Page 42 - עלון הנוטע מרץ 2015

‫לתפרחות בפקעים הקודקודיים של הענפים המסומנים ולהגדרת‬ ‫הזן ‘האס’ מהווה מרכיב מרכזי בין זני האבוקדו בארץ ובעולם‪ ,‬אולם‬
‫רמת הפריחה הכללית של כל עץ‪.‬‬ ‫מתאפיין בסירוגיות גבוהה‪ .‬באזורי הגידול שבחצי הכדור הצפוני הפת‬
‫ריחה ב’האס’ חלה באביב‪ .‬גל הפריחה נמשך כחודשיים עד שלושה‪,‬‬
‫‪ 0‬דיגום חומר צמחי‪ :‬נבחרו שישה עצים נוספים שהיו מצויים בשנת‬ ‫כאשר שיאו נצפה באפריל‪ .‬לאחר גל הפריחה מתרחשים תהליכי‬
‫שפע‪ .‬העצים חולקו לשתי קבוצות‪ ,‬שלושה עצים לקבוצה‪ ,‬כאשר כל‬ ‫האבקה‪ ,‬הפריה וחנטת פרי‪ .‬במקביל להתפתחות הפרי חל תהליך‬
‫עץ מהווה בלוק המשמש כחזרה ביולוגית אחת‪ .‬בקבוצה הראשונה‪,‬‬ ‫הצימוח של ענפים חדשים‪ ,‬שעל גביהם מתפתחות התפרחות שיפת‬
‫כדי להשרות מצב דמוי שפל טבעי‪ ,‬בוצע טיפול להסרת כלל הפרי‬ ‫רחו בשנה העוקבת (‪ .)3‬מתחילת ינואר ואילך ניתן להבחין בשינויים‬
‫בתחילת יולי‪ .‬בקבוצה השנייה לא בוצע כל טיפול ועצים אלה הוגדרו‬ ‫החלים בפקעים ומעידים על שלב ההתמיינות‪ ,‬אולם קיימת מחלוקת‬
‫כעצים במצב שפע‪ .‬מאוגוסט עד פברואר נדגמו מששת העצים רקת‬ ‫בספרות לגבי הגדרת מועד השראת הפריחה (אינדוקציה לפריחה)‪.‬‬
‫במהלך שנות השפע חל בזן ‘האס’ עיכוב בהתארכות ענפים מגל הצית‬
‫מות שונות בעלים ופקעים‪.‬‬ ‫מוח הקיצי וירידה משמעותית בפריחה באביב העוקב‪ .‬למרות זאת‪,‬‬
‫‪ 0‬קביעה כמותית של הביטוי היחסי של גנים נבחרים ברקמות‬ ‫המנגנון דרכו עומס הפרי מדכא את התארכות הענפים ואת המעבר‬
‫עלים ופקעים ‪ :‬הפקת ‪ RNA‬מרקמות העלים והפקעים בוצעה ב�ע‬
‫זרת שימוש בערכות מסחריות‪ ,‬לאחר ניקו ה‪ RNA-‬באמצעות ערכת‬ ‫לפריחה עדיין אינו מובן דיו‪.‬‬
‫‪ RNAse–free DNAse‬שימש ‪ RNA‬זה לסינתיזת ‪ .cDNA‬בדיקת הרמה‬ ‫המעבר מרקמה וגטטיבית לרפרודוקטיבית נחקר רבות בצמח המות‬
‫של ביטוי הגנים ‪ PaFT PaAP1‬ו‪ PaLFY-‬בוצעה בטכנולוגיית ‪Real-Time‬‬ ‫דל ארבידופסיס (‪ ,)Arabidopsis thaliana‬או בעברית תודרנית לבנה‪,‬‬
‫‪ .PCR‬רמת הביטוי היחסית של כל גן התקבלה באמצעות חלוקת‬ ‫וידוע כי הוא מבוקר באמצעות קבוצה קטנה של גנים מתזמני פריחה‪.‬‬
