Page 12 - עלון הנוטע מאי 2018 מספר 5 האדמה בוערת

‫דעה אחרת‬

‫חקלאות‪ :‬החור שבאיזון‬ ‫הראל‪ :‬מסתכל‬
‫למציאות בעיניים‬
‫פורסם באתר ‪mida.org.il‬‬

‫יהודה הראל ‪ /‬חבר קיבוץ מרום גולן‪ ,‬ח״כ (במיל) מטעם ׳הדרך השלישית׳‪,‬‬
‫עיתונאי וזוכה פרס ישראל לחקלאות והתיישבות ‪2018‬‬

‫ניו‪-‬זילנד כמקור להשראה‬ ‫גיליון קודם‪ ,‬אפריל ‪ ,2018‬צוין במדור זה בקטנה על המהפך‬
‫שרשמה חקלאות ניו‪-‬זילנד בניגוד לכל התחזיות‪ .‬התוצאות‬
‫המגזר החקלאי בניו‪-‬זילנד מהווה ‪ 5%‬מהתל”ג‪ ,‬ויחד עם התעשיות הנלוות מהווים‬ ‫המפתיעות לפניכם‪ .‬כמה מילים נוספות לסיפור הצלחה‬
‫‪ 15%‬מהתל”ג‪ .‬הייצוא החקלאי עולה על ‪ 15‬מיליארד דולר בשנה‪ .‬בראשית שנות‬
‫השמונים סבלה ניו‪-‬זילנד משפל כלכלי קשה‪ ,‬שכלל גם את החקלאות‪ ,‬וממשלת‬ ‫ששווה להפנים‬
‫הלייבור נאלצה לנקוט צמצומים דרסטיים‪ .‬ב‪ 1984-‬הפסיקה הממשלה בבת‬
‫אחת‪ ,‬בצעד דרמטי‪ ,‬את כל הרגולציות והסובסידיות לחקלאות ‪ -‬סובסידיות‬ ‫החקלאים והחקלאות יצרו את התרבות העברית‪ ,‬את המולדת ואת תחושת‬
‫שעמדו אז על ‪ 30%‬מהייצור החקלאי‪ .‬החקלאים לא פוצו‪ ,‬פרט לשיפוי חד‪-‬פעמי‬ ‫המולדת‪ .‬המתיישבים חסרי הניסיון יצרו דורות של חקלאים יהודים‪ ,‬הקימו חקד‬
‫לאות מפותחת ומודרנית‪ ,‬קבעו את גבולות המדינה ברגליהם ובלהבי המחרשות‬
‫שהוצע לאלה שבחרו לפרוש מהחקלאות עקב ביטול הסבסוד‪.‬‬
‫הצעד הממשלתי נתקל במצעדי מחאה ובהפגנות מול הפרלמנט‪ ,‬אך התוד‬ ‫והגשימו את החזון‪ :‬ייצור עצמי של מזון‪.‬‬
‫צאות היו מפתיעות‪ :‬רק ‪ 1%‬מהחקלאים פרש מהחקלאות‪ .‬החקלאים החלו‬
‫לפעול מול השוק ולא מול אוצר הממשלה והיעילות עלתה בהתאם‪ :‬הוצאות‬ ‫במקום דרוך!‬
‫הייצור פחתו ועסקים לא רווחיים ננטשו‪ .‬החקלאים יזמו עסקים וגידולים חדשים‬
‫והחקלאות‪ ,‬שהייתה בקיפאון‪ ,‬החלה לצמוח ומאז חלקה בצמיחת התל”ג הניו‪-‬‬ ‫עברו שנים‪ .‬החקלאות הישראלית כמעט שלא הגיבה לשינויים הדרמטיים המד‬
‫זילנדי קבוע‪ .‬זאת‪ ,‬בעוד שבכל המדינות התעשייתיות‪ ,‬וגם בישראל‪ ,‬חלקה של‬ ‫תרחשים סביבה‪ .‬רק בשוליים הגיבו חקלאים ביוזמות ובהתאמות למצב החדש‪:‬‬
‫חקלאי הגולן (ולא רק הם) לא הסתפקו בגידול ענבים אלא מייצרים‪ ,‬משווקים‬
‫החקלאות בירידה קבועה‪.‬‬ ‫ומייצאים יין איכותי‪ .‬מספר קיבוצים פיתחו את ההשקיה בטפטוף ומייצאים אותה‬
‫לפי דוח ה‪ ,OECD-‬סבסוד החקלאות בניו‪-‬זילנד כיום הוא הנמוך ביותר בין‬ ‫לכל העולם‪ .‬חב׳ ‘קיימא’ מגדלת על אלפי דונמים זרעים מהונדסים‪ ,‬המסוגלים‬
‫המדינות התעשייתיות‪ :‬לא יותר מ‪ ,1%-‬המוקדש כולו למחקר‪ .‬ניו‪-‬זילנד אגב‪,‬‬ ‫להכפיל את היבולים‪ .‬דוגמאות אלו ואחרות מוכיחות שקיים גם בישראל הפוטד‬

