Page 31 - עלון הנוטע יוני 2016 מספר 6 גפן מאכל ויין

‫ענף החודש‬ ‫מעניין ובריא‬

‫יין ובריאות‪ :‬מיתוס ומציאות‬

‫אם תשתו שתי כוסות יין ביום במשך ‪ 120‬שנה תאריכו ימים‪ .‬נו באמת‪.‬‬
‫אז מה נכון? בריא או לא? כמה לשתות? אדום או לבן? למי להקשיב‪ ,‬להיפוקרטס או למשורר השיכור ההוא‪ ,‬נו‪ ,‬זה שחי רק על יין?‬

‫תם אוסרת בתוקף על צריכתם‪ ,‬אך גם את הכוהל‬ ‫באדיבות ‪naturalhealthandbeauty.net.au‬‬ ‫המוניטין הבריאותי של היין‪ ,‬שנתמך בראש ובראו‬
‫הרפואי‪ .‬יכולתו של אורגניזם מת להשתמר ב”מי‬ ‫שונה בוותק שלו‪ ,‬מבוסס לפחות בחלקו‪ .‬כבר לפו‬
‫החיים” (“‪ )”Aqua vitae‬נתפסה כפלא במשך‬ ‫ני כ‪ 2,500-‬שנה המליץ ׳אבי הרפואה׳ היפוקרטס‬
‫מאות השנים שחלפו בין נפילת רומי ותקופת ההשו‬ ‫על שתיית יין קבועה ומתונה‪ .‬חשוב לזכור שיין‪ ,‬יהיה‬
‫כלה‪ ,‬שנים של קיפאון כמעט מוחלט בהתפתחות‬ ‫צבעו אשר יהיה‪ ,‬בריא רק אם הוא נצרך במידה‪.‬‬

