Page 26 - עלון הנוטע יולי

‫הנחת העבודה הייתה כי פירות בעלי פגיעות קלות ניתנים לשיווק מסש‬ ‫טבלה ‪ :2‬שיטות המסיק בזנים השונים בשתי שנות הניסוי‬
‫חרי יחד עם פירות ללא פגיעות כלל‪ .‬ברוב המקרים‪ ,‬כ‪ 50%-‬מהפירות‬
‫שנמסקו סווגו כפירות ללא פגיעות‪ .‬במסיק הידני של פירות ׳מנזנילו׳‬ ‫שיטות המסיק בזנים השונים ‪2012 2011‬‬
‫נמצאו ‪ 8.2%‬ו‪ 17.5%-‬פירות עם פגיעות חמורות ב‪ 2011-‬וב‪,2012-‬‬
‫בהתאמה‪ .‬ערכים אלה גבוהים מעט בהשוואה לערכים של ‪5-10%‬‬ ‫׳מנזנילו׳ ׳סורי׳ ׳נבאלי׳ ׳אוחיבלנקה׳ ׳מנזנילו׳ ׳סורי׳ ׳נבאלי׳ ׳אוחיבלנקה׳‬
‫המקובלים במסיק הידני המסחרי‪ ,‬אך עדיין בתחום סביר‪ .‬ב‪2011-‬‬
‫אחוז הפירות בעלי פגיעות חמורות משתי שיטות המסיק הממוכן היה‬ ‫‪+ ++ + + + + +‬‬ ‫מסיק ידני‬
‫גבוה באופן מובהק מפירות המסיק הידני‪ .‬ב‪ 2012-‬אחוז הפירות בעלי‬
‫פגיעות חמורות במסיק הממוכן היה נמוך יותר ‪ -‬כמחצית מהערכים‬ ‫ניעור גזע ‪ +‬חובטים ‪ +‬מחליש עוקץ ‪+ + + + + + +‬‬
‫שהתקבלו ב‪ ,2011-‬והבדלים מובהקים התקבלו רק בין מסיק ידני‬
‫למסיק ממוכן ללא חובטים‪ .‬שימוש במחלישי עוקץ לא השפיע על‬ ‫‪+ ++ + - - + -‬‬ ‫ניעור גזע ‪ +‬חובטים‬

