.‬‬
‫בעבודה הנוכחית נבדקה‪ ,‬במשך שנתיים עוקבות‪ ,‬השפעת מסיק ממוכן באש‬
‫מצעות ניעור גזע על שני תוצרים‪ :‬פרי בכבישה ספרדית ופרי מבוקע‪ .‬נבדקה‬
‫השפעת המסיק הממוכן‪ ,‬עם וללא חובטים וכן עם וללא שימוש במחלישי עוקץ‪,‬‬

‫על יעילות המסיק ואיכות הפרי בארבעה זנים‪.‬‬

‫חומרים ושיטות‬

‫נבדקו הזנים ׳מנזנילו׳‪ ,‬הזן העיקרי לכבישה ספרדית בארץ‪ ,‬ו׳אוחיבלנקה׳‪ ,‬הזן העיקרי‬
‫למסיק ממוכן למאכל בספרד‪ ,‬וכן ׳סורי׳ ו׳נבאלי מוחסן׳‪ ,‬הזנים העיקריים בארץ לכש‬
‫בישה מזרחית‪ .‬הזנים נבדקו בשלושה אתרי גידול‪ ,‬כמפורט בטבלה ‪ .1‬אתר רביבים‬

‫‪‘ 25 ‘Alon Hanotea’ vol. 68 July 2014‬עלון הנוטע’ שנה ס”ח‪ ,‬יולי ‪2014‬‬