Page 8 - עלון הנוטע אוקטובר 2016 מספר 10 גלעינים שקד וחברים

‫לזכר חברים‬

‫לביתו בפרדס חנה וב‪ 1955-‬ריכז את הקורסים להדרכה במדרשת‬ ‫נפרדים מד״ר‬
‫רופין בעמק חפר‪ .‬תואר ראשון סיים אברהם ‪-‬ב‪ 1957-‬בפקולטה ל�ח‬ ‫אברהם בן‪-‬יעקב‬
‫קלאות ברחובות וכסטודנט עבד בתחנה לחקר החקלאות במחלקה‬
‫לגידולי עצי פרי סובטרופיים בראשות ד”ר חנן אופנהיימר‪ .‬תואר מוסמך‬ ‫נפטר בא׳ בתשרי תשע״ז‪,‬‬
‫סיים בשנ ת ‪ 1962‬והחל את עבודתו במכון הלאומי האוניברסיטאי ל�ח‬ ‫ה‪ 3-‬באוקטובר ‪2016‬‬
‫קלאות ברחובות‪ ,‬לימים מינהל המחקר החקלאי‪ .‬את עבודת הדוקצ‬
‫טורט שלו‪ ,‬שעסקה בנושא ‘יחסי כנה רוכב באבוקדו בתנאי מליחות׳‬ ‫איש החזון והאופטימיות‬
‫סיים בשנת ‪ 1967‬בהדרכת פרופ’ אופנהיימר‪ ,‬וכבר ב‪68-‬׳ החל לעבוד‬
‫במסגרת מינהל המחקר החקלאי כחוקר אזורי בחדרה בתחום עצי פרי‬ ‫אלפי עצי אבוקדו בארץ ובעולם מרכינים ראש לזכרו של ד״ר אברהם בן‪-‬‬
‫יעקב‪ ,‬איש הכנות המצטיינות‪ .‬הכנה המחזיקה אותם‪ ,‬אחת מיני רבות שאצ‬
‫סובטרופיים‪.‬‬ ‫ברהם ברר לפוריות בתנאי עקה‪ ,‬היא‪-‬היא שתציל אותם אם יגיעו חלילה‬
‫תחום התמחותו של אברהם בתחילת דרכו הייתה בירור כנות אבוקדו‬ ‫ימים רעים והם יושקו במים בעלי מליחות גבוהה‪ .‬וימים אלה הגיעו והכנה‬
‫עמידות למלח‪ .‬האבוקדו והכנות המקסיקניות שהיו מקובלות עד אז בכל‬ ‫העמידה של בן‪-‬יעקב עמדה במשימה‪ .‬ואם תגיע הפיטופטורה‪ ,‬ראה בן‪-‬‬
‫הנטיעות בארץ היו רגישות ביותר למליחות והצטיינו במיוחד בקליטת כלור‬ ‫יעקב את הנולד‪ ,‬גם היא לא תכניע את העץ‪ :‬הכנה שברר במיוחד לעמידות‬
‫המובא באמצעות מי ההשקיה‪ .‬עניין העמידות היה חשוב במיוחד נוכח מי‬ ‫לפטריה זאת ולפוריות לא תכזיב‪ .‬כיום שלוש כנות מבירוריו של בן‪-‬יעקב‬

