Page 9 - עלון הנוטע אוקטובר 2016 מספר 10 גלעינים שקד וחברים

‫אקטואלי‬

‫נפרדים ממאיר ליבנה‬ ‫בין השורות‬

‫נפטר בג׳ בתשרי תשע״ז‪,‬‬ ‫אביו של אברהם עלה ארצה מגרמניה בשנת ‪ 1924‬ובכיסו תעודת אגרונום‪.‬‬
‫ה‪ 5-‬באוקטובר ‪2016‬‬ ‫כאן נשא לאשה לא פחות מבת של אגרונום שהגיע לכאן כבר בסוף המאה‬
‫התשע עשרה‪ .‬בשנת ‪ 1924‬הצטרף הזוג הצעיר למקימי פרדס חנה ושם‬
‫חבר אמיתי ופעמיים מזכיר הארגון‬ ‫נולד אברהם‪ .‬את פרדס חנה הקים הברון רוטשילד‪ ,‬כל יחידה קיבלה ‪20‬‬

‫את מאיר׳קה מקיבוץ שריד הכרתי לראשונה באגף המשק של תנועת המוצ‬ ‫דונם פרדס‪ ,‬אך ב‪ ,1936-‬עם פרוץ המאורעות‪ ,‬נזנחו רבים מהפרדסים‪.‬‬
‫שבים‪ ,‬כאשר הייתי ממונה על ענפי הצומח‪ .‬מתוקף תפקידי זה התוודעתי‬ ‫אביו של אברהם הקים באותם ימים מועדון חקלאי ולימד את סודות המקצ‬
‫למוסדות ענף הפירות ‪ -‬הארגון‪ ,‬מועצת הפירות‪ ,‬אגף הפירות בתנובה‪ ,‬חב’‬ ‫צוע בבית הספר‪ .‬הוא נפטר בגיל צעיר‪ ,‬לא לפני שהדביק את ילדיו בחידק‬
‫אגרקסקו וכמובן הוועדות האזוריות של המגדלים והוועדות הענפיות‪ .‬למדתי‬ ‫וכולם למדו חקלאות במקווה ישראל‪ .‬אברהם התמחה במשתלות עצי פרי‪,‬‬
‫להכיר איש נעים הליכות‪ ,‬חייכן תמידי‪ ,‬מקצוען יסודי‪ ,‬קפדן‪ ,‬אוחז בעט‪ ,‬יודע‬
‫לבטא את הגיגיו וחבר נאמן למגדלי הפירות‪ .‬מאיר׳קה‪ ,‬באותם ימים מזכיר‬ ‫בעיקר בנושא ריבוי‪.‬‬
‫ארגון מגדלי הפירות‪ ,‬גילה קנאות לאינטרסים של הנוטעים באשר הם‪ .‬תכוצ‬ ‫בגיל ‪ 17‬גויס אברהם לפלמ”ח‪ ,‬לחם במלחמת השחרור‪ ,‬נפצע ועם שחרורו‬
‫נה זו שלו הביאה לכך שהוא נבחר פעם נוספת לתפקיד זה‪ ,‬כאשר בין שתי‬ ‫מבית החולים הצטרף לקיבוץ אבוקה בעמק בית שאן‪ ,‬שסגר את שעריו‬
‫הקדנציות שלו כיהנו מזכירים אחרים‪ .‬ציבור המגדלים קרא לו שוב אל הדגל‬ ‫בשנ ת ‪ .1952‬שנה קודם לכן‪ ,‬ב‪51-‬׳‪ ,‬יצא אברהם לרופין לעשרה ימי ה�ש‬
‫תלמות‪ ,‬שם למד השבחת מטעים‪ .‬עם סגירת שערי אבוקה עבר אברהם‬
‫והוא שב והרים את הכפפה‪.‬‬ ‫לקיבוץ ארז‪ ,‬שם ריכז את המטע ‪ -‬אך כבר ב‪52-‬׳ עלה עם כמה חברים על‬
‫הוא היה חסיד התכנון הענפי‪ .‬לא רק תכנון של היקפי המטעים בדונמים‬ ‫קרקע שבהמשך הייתה לקיבוץ שדה בוקר‪ .‬אברהם כמובן היה אחראי על‬