‫מדורגת בין ארבע המדינות בהן קיים מירב החופש הכלכלי‪.‬‬ ‫נציאל לחקלאות אחרת‪.‬‬
‫מה אנו למדים? ובכן‪ ,‬שהסבסוד אינו מועיל לחקלאות ולחקלאים‪ ,‬אלא‬ ‫לעומת הסתגלנים‪ ,‬מרבית החקלאים ממשיכים בחקלאות המסורתית‪ ,‬עוד‬
‫מקפיא אותם במצב הקיים ומונע מהם לחדש ולהסתגל לתנאים המשתד‬ ‫בדים קשה ומתמודדים בעקשנות עם המשבר באמצעות יבוא עובדים זרים‬
‫נים‪ .‬גם פגיעתם של מכסי המגן קשה‪ :‬הם מייקרים את הסחורות לצרכד‬ ‫וניצול שרידי הכוח הפוליטי לשם שימור מכסי מגן‪ ,‬מכסות ייצור‪ ,‬רגולציות ודריד‬
‫נים ואינם מועילים לחקלאים‪ .‬למעשה‪ ,‬יבוא מוצרי מזון פשוטים ממדינות‬ ‫שה לסובסידיות ממשלתיות מסוגים שונים‪ .‬אמצעים מלאכותיים אלה תורמים‬
‫המסבסדות את הייצור יהווה תרומה של משלמי המיסים באותן מדינות‬ ‫לשימורה של החקלאות שעבר זמנה‪ .‬המצב דומה גם באירופה ובארה״ב‪,‬‬
‫המסבסדות את החקלאות אפילו יותר מאשר בישראל; בארה״ב מגיעים התד‬
‫לצרכן הישראלי‪.‬‬
‫היציאה מהמשבר תהיה באמצעות התייעלות‪ ,‬יזמות‪ ,‬חדשנות‪ ,‬ייצור תשומות‬ ‫שלומים לחקלאים ל‪ 22%-‬מהייצור‪.‬‬
‫חכמות לחקלאות העולמית‪ ,‬ייצור ידע חקלאי‪ ,‬תיירות חקלאית‪ ,‬סחר בינלאומי‬ ‫האם הכרחי לסבסד את החקלאות‪ ,‬או שכמו בנושאים אחרים המעורבות‬

‫במוצרי חקלאות ועוד‪ .‬החקלאות אינה שונה מענפי המשק האחרים‪n .‬‬ ‫הממשלתית מזיקה לחקלאות‪ ,‬לחקלאים ולצרכנים?‬

‫שתילי עצי פרי נשירים‪ ,‬סובטרופיים‪ ,‬וחמשיויתטירוויליסקם(רנ‪.F‬קק‪V‬יעי(ם‬
‫הדרים‪ ,‬זיתים‪ ,‬גפן ועצי נוי שונים במבחר זנים וכנות‪:‬‬
‫אלנם מבורר‪ ,GF677 ,‬הנסן‪ ,‬בלאדי‪ ,‬כלאבי ועוד‪.‬‬

‫המשתלות בעלות תקן ‪Global G.A.P‬‬

‫מושב יד נתן ‪ ,79‬נייד‪ ,052-2599343 :‬פקס‪08-6896094 :‬‬

‫‪l‘ 12ww‘wAlo.nsHhanuotetaa’ vnol.-7n2 uMarys20e1r8ies.co.il‬ע‪i‬ל‪.‬ון‪t‬הנ‪e‬וט‪n‬ע’‪v.‬שנה‪ a‬ע‪”h‬ב‪ a,‬מ‪z‬אי ‪shuta2n01@8‬‬