‫המוביל הארצי‪ ,‬שנפתח ב‪ 1964-‬והיווה איום על מטעי האבוקדו‪.‬‬ ‫נמצאות בהליך של רישום פטנט‪.‬‬
‫פעילותו המחקרית בשנות השמונים והתשעים התרכזה בברור של כ‪40-‬‬ ‫דבר מותו פשט כאש בשדה קוצים ומיילים מנחמים הגיעו מעמיתיו למצ‬
‫כנות אבוקדו זרועות מתו ך ‪ 630‬שהיו בשימוש בישראל בעבר‪ .‬וכאן ההי�ש‬ ‫חקר‪ ,‬להדרכה‪ ,‬לשתלנות ולגידול בארץ וכן מקליפורניה‪ ,‬מקסיקו‪ ,‬צ’ילה‬
‫גים אדירים‪ :‬נקבעו תכונותיהן והתאמתן לתנאי גידול‪ ,‬בוררו מקורות רכב‬ ‫ומדרא”פ‪ .‬זה היה אברהם‪ :‬חוקר עם ראייה ארוכת טווח‪ ,‬עם חזון‪ ,‬כשלנגד‬
‫מצטיינים של הזנים המסחריים‪ ,‬כל החומר נוקה כליל ממחלת וירואיד‬
‫כתמי השמש‪ ,‬פותחו כ‪ 200-‬כנות אבוקדו וגטטיביות מעצים עמידים יותר‬ ‫עיניו תמיד עמדה פרנסתו של הנוטע בקיבוץ ובמושב‪ ,‬בארץ ובעולם‪.‬‬
‫או פוריים מהאוכלוסיות מהם נלקחו‪ ,‬הושגה הכפלה של יבול האבוקדו‬ ‫המפגש הקובע בינינו היה על מגרש הכדורסל‪ .‬הוא ליווה לאימון את בנו הצצ‬
‫באמצעות חומר ריבוי מצטיין‪ ,‬נקבע אפקט המליחות על האבוקדו ופותחו‬ ‫עיר ואני את בני הבכור‪ .‬בדיוק התמחיתי בתחום הגד”ש ואברהם‪ ,‬שבאותו‬
‫שיטות להקל על חומרת הנזק‪ .‬זאת ועוד‪ :‬הוקמו מאגרים גנטיים של אבוקדו‬ ‫מעמד חשף אותי למחקר האזורי בתחום האבוקדו‪ ,‬ממש ׳חטף׳ אותי אל‬
‫במקסיקו ובישראל‪ ,‬נבחרו טיפוסים מיוחדים ונבחנו לתכונותיהם ככנות‪ ,‬וכן‬ ‫עולם עצי הפרי ובעיקר כאמור‪ ,‬אל האבוקדו‪ .‬מאז אותו מפגש אברהם הוא‬
‫מורי ורבי בתחום החקלאות והמשפחה‪ .‬ומה שהוביל אותו‪ ,‬ובהמשך גם‬
‫טיפוסים מסוימים המצטיינים במגוון תנאים‪ ,‬כולל פיטופטורה‪.‬‬ ‫אותי‪ ,‬הוא בעיקר החזון והאופטימיות‪ .‬אקח איתי לעולמים את המבט הזוהר‬
‫במהלך הניסויים נבחנו כנות‪ ,‬מקורות רכב וצירופים שבין כנה לרוכב‪ ,‬כאשר‬ ‫בעיניו כשמתגלה ממצא מעניין ומדליק על אחת הכנות שלו‪ ,‬ואת העמידה‬
‫היקף הניסויים בכנות זרועות כלל ‪-‬כ‪ 120-‬אלף עצים! מרכיב חשוב במח�ק‬
‫רי השדה היה פיתוח שיטות עבודה מתאימות‪ .‬הנוטעים שמטעיהם נכללו‬ ‫האיתנה על דעתו גם מול ציבור מתנגדים גדול‪.‬‬
‫בניסויים היו מתכנסים עם אברהם לצורך עדכון וגיבוש שיטות מעקב‪ ,‬הוקם‬ ‫לתמי הרעיה‪ ,‬לאלה‪ ,‬ארז‪ ,‬דפנה‪ ,‬ניר ובני משפחותיהם‪ ,‬אברהם היה כעץ‬
‫מרכז להכוונת נטיעות חדשות באבוקדו‪ ,‬בו פעל המדריך אביגדור ריבנפצ‬ ‫שתול על פלגי מים‪ .‬עצי האבוקדו העומדים בכל תנאי הגידול הקשים בארץ‬
‫לד ז”ל‪ .‬כמעט כל מטעי האבוקדו בארץ נטועים כיום מחומר ריבוי שבורר‬
‫ובעולם הם עדות לפועלו והם עומדים ויעמדו לעד‪ .‬תהיה זו נחמתכם‪.‬‬
‫במחקרים אלה‪.‬‬ ‫בן ‪ 86‬היה אברהם במותו‪ .‬יהא זכרו ברוך לעולם ועד‪.‬‬
‫בשני ם ‪ 1989/90 ,1978/79‬ו‪ 1994/95-‬יצא אברהם לשבתונים במקס�י‬
‫קו לשם הכרת אוכלוסיות הבר של האבוקדו ולשיתופי פעולה ומחקרים‬ ‫מרים זילברשטיין‪,‬‬
‫משותפים‪ .‬ב‪ 1985-‬שהה בדרום אפריקה‪ ,‬במסגרת שבתון מקוצר‪ ,‬בנושא‬ ‫חברה ועמיתה‬

‫בעיות קרקע של אבוקדו‪.‬‬ ‫האיש והמורשת‬
‫‪ ,ASHS‬האגודה האמריקנית למדע ההורטיקולטורה‪ ,‬העניקה לד”ר בן‪-‬יעקב‬
‫את פרס ההורטיקולטוריסט הבינלאומי המצטיין לשנת ‪ 2000‬כאות הוקרה‬ ‫אברהם נולד בשנת ‪ 1930‬בישראל‪ ,‬למד בבית הספר העממי בפרדס‬
‫על תרומה של עשר שנים ויותר‪ ,‬תוך הנהגה ופיתוח של תוכניות בינלאומיות‬ ‫חנה ובבית הספר החקלאי מקווה ישראל‪ .‬בגיל ‪ 17‬גויס לפלמ״ח‪ ,‬ב‪48-‬׳‬
‫גויס לצה״ל‪ ,‬נפצע במלחמת השחרור ושוחרר ‪-‬ב‪ .1950-‬עם שחרורו ה�צ‬
‫בעלות השפעה ניכרת על ענף המטעים בעולם כולו‪.‬‬ ‫טרף לקיבוץ אבוקה שבעמק בית שאן ובמשך שנה עבד שם בענף‬
‫ד”ר אברהם בן‪-‬יעקב פרש לגמלאות בסוף ‪ ,1995‬אך לא פרש מהשבחת‬ ‫המטעים‪ .‬אבוקה התפרק‪ ,‬אברהם פניו דרומה והוא הצטרף לקבוצה‬
‫האבוקדו והמנגו במשקו הפרטי בפרדס חנה‪ ,‬כאשר במקביל עסק בפעיצ‬ ‫שהקימה את קיבוץ שדה בוקר ואת ענף המטע שם‪ .‬עד שנקרא לשוב‬

‫לות מקצועית בתחום כנות אבוקדו בגליל המערבי‪.‬‬

‫מתוך אתר ׳מורשת׳ של מרכז וולקני‪,‬‬
‫בעריכת עמליה (מלי) ברזילי‬

‫‪‘ 8 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 October 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬אוקטובר ‪2016‬‬