‫ובטונות‪ ,‬אלא בעיקר תכנון הענף על פי היתרונות היחסיים של כל אזור ואזור‬ ‫הקמת המטע‪ .‬המים הובאו במיכלית קטנה מירוחם‪ ,‬תחילה שימשו למקצ‬
‫כולל יתרונות אקלימיים וקרקעיים‪ .‬הוא העביר את תוצאות תכנוניו למגדצ‬
‫לים באזורי הארץ השונים‪ ,‬המליץ להשקיע בגידול זה או אחר תוך הבטחת‬ ‫לחות ואחר כך הישקו בהם את המטעים‪.‬‬
‫הדרכה מתאימה לניצול החוזקות היחסיים של האזור המסוים והפיכתם‬ ‫כשבן גוריון הגיע הגיעו גם שתילי הנשירים והמקום הפך באופן רשמי לקיצ‬
‫בוץ שדה בוקר‪ .‬אברהם חזר למשפחתו בפרדס חנה‪ ,‬השלים בגרויות ויצא‬
‫ליתרונות כלכליים למגדלים ולמדינה‪.‬‬ ‫ללימודים בפקולטה לחקלאות‪ ,‬שם סיים תואר שני כמומחה למטעים ותוצ‬
‫שתי בעיות ענפיות נוספות העסיקו אותו‪ ,‬הדרכה ושיווק‪ ,‬ועל שתיהן ביסס‬ ‫רת הקרקע‪ .‬במקביל עבד בהתנדבות בחוות צריפין עם אהרון יפה‪ ,‬מדריך‬
‫את התפתחות הענף‪ :‬תכנון מיטבי של הענף והפקת התוצאות הרצויות לא‬ ‫השתלנות דאז במשרד החקלאות‪ .‬אברהם החל לעבוד במכון וולקני‪ ,‬שם‪,‬‬
‫ייתכנו ללא הדרכה מקצועית הולמת‪ ,‬וכך גם השיווק‪ :‬התוצאות של כל רעיון‬
‫בהנחיית חנן אופנהיימר‪ ,‬הוחל בנטיעת מנגו ואברהם עסק בהרכבות‪.‬‬
‫התכנון באות לביטוי בשיווק‪ ,‬הן בארץ והן בייצוא‪.‬‬ ‫באותן שנים הוקם ברופין מרכז לזבל אורגני ואברהם ביקש להקדיש את‬
‫לשם כך פעל מאיר׳קה לייסודן של ועדות ענפיות ייעודיות‪ ,‬דאג לצייד‬ ‫עבודת המאסטר שלו לנושא יחסי הגומלין בין מים מלוחים וזבל אורגני‬
‫אותן בכלים שיאפשרו להן להשיג את יעדיהן הן במועצת הפירות ברמה‬ ‫בגידול אבוקדו‪ ,‬מתוך מחשבה שהזבל יפחית את נזקי המלח‪ .‬עם הזמן‪,‬‬
‫הממלכתית והסמכותית והן בארגון מגדלי פירות‪ ,‬על בסיס וולונטרי‪ ,‬חבצ‬ ‫במסגרת הדוקטורט‪ ,‬בחן אברהם את היחסים בין הכנה והרוכב באבוקדו‬
‫רי‪ .‬הוא הקפיד על קשר עם השטח והנוטעים באמצעות סיורים שבועיים‬ ‫בתנאי מליחות‪ ,‬במקביל בחן כנות חדשות בתנאים מבוקרים‪ ,‬בתמיסות‬
‫בכל רחבי הארץ ואכן‪ ,‬זכה לאמון המגדלים‪ .‬מקובל היה על כל גוני קשת‬
‫המגדלים במושבים‪ ,‬בקיבוצים ואף במושבות‪ ,‬המגדלים הפרטיים‪ ,‬אנשי‬ ‫מזון‪ ,‬בכלי גידול ובקרקע במטע נען‪.‬‬