‫הרפואה המערבית‪.‬‬ ‫הפרדוקס הצרפתי‬

‫לא יותר משתי כוסות ביום‬ ‫הכולסטרול ה׳טוב׳‪ ,‬ה‪ ,HDL-‬מועיל בהגנה מפני‬
‫מחלות דם וכלי לב‪ ,‬בעוד שהכולסטרול ה׳רע׳‪,‬‬
‫יש לזכור שמסקנות הפרדוקס הצרפתי נבנו על‬ ‫ה‪ ,LDL-‬כאשר הוא במצב מחומצן‪ ,‬גורם נזק לכלי הדם‪ .‬ההתמודדות עם‬
‫בסיס מחקר סטטיסטי הניתן לפרשנות כזו או אחו‬ ‫פגעי ה‪ LDL-‬מתבצעת באמצעות צריכת חומרים טבעיים נוגדי חמצון‪,‬‬
‫רת‪ ,‬אולם עדיין מחקרים מדעיים רבים הראו שצריכת כמויות קטנות של‬ ‫אנטי‪-‬אוקסידנטים‪ ,‬המצויים בצמחים שונים לרבות בפרי הגפן‪ .‬זגי הענבים‪,‬‬
‫אלכוהול בריאה ללב‪ ,‬ובכמויות אלו האלכוהול מעלה את רמות ה‪,HDL-‬‬ ‫כלומר הקליפות‪ ,‬עתירים בחומרים נוגדי חמצון ממשפחת הפלבונואידים‬
‫מפחית היווצרותם של קרישי דם ומסייע במניעת נזקי ה‪ LDL-‬לכלי הדם‪.‬‬ ‫(‪ ,)Flavonoids‬המצויים בשיעור גבוה יותר בזגי ענבים שגדלו באזורים‬
‫הטענה שהאלכוהול המצוי ביין בריא מזה המצוי בשיכר וכוהל מעולם לא‬ ‫גבוהים בהם האקלים חם וקרינת השמש חזקה‪.‬‬
‫קיום נוגדי החמצון בענבים וביין התגלה בתחילת שנות השמונים‪ ,‬בעקבות‬
‫הוכחה‪.‬‬ ‫מחקר סטטיסטי שהראה כי שיעור מחלות הלב וכלי הדם בקרב הצרפו‬
‫מרבית חברי הקהילה המדעית אינם חולקים על כך שצריכתם של נוגדי‬ ‫תים‪ ,‬שותי היין הכבדים‪ ,‬היה נמוך להפתיע חרף הרגלי אכילה לא בריאים‪,‬‬
‫חמצון בריאה‪ ,‬אולם בד בבד מוסכם שמינון של יותר משתי כוסות יין ביום‬ ‫עישון אינטנסיבי והימנעות מעיסוק בפעילות גופנית‪.‬‬
‫פרסום התופעה‪ ,‬שכונתה “הפרדוקס הצרפתי”‪ ,‬גרר שורה של מחקרים‬
‫מזיק לבריאות יותר מאשר מועיל‪.‬‬ ‫שניסו להסבירה מדעית ולמעשה הביא להגברה מהותית של צריכת היין‬
‫טרם נענתה באופן מוחלט הסוגייה אם לנוגדי החמצון הנמצאים בכמות יין קטו‬ ‫בעולם‪ .‬הרגע המכונן היה שידור כתבת תחקיר בתוכנית הטלוויזיה האמו‬
‫נה שכזו‪ ,‬עד כ‪ 300-‬מיליליטר ביום‪ ,‬הכמות המירבית המומלצת‪ ,‬השפעה של‬ ‫ריקנית ׳‪ 60‬דקות׳‪ .‬בכתבה זו דווח בהבלטה על דבר קיומו של הפרדוקס‪,‬‬
‫ממש‪ ,‬או שמא מדובר בכמות שהשפעתה זניחה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ברור לחלוטין‬ ‫תוך העלאת הקשר בין החומרים נוגדי החמצון שביין האדום ובין מניעת‬
‫שצריכת אלכוהול מופרזת מעלה את הסיכון ליתר לחץ דם‪ ,‬רמות גבוהות של‬
‫טריגליצרידים‪ ,‬נזק לכבד‪ ,‬השמנת יתר ולתאונות שנגרמות במצב של שכרות‪.‬‬ ‫נזקים לכלי הדם ושמירה על בריאות הלב‪.‬‬
‫(ואת זאת למדנו מרשימה של אריאל אשל‪,‬‬
‫מתוך האתר של מכבי שירותי בריאות ‪)www.maccabi4u.co.il‬‬ ‫יין אשקלון כשיקוי רפואי‬

‫באלף השלישי לפני הספירה היה היין מרכיב מרכזי ברפואת המצרים‬
‫הקדמונים‪ ,‬שנחשבה למובילה בתקופתה‪ ,‬ושמר על מעמדו הרפואי והתו‬
‫רופתי הרם גם ביוון וברומי‪ .‬בכותבו שיין אדום הוא האמצעי היעיל ביותר‬
‫לטיפול בפצעים ובמניעת נמק‪ ,‬שיקף גאלנוס‪ ,‬רופאם היווני האגדי של הגו‬

‫לדיאטורים ברומי‪ ,‬את הדעה שרווחה בימיו‪.‬‬
‫היפוקרטס‪ ,‬שנחשב ׳אבי הרפואה׳‪ ,‬טען שיינות אדומים צעירים ויינות מבוו‬
‫שלים טובים לטיפול בבעיות עיכול‪ ,‬בשעה שיינות לבנים כוחם יפה לטיפול‬
‫בבעיות שלפוחית השתן‪ .‬רופא רומי בשם אסקלפיאדס ראה ביין תרופה‬
‫למחלות נפש‪ .‬אוריבסיוס‪ ,‬רופאו של הקיסר יוליאנוס‪ ,‬המציא שיקוי רפואי‬

‫שרכיבו העיקרי היה יין אשקלון‪ ,‬שיובא מארץ ישראל‪.‬‬
‫מאוחר יותר המציאו המוסלמים את הזיקוק ועמו את המשקאות שדו‬

‫‪‘ 31 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 June 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬יוני ‪2016‬‬