‫מספר העותקים של הגן הנבדק בזה של הגן המנרמל‪ .‬בעבודה זו‬ ‫אחד מגנים אלה מכונה פלוריגן (‪ .)FLOWERING LOCUS T - FT‬גן זה‬
‫מבוטא ברקמות העלה וכדי להשרות פריחה מועבר חלבון ה‪ FT-‬דרך‬
‫שימש ‪( Actin‬גן המתבטא באופן קונסטיטוטיבי) כגן הביקורת‪.‬‬ ‫מערכת השיפה אל עבר הפקע הקודקודי‪ ,‬שם הוא מעודד את ביטויים‬
‫של גנים הפועלים ב׳מורד הזרם׳‪ ,‬אחראים על התפתחות הפרח (‪.)4‬‬
‫תוצאות‬ ‫הגורמים המבקרים את ביטוי הגן ‪ FT‬הינם רבים ויכולים להיות קשורים‬
‫בין היתר בשינויים בגורמים חיצונים או בשינויים פנימיים (שינוי בטמפרת‬
‫‪ 0‬השפעת עומס פרי על עוצמת הפריחה החוזרת ועל המעבר‬ ‫טורה‪ ,‬שינוי במאזן הסוכרים וההורמונים)( (‪ .)4‬יש לציין כי גנים דומים ל�ג‬
‫לפריחה בפקעים הקודקודיים‪ :‬כדי לאפיין נתון זה בוצעו טיפולים‬ ‫נים המבקרים פריחה זוהו במינים רבים ובכללם בעצי פרי‪ .‬באופן מעניין‪,‬‬
‫להסרת כלל הפרי במועדים שונים במהלך השנה‪ .‬כדי לקבוע את‬ ‫במספר מחקרים שנערכו בשנים האחרונות הודגם כי עומס פרי יכול‬
‫השפעות הטיפולים נערכו תצפיות באביב העוקב‪ ,‬בהן נאמדה רמת‬
‫הפריחה‪ .‬התוצאות הראו שעצים במצב שפע‪ ,‬בהם הוסר היבול בסוף‬ ‫לדכא את ביטויים של גנים אלה בעלים ובפקעים (‪.)2‬‬
‫ינואר‪ ,‬מועד הקטיף המסחרי‪ ,‬לא פרחו כלל באביב הבא (איור ‪.)1‬‬ ‫הנחת העבודה של מחקר זה הייתה כי גם באבוקדו יכול גן המקודד‬
‫מאידך‪ ,‬עוצמת פריחה גבוהה התקבלה בעצים מהם הוסר כלל הפרי‬ ‫לחלבון ‪ FT‬להיות מעורב בבקרת המעבר לפריחה‪ .‬גן זה יכול להיות‬
‫ביולי (טיפול המדמה מצב שפל טבעי)‪ .‬כמו כן‪ ,‬כאשר בוצע טיפול‬ ‫מבוטא באופן שונה בשנת שפע בהשוואה לשנת שפל ולהשפיע בכך‬
‫להסרת כלל הפרי לפני אוקטובר עוצמת הפריחה החוזרת הייתה‬ ‫על המעבר לפריחה ועל תופעת הסירוגיות‪ .‬בהתאם‪ ,‬מחקר זה התמת‬
‫גבוהה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם עומס הפרי נותר גבוה עד אוקטובר ואילך‪,‬‬ ‫קד בלימוד בסיסי של המנגנונים שיכולים לבקר את המעבר לפריחה‬
‫הסרת כלל הפרי במועדים מאוחרים יותר לא מנעה את האפקט‬ ‫בזן ‘האס’ ובאיפיון השפעת עומס פרי על המעבר לפריחה ועל תופעת‬
‫השלילי של מצב זה על החזרה לפריחה‪ .‬בהתאם‪ ,‬הושפעה במיוחד‬