‫התאחדות האיכרים‪ .‬ידע לשמור על קשרים‪ ,‬יזם כנסים ואירועים בהם צוינו‬ ‫‪-‬ב‪ ,1966-‬עם סיום עבודת הדוקטורט‪ ,‬נשלח אברהם ליפן להביא זני אפ�ר‬
‫סמון‪ ,‬להודו להביא זני ליצ’י וב‪68-‬׳ החל לעבוד כחוקר אזורי באזור החוף‪,‬‬
‫ותיקי הארגון‪ ,‬אותם טיפח מתוך הערכה והוקרה‪.‬‬ ‫ערך ניסויי כנות והרכיב עצים בחיפוש אחר כנות עמידות למים מלוחים‪.‬‬
‫כאשר נבחרתי לשמש מזכיר הארגון נועצתי רבות במאיר׳קה‪ ,‬למדתי מנסיונו‪,‬‬ ‫באותן שנים נטעו בארץ הרבה אבוקדו‪ ,‬ייצאו הרבה פרי והגידול נראה‬
‫נהניתי מאופיו המזמין והנכון‪ ,‬אשר על כן לקח על עצמו להיות פעיל‪ ,‬ממש עד‬ ‫מבטיח‪ .‬הוא הציע לנוטעים להכניס למטע הרכבות תמך ולמשתלות‬
‫לאחרונה‪ ,‬בוועדת הביקורת של הארגון‪ ,‬בעיקר על מנת לסייע לחיזוקו ולהובלתו‬ ‫יעץ לתכנן נטיעת שתילים לפי זנים‪ ,‬מקור רכב וכנות‪ .‬למשקי האזור הציע‬
‫בדרך הנכונה‪ .‬בכל מהלך ארגוני ולקראת ועידה תמיד היטה שכם ולקח על‬ ‫קריטריונים לנטיעה‪ ,‬צירופים שונים של כנה ורוכב מאותו זן תוך מעקב‬
‫עצמו משימות ארגוניות‪ .‬ותמיד עמדו לו תכונותיו החבריות‪ ,‬דומיננטיות‪ ,‬איכפתצ‬ ‫אחר התוצאות‪ .‬בשנת ‪69‬׳ ניטעו ברחבי הארץ ‪ 30,000‬עצי ניסוי‪ ,‬בגיבוי‬
‫המדריכים האזוריים ובתקצוב המוסדות והחקלאים ונרשם היבול של כל‬
‫ניקיות ונכונות להיאבק להבטחת עתיד הענף ולמען מגדלי הפירות‪.‬‬ ‫עץ‪ .‬כתוצאה מכך ניתן היה להמליץ או לפסול כנות והגיעו לרשימה של‬
‫מאיר ליבנה נפטר ב‪ ,5.10.16-‬ג׳ בתשרי תשע״ז‪ .‬יהא זכרו ברוך‪.‬‬ ‫‪ 150‬כנות וגטטיביות מצטיינות‪ .‬באותה עת הוקם המרכז להכוונת נטיעות‬
‫באבוקדו‪ ,‬בייעוצו של אביגדור ריבנפלד ז״ל‪ 15 .‬הכנות הזרועות המבוררות‬
‫תנחומים למשפחה‪ .‬חבל על דאבדין ולא משתכחין‪.‬‬ ‫בארץ הן תוצאה של אותם ניסויים‪ ,‬כאשר חלק מהכנות הווגטטיביות גם הן‬

‫עמי אוליאל‪ ,‬שדה ניצן‬ ‫נמצאו מצטיינות‪ .‬עם השנים הוקם בענף האבוקדו מאגר גנטי עצום‪.‬‬

‫אלינוער רבין‬

‫‪‘ 9 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 October 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬אוקטובר ‪2016‬‬