‫איכות הפרי (טבלה ‪ ,5‬בעמוד הבא)‪.‬‬ ‫‪- -+ + - ++ +‬‬ ‫ניעור גזע ‪ +‬מחליש עוקץ‬
‫אחוז הפירות בעלי פגיעות חמורות בזן ׳נבאלי מוחסן׳ היה יחסית נמוך‬
‫ודומה בכל שיטות המסיק שנבדקו ובשתי השנים‪ .‬בזן ׳אוחיבלנקה׳‬ ‫עם דוגמאות הפרי בתמיסות השונות הועברו בתום המסיק למפעל‬
‫התקבלו בעונת ‪ 2011‬אחוזים גבוהים של פירות בעלי פגיעות חמורות‬ ‫הכבישה בבני דרום‪ .‬תמיסת הסודה הקאוסטית המהולה הוחלפה‬
‫בכל שיטות המסיק‪ ,‬כולל במסיק הידני‪ .‬בעונת ‪ 2012‬ערכים אלה‬ ‫בתמיסה בריכוז מסחרי של ‪ ,2.5%‬ולאחר חדירת הסודה לשני שלישים‬
‫היו נמוכים יותר‪ ,‬כאשר במסיק הידני אחוז הפירות הפגועים היה נמוך‬ ‫מציפת הפרי‪ ,‬נשטפו במים ובחומצת מלח ‪ 0.8%‬לסילוק כל שאריות‬
‫בהשוואה למסיק הממוכן‪ .‬לא נמצאו הבדלים מובהקים בין מסיק‬ ‫הסודה‪ .‬בשלב זה מולא הכלי בתמיסת מלח בישול ‪ ,11%‬לתסיסה‪.‬‬
‫ידני למסיק ממוכן עם חובטים‪ ,‬אולם היו הבדלים מובהקים בין מסיק‬
‫ידני למסיק ממוכן ללא חובטים‪ .‬הסיבה לנזק ב‪ 2011-‬הייתה הופעת‬ ‫בכלים עם הפרי המבוקע (׳סורי׳) לא הוחלפה התמיסה‪.‬‬
‫כתמים חומים במהלך תהליך הכבישה ולא הופעת מכות מכניות‪.‬‬ ‫במהלך התסיסה נמדדו רמת החומצה הלקטית‪- ,‬ה‪ pH-‬ותכולת ה�מ‬
‫פרי ׳אוחיבלנקה׳ שנמסק באופן ממוכן וטופל במערך המסחרי ולא‬ ‫לח‪ .‬סיום התהליך הוגדר כאשר ריכוז החומצה הלקטית היה ‪,4-4.5%‬‬
‫ה‪ pH-‬הגיע ל‪ 1-‬וריכוז המלח היה ‪ .5.5-6.5%‬בשלב זה נבדקה איכות‬
‫הניסיוני‪ ,‬התקבל באיכות גבוהה‪ ,‬כמעט ללא פגמים‪.‬‬ ‫הפרי באמצעות דגימה של כ‪ 300-‬ג׳ פירות מכל כלי ומיונם לשלוש‬
‫כפי שצוין למעלה‪ ,‬הטיפול בפירות הזן ׳סורי׳ היה שונה מהטיפול בפיש‬ ‫קטגוריות‪ :‬פגיעות חמורות‪ ,‬פגיעות קלות וללא פגיעות‪ .‬קטגוריות אלו‬
‫רות הזנים האחרים והפרי בוקע מיד לאחר המסיק‪ .‬בעונת ‪ 2011‬כל‬ ‫נבחרו מאחר שבתהליך המסחרי נפסלים פירות בעלי פגיעות חמוש‬
‫הפרי‪ ,‬מכל שיטות המסיק‪ ,‬היה באיכות ראויה לשיווק‪ .‬בעונת ‪2012‬‬ ‫רות בעוד שפירות בעלי פגיעות קלות נחשבים מתאימים לשיווק‪ .‬כל‬
‫אחוז הפירות הפגועים היה גבוה מזה שהיה בעונת ‪ ,2011‬ללא הבדלים‬
‫קטגוריה נשקלה בנפרד וחושב חלקה מהמשקל הכללי‪.‬‬
‫מובהקים בין שיטות המסיק השונות‪.‬‬ ‫ניתוח סטטיסטי של הנתונים נערך באמצעות תוכנת ‪JMP5/0/1,( JMP‬‬
‫בכל שיטות המסיק ובכל הזנים שנבדקו לא הייתה השפעה לריסוס‬ ‫‪ )SAS Inc., Cary, NC‬ונעשה שימוש במבחן ‪.Tukey-Kramer t test‬‬

‫בחומרים מחלישי עוקץ על איכות הפרי הסופית‪.‬‬ ‫תוצאות‬

‫דיון‬ ‫‪ 0‬השפעת הריסוס בחומרים מחלישי עוקץ על כוח הניתוק של‬
‫הפרי ביום המסי‪:‬ק‪ :‬בעונת ‪ 2011‬היה כוח הניתוק בעצים שטופלו ב�מ‬
‫מסיק ממוכן של זיתי מאכל עדיין מוגבל בהיקפו ודורש עבודת מו”פ‬ ‫חלישי עוקץ נמוך באופן מובהק בהשוואה לעצים ללא טיפול‪ .‬ב‪2012-‬‬
‫כדי להגיע למתכונת עבודה ברת יישום‪ .‬ברוב המקרים יעילות המסיק‬ ‫התקבל הבדל מובהק בכוח הניתוק רק בזן ׳אוחיבלנקה׳‪ ,‬כאשר בזנים‬
‫הממוכן בשילוב חובטים הייתה גבוהה והגיעה לערכים של מעל ‪,80%‬‬ ‫האחרים לא נראתה על מדד זה השפעה של טיפול במחלישי עוקץ‬
‫הנחשבים סף כלכלי( (‪ .)Ferguson et al., 2010‬רק בזן ׳סורי׳ הת�ק‬
‫בלה בעונת ‪ 2011‬יעילות מסיק נמוכה (‪ ,)71.6%‬ככל הנראה תוצאה‬ ‫(טבלה ‪.)3‬‬

