Page 14 - עלון הנוטע מאי 2018 מספר 5 האדמה בוערת
P. 14

‫עוד דעה‬

    ‫המשק החקלאי צריך‬                                                           ‫ריינמן‪ :‬נדרשת‬
‫להמציא את עצמו מחדש‬                                                           ‫השקעה במו״פ‬

            ‫יאיר ריינמן ‪ /‬יו"ר התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים‬

                                   ‫טיבה של חדשנות‬                    ‫דרשת לחקלאות רשות חדשה שיושבים בה‪ ,‬זה לצד זה‪,‬‬
                                                                         ‫נציגי ממשלה וחקלאים ומתכללים את הידע והיכולות‬
‫במציאות כזו וכתנאי להמשך קיומה של חקלאות רווחית יש צורך אקוטי בהד‬
‫טמעת חדשנות בכל שרשרת הייצור‪ :‬פיתוח זנים מקוריים ומציאת ענפי גידול‬   ‫המשק החקלאי הישראלי המוכר והוותיק ניצב בשנתיים‬
‫חדשים כמו הקנאביס הרפואי‪ ,‬שהפך לטרנד עולמי‪ .‬אם בעבר ניתן היה להניח‬   ‫האחרונות מול מדיניות ממשלתית המקדשת הסרת מכסי מגן וחשיפת‬
‫שתפקידה של החדשנות הוא בעיקר בהיבט הגידול‪ ,‬כלומר לאפשר ייצור של‬      ‫החקלאות המקומית לתחרות מול חקלאי העולם‪ .‬מנגד מתמודד המשק‬
‫יותר תוצר על בסיס משאבים נתונים‪ ,‬הרי כיום אין זה מספק‪ .‬יש לזהות צרד‬  ‫עם עליית מחירי התשומות‪ ,‬ובראשן התייקרות מרכיבי העבודה והמים לחקד‬
‫כים ושינויים בטעם העולמי כדי לשמר את השטחים החקלאיים ולהביא לכך‬      ‫לאות‪ .‬במציאות זו עומד החקלאי הישראלי מול הצורך להמציא עצמו מחדש‬
‫שמוצרים ישראליים יונחו על המדף ברשתות השיווק באירופה ובארה"ב ויוכלו‬
                                                                                                                             ‫כדי לשרוד‪.‬‬
                           ‫להתחרות על כיסם של הצרכנים המקומיים‪.‬‬      ‫המוניטין שרכשה החקלאות הישראלית בעולם לצד הידע שנצבר איפשרו לחד‬
                                                                     ‫קלאים שלנו להתחרות בשוקי הייצוא תוך אחריות לאספקת תוצרת טרייה‪,‬‬
                                        ‫שלוש בעיות‬                   ‫מעולה וזמינה לשוק המקומי וזאת למרות השחיקה הגדולה שחלה בו‪ .‬ואולם‪,‬‬
                                                                     ‫ניתוח נתוני המקרו מצביע על מגמה ברורה של ירידה בייצוא‪ ,‬פועל יוצא של‬
‫כמה גופים ציבוריים בישראל‪ ,‬ובראשם מרכז וולקני‪ ,‬מקדמים את המחקר‬       ‫תחרות גוברת בשוקי היעד‪ ,‬שחלקה נובע מזליגת ידע ישראלי למתחרים‪ ,‬התד‬
‫החקלאי בארץ ולצדן תחנות המחקר והפיתוח הפזורות ברחבי הארץ‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬שלוש בעיות עיקריות מגבילות את המחקר המקומי והטמעת החדשנות‪:‬‬                                        ‫חזקות השקל ואירועים גיאו־פוליטיים‪.‬‬
‫ראשית מאפייני המו"פ החקלאי והקושי להבטיח זכויות יוצרים בתחומים‬

‫‪‘ 14 ‘Alon Hanotea’ vol. 72 May 2018‬עלון הנוטע’ שנה ע”ב‪ ,‬מאי ‪2018‬‬
   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19