‫עוצמת הפריחה שהתקבלה לאחר הסרת כלל הפרי בתחילת נובמת‬ ‫הסירוגיות‪.‬‬

‫בר‪ ,‬שהייתה נמוכה ביותר‪.‬‬ ‫שיטות וחומרים‬
‫כדי לאפיין את השפעתו השלילית של עומס הפרי על המעבר לפרית‬
‫חה נערך בתום תקופת הפריחה‪ ,‬במאי ‪ ,2012‬מיפוי ׳גורל׳ הפקעים‬ ‫‪ 0‬חומר צמחי‪ :‬המחקר בוצע בעצי ‘האס’ במטע מסחרי בקיבוץ‬
‫הקודקודיים בענפים מגל הצימוח הקיצי‪ .‬לצורך המיפוי הוחלט לאפיין‬ ‫אייל‪ .‬העצים בחלקה נטועים על כנת דגניה ‪ 117‬עם מרווחי נטיעה של‬
‫תחילה את גורל הפקע הקודקודי‪ ,‬וזאת על פי חלוקה לשתי קטגוריות‪:‬‬
‫פקע שהתמיין לתפרחת ופקע שהתמיין לעלה‪ .‬תוצאות המיפוי הראו‪,‬‬ ‫‪ 7‬מ׳ בין השורות ו‪ 4-‬מ׳ בין העצים ומושקים במים שפירים‪.‬‬
‫כי המעבר מרקמה וגטטיבית לרקמה רפרודוקטיבית דוכא לחלוטין‬ ‫‪ 0‬הסרת כלל הפרי ומעקב אחר המעבר לפריחה‪ :‬לצורך הטיפולים‬
‫בפקעים הקודקודיים של עצי הביקורת (‪( )on trees‬איור ‪ .)2‬בניגוד‬ ‫נבחר ו ‪ 24‬עצים אחידים במראה שהיו במצב שפע‪ .‬ארבעה עצים הו�ג‬
‫לכך‪ ,‬בעצים מהם הוסר כלל הפרי בתחילת יולי כל הפקעים הקודקות‬ ‫דרו כעצי ביקורת (במצב שפע) ו‪ 20-‬העצים הנוספים חולקו לחמש‬
‫דיים שמופו עברו התמיינות לתפרחות‪ .‬כמו כן נצפה‪ ,‬כי ככל שטיפול‬ ‫קבוצות‪ ,‬בהן בוצעו טיפולים ידניים להסרת כלל הפרי בראשית כל‬
‫הסרת הפרי בוצע במועד מאוחר יותר כך פחת אחוז הפקעים הקות‬ ‫חודש‪ .‬בקבוצה הראשונה‪ ,‬כדי להשרות מצב דמוי שפל טבעי‪ ,‬בוצע‬
‫דקודים שהתמיינו לתפרחות‪ .‬הדבר התבטא במיוחד בעצים בהם‬ ‫הטיפול בתחילת יולי‪ .‬בקבוצות הנוספות בוצעו הטיפולים בתחילת‬
‫בוצע טיפול הסרת כלל הפרי בחודש אוקטובר‪ :‬ר ק ‪ 75%‬מכלל ה�פ‬ ‫אוגוסט‪ ,‬ספטמבר‪ ,‬אוקטובר ונובמבר‪ .‬בכל אחד מהעצים סומנו עשת‬
‫קעים הקודקודיים התמיינו לתפרחות ואילו כאשר טיפול הסרת הפרי‬ ‫רה ענפים עם צימוח קיצי נושאי פרי‪ .‬בתקופת שיא הפריחה‪ ,‬באביב‬
‫בוצע בנובמבר רק ‪ 22%‬מהפקעים הקודקודיים התמיינו לתפרחות‪.‬‬ ‫‪ ,2012‬בוצעו תצפיות מקיפות לקביעת אחוזי הפריצה וההתמיינות‬
‫המשך בעמ’ ‪44‬‬

‫‪‘ 42 ‘Alon Hanotea’ vol. 69 March 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬מרץ ‪2015‬‬