‫של מסיק מוקדם מדי של זן זה באותה עונה‪.‬‬ ‫טבלה ‪ :3‬הזן ‪ /‬הטיפול ‪2012 2011‬‬
‫בעבודה זו נמצא כי איכות הפרי במסיק ממוכן הינה תלוית זן ומוצר‬ ‫ללא מחליש‬ ‫עם מחליש‬ ‫ללא מחליש‬ ‫עם מחליש‬
‫וקשורה כך נראה‪ ,‬לתכונות הקליפה והציפה‪ .‬מנתוני עבודה זו עולה‬ ‫עוקץ (ג׳)‬ ‫עוקץ (ג׳)‬ ‫עוקץ (ג׳)‬ ‫עוקץ (ג׳)‬ ‫׳מנזנילו׳‬ ‫השפעת הטיפול‬
‫כי הזנים ׳נבאלי מוחסן׳ ו׳אוחיבלנקה׳ (לכבישה ספרדית) והזן ׳סורי׳‬ ‫׳סורי׳‬ ‫במחליש עוקץ‬
‫(לזיתים מבוקעים) מתאימים למסיק ממוכן למאכל גם אם אחוז הפיש‬ ‫‪397A‬‬ ‫‪432A‬‬ ‫‪199a‬‬ ‫‪108b‬‬ ‫לפני המסיק על‬
‫רות בעלי פגיעות קשות מעט גבוה בהשוואה למסיק ידני‪ .‬עבור הזן‬ ‫׳נבאלי מוחסן׳‬ ‫כוח הניתוק של‬
‫׳מנזנילו׳ שיעור הפירות בעלי פגיעות חמורות עדיין גבוה ויש לנסות ולש‬ ‫‪416A‬‬ ‫‪379A‬‬ ‫‪264a‬‬ ‫‪220b‬‬ ‫׳אוחיבלנקה׳‬ ‫הפרי‬
‫פתח שיטה שתתאים גם עבורו (‪ .)Zipori et al., 2014‬בארץ ובעולם‬
‫נעשים מאמצים ממוקדים גם לטיפול בפרי בעודו בכרם‪ ,‬טרם הגעתו‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪348a‬‬ ‫‪303b‬‬
‫למפעלים‪ ,‬אולם עדיין אין שיטה מומלצת מוכחת שניתן לעבוד לפיה‪.‬‬
‫‪598A‬‬ ‫‪267B‬‬ ‫‪564a‬‬ ‫‪378b‬‬

‫‪ -‬אותיות שונות מציינות הבדלים מובהקים סטטיסטית ברמ ת ‪ p<0.05‬בין הט�י‬

‫פולים באותו זן באותה שנה‪.‬‬

‫‪ 0‬יעילות המסיק בטיפולי הניסוי השונים‪ :‬במסיק הממוכן היעילות ה�ג‬
‫בוהה ביותר הושגה בניעור עם מנערת גזע בשילוב חובטים‪ .‬טיפול במש‬
‫חליש עוקץ לא שיפר את יעילות המסיק באופן מובהק‪ .‬במסיק ממוכן‬
‫באמצעות ניעור גזע ללא חובטים התקבלה לרוב יעילות נמוכה‪ ,‬למרות‬

‫הטיפול המקדים בחומרים מחלישי עוקץ (טבלה ‪ ,4‬בעמוד הבא)‪.‬‬
‫‪ 0‬השפעת שיטת המסיק על איכות הפרי‪ :‬הנתונים (טבלה ‪ )5‬מציינים‬
‫את אחוז הפירות בעלי פגיעות חמורות מתוך סך כל הפירות שנבדקו‪.‬‬

‫‪‘ 26 ‘Alon Hanotea’ vol. 68 July 2014‬עלון הנוטע’ שנה ס”ח‪ ,‬יולי ‪2014‬‬