Page 6 - עלון הנוטע דצמבר 2014
P. 6
קוראים כותבים
בשבחה של בטיחות דבר העורכת
ברצוני לברך על שהקדשתם מקום ובמה בעלון האחרון (גיליון נובמבר )2014 קוראים יקרים,
לנושא הבטיחות .לא כל מעסיק מודע לצורך בחינוך עובדיו לבטיחות בעבודה.
במטע הבננות לדוגמה ,עובדים עם סולמות לתמיכת האשכולות ועם סכינים והיום ,ציבור בוחרים פוטציאלי ,נדבר קצת על אגו.
חדים .אולי בזכות היותי חקלאי-משפחתי הייתה לי מודעות להסביר לעובד מה זה אגו? בעידן הווירטואלי בו אנו חיים מעניין להיכנס ל׳מוח׳ הקרוב ולהפ
לשמור על פעולותיו ולמנוע ככל האפשר תקלות שעלולות ,כתוצאה מזלזול, תעדכן .ובכן ,אחת שיודעת כותבת ש״בעל אגו הוא אחד שמחפש כבוד״;
להסתיים בתאונות קשות ואף בפגיעה בחיי אדם .הנושא חשוב ,ויש לחדד את אחר ,שכנראה יש לו ,כותב ש״אגו היא תחושת הכבוד העצמי של הבן אדם.
הזהות הרוחנית והפיסית שלו״; ״אגואיסט הוא אדם שדואג לעצמו בלבד״;
המודעות למה שעלול להתפתח בעקבות פגיעה של עובד במטע שלך. ״אגואיסטים הם בעיקרון אנשים שאוהבים רק את עצמם ולא חושבים על אף
בברכה, אחד אחר .בני אדם אנוכיים כאלה״; לפי מילון אבן-שושן ״אגו הוא ה׳אני׳ של
יקיר דוידאור ,הוד השרון האדם ,אישיותו ועצמיותו״; ״בעל אגו הוא שוויצר גדול מאוד״ כותבת הצנועה;
״האגו הוא שורש הרע״; ״מידת הגאווה״; על-פי פרויד ״האגו הוא החלק המרפ
...ובעניין עונות השנה כזי במודעות האדם״ והיה גם מישהו ,לא חשוב מאיזו מפלגה ,שכתב ״לאגו יש
ב׳עלון הנוטע׳ מחודש יולי שנה זו ,תמוז תשע״ד ,במדור ׳מן המקורות׳ ,מופיע עתיד״ .ואני אומרת :כשאגו וכוח נפגשים עם בלורית יש בחירות.
מאמר יפהפה של עמוס רובין בשם ׳כמה עונות שנה בארץ ישראל?׳ המאמר
עוקב אחר השינויים המשמעותיים המרתקים שעברו השמות העבריים של עופ בימים אלה התחלנו בסיכום סקר הקוראים שפורסם ב׳עלון הנוטע׳ על
נות השנה וטוען כי למעשה קיימות בישראל רק שתי עונות אמיתיות ,חורף וקיץ, פני שלושה גליונות .אפשר ללמוד הרבה מהתשובות שקיבלנו ,ובעיקר
וכי אין לנו עונות מעבר כמו אלו שבאירופה .והנה ,במוסף ׳הארץ׳ מיום ,19.9.14 ננסה להפיק תועלת ולשפר .נקודה שרציתי לציין היא שיש קוראים שהפ
במדור השבועי המעולה ׳מהשפה פנימה׳ ,מפרט אילון גלעד את גלגולי המילה שיבו ׳כן׳ לשאלה ״האם אתה מעוניין לכתוב ב׳עלון הנוטע׳״ .וזה מרגש
סתיו ואת גלגולי שאר השמות של העונות ומצהיר גם הוא שעונות מעבר לא ומאתגר .מכיוון שהסקר היה אנונימי ,אני מזמינה את אותם ׳חיוביים׳ לכפ
קיימות אצלנו .אמירה זו חוזרת ומופיעה כבר עשרות שנים אצל כותבים רבים
וטוענת כי באקלים הממוזג של אירופה וצפון אמריקה קיימות עונות מעבר תוב אלי ישירות למייל ,להזדהות ולהפוך את ה׳כן׳ למשהו מעשי.
ברורות של סתיו ואביב ,השונות במובהק הן מעונת החורף המושלגת והקרה כמובן שנפרסם בהקדם את תוצאות הסקר ,את משמעויותיו ואת התופ
והן מעונת הקיץ הגשומה והחמימה .לעומת זאת אצלנו ,ובמזרח התיכון בכלל,
בנות העולות ממנו.
קיימות רק שתי עונות ברורות :עונת הגשמים ועונת היובש.
בגיליון זה ,בעמ׳ 10ברצוני להוכיח שיש לנו ארבע עונות ,שתיים מהן יפות במיוחד. הידעתם שהגיליון שאתם אוחזים בידיכם (כסלו-טבת תשע״ה) הוא
בברכה, האחרון לשנת ,2014סוגר 68שנים ל׳עלון הנוטע׳ והוא מהוותיקים ביותר
ד״ר גדי איש-עם ,חוקר חקלאות וסביבה ,קיבוץ סאסא בארצנו המתחדשת? הגיליון הבא (טבת-שבט) ,זה של ינוא ר ,2015י�פ
תח את השנה ה 69-שלנו ואני מתחילה לחוש את עקצוצי שנת ה ,70-את
בית גלעין לעצי פרי נשירים
ההתרגשות והחדווה ומזמינה אתכם להעלות הצעות לחגיגות.
רציתי להתייחס למאמר של ד״ ר דוד עזרא וחוב׳ בנושא בוטריוספירה (גיליון או�ק
טובר )2014ולמכתב התגובה של משה בר-יוסף שפורסם בגיליון נובמבר. ומה בגיליון שלפנינו? החודש חלקנו כבוד לתחום השתלנות והריבוי ,ואין
זה משנה אם בזכות שנת השמיטה או מסיבות אחרות .ראומה למבז,
טענתי בעבר ונראה לי ראוי לחזור על כך גם עכשיו ,כי לאור הבעיות שנמצאו ממ״רית ריבוי ושתלנות בשה״מ ,הרימה את הכפפה וסיכמה את השנה
בשני בתי הגלעין בחוות המטעים ובבית דגן ,יש למקם את בית הגלעין האידיאלי האחרונה ,פירטה בענייני שמיטה והביאה כמה טיפים (עמ׳ .)12הכתבה
הרחק מאזורי הגידול עצמם ,וזאת כדי למנוע אפשרות חדירה של מזיקים ׳משתלות דוט קום׳ מפגישה אותנו עם כמה ממשתלות עצי הפרי ,אלו שנפ
ואיתם וירוסים ,פטריות וחידקים הפוגעים בגידולים עצמם .ראינו שמבנים סגורים ענו לפנייתנו ,והנה יש לנו הזדמנות להכיר אותן מקרוב ( .)18יש ראיון פרידה
מיצחק דהן ,איש האינטרודוקציה בענף הפירות (עמ׳ ,)14וכן מאמר מעניין
נפרצים בסופו של דבר וגורמי מחלה כאלה ואחרים חודרים פנימה. וחשוב שהכין לנו אלי חייט ,איש מחלקת המחקר והפיתוח של תרביות
התמזל מזלנו ובארצנו הקטנה ברוכת האקלימים המגוונים יש אתרים המתאימים
לגידול מבחינה אקלימית ובו זמנית חופשיים מגידול עצי הפרי הנשירים ורחוקים רה״ן ,על ארבעים שנות ביוטכנלוגיה חלקאית (עמ׳ .)30
מכל מטע .כוונתי במיוחד להר הנגב באזור מצפה רמון .תנאי האקלים שם יאפשרו מאמר של ד״ר גדי איש-עם מדבר בשבחן של עונות המעבר ( ,)10ויש
התפתחות טובה של כל מיני הנשירים .מים מושבים יש די ,ובמקום לגדל עוד כרם לנו החודש את רוב המדורים הקבועים ,׳יש עניינים׳ ,מטאורולוגיה חקפ
ניתן להקים חלקות גלעין של כל המינים שלנו בשטח פתוח .במקביל לירידת צה״ל
לאית ,הנחיות לעונה ובכלל.
לנגב אפשר לחשוב גם על ירידת בתי הגלעין להר הנגב ,לתועלת הענף.
בברכה, ובינתיים אאחל לכולנו קריאה מעניינת ומועילה ,חורף במידה הנכונה,
פרופ׳ אמנון ארז 0
שלכם ,אסתי שמיטה קלה ורק טוב.
‘ 6 ‘Alon Hanotea’ vol. 68 December 2014עלון הנוטע’ שנה ס”ח ,דצמבר 2014
