Page 41 - עלון הנוטע נובמבר 2015 מספר 11 חקר הפרי הקטוף - חלק א

‫הגנת הצומח‬

‫תה בארץ‪ .‬לימים התברר כי הנגיף אינו מונוליטי‪ ,‬כלומר אינו עשוי מקשה אחת‪ ,‬ונה‬ ‫במחקר פורץ דרך אחר( (‪ )8‬מצאה ד״ר פולימונובה כי ההגנה ה�ה‬
‫מצאו תבדידים רבים שניגעו עצי הדר על כנת החושחש מבלי לעורר בהם נזקים‪.‬‬ ‫דדית מופעלת רק באם אחד הגנים של נגיף הטריסטזה‪ ,‬שכינויו ‪,P-33‬‬
‫בקרוב ימלאו ‪ 30‬שנה להפסקת הפעולות לביעור הטריסטזה בארץ‪ .‬אף כי‬ ‫חיוני להפעלת מנגנון ההגנה ההדדית‪ ,‬ובהיעדר חלבון זה ההגנה ההה‬
‫נרשמו נזקים‪ ,‬ברוב המקרים היקפם היה מוגבל ופרדסים רבים בארץ הורכה‬ ‫דדית לא פעלה גם אם הייתה קרבה מוחלטת בין הגנים האחרים של‬
‫בו בשנים האחרונות על כנת החושחש תוך לקיחת סיכון מחושב לפיו עדיפים‬ ‫הנגיף המגן והנגיף המאתגר‪ .‬נזכיר כי עוד קודם‪ ,‬במעבדת דווסון‪ ,‬נמה‬
‫עצים המותאמים לקרקעות שונות על פני עצים עמידים לטריסטזה שסבלו‬ ‫צא החלבון ‪ P-33‬כבלתי דרוש להדבקה של צמחי פונדקאי מסוימים‬
‫מחוסר התאמה קרקעי‪ .‬אולם מדובר בהימור‪ ,‬וכדרכם של הימורים הסיכוה‬
‫נים קיימים ובמקרה של התפשטות כנימת עלה הציטריצידוס (‪Toxoptera‬‬ ‫אך חיוני להדבקת שתילי חושחש‪.‬‬
‫‪ ,)citricidus‬הנמצאת כבר כמה שנים בצפון פורטוגל‪ ,‬נזקי הטריסטזה עלולים‬ ‫הממצא של פולימונובה היה הראשון שהראה כי התופעה של הגנה‬
‫להתגלות חמורים גם אצלנו‪ ,‬בדומה לאירועי ‪ 1995‬בפרדסי פלורידה‪ .‬חדירת‬ ‫הדדית תלויה בחלבון נגיפי ספציפי ושפונקציית ההגנה של חלבון זה‬
‫הציטריצידוס שם השמידה במהירות פרדסים נטועים על חושחש ומודבקים‬ ‫מתרחשת רק בקרב שילובים מסוימים של ‪ P-33‬מתבדידים וגנומים‬
‫בתבדידים מתונים שלא יכלו להקנות הגנה הדדית כנגד הגזעים האלימים‬ ‫מסוימים של נגיף הטריסטזה‪ .‬התעוררה מכך השאלה מה ב‪P-33-‬‬
‫מאפשר את ההגנה ההדדית ומה השינוי בחלבון זה שיגרום לביטול‬
‫שהופצו במהירות על ידי כנימה זאת‪.‬‬
‫ההתקדמות בביולוגיה המולקולרית הובילה את חוקרי פלורידה (‪ )9‬להנדס‬ ‫פעילותו בהגנה‪.‬‬
‫את הנגיף ולהפכו לכלי עבודה המאפשר כבר היום שינוי תכונות עצי הדר באה‬ ‫לבירור תפקידו של חלבון זה נבדק מקום עגינתו בתא והתברר כי‬
‫מצעות הטענת הנגיף המהונדס בגנים המבטאים חלבונים שונים‪ ,‬דוגמת חלבון‬ ‫הוא חלבון טרנסממבראנלי‪ ,‬קרי מסוגל להימצא בקשר הדוק עם‬
‫הפוגע בהשלמת מחזור החיים של הפסילה ( (‪ )Diaphorina citri‬מעבירת ה�ג‬ ‫הממברנות התאיות‪ .‬איפיון ביופיזי של ‪ P-33‬הראה שחדירתו לקרומי‬
‫התאים המודבקים תלויה בסוגי חומצות האמינו שבקצה הקרבוקה‬
‫רינינג (‪ ,)10( )Greening‬ועוד היד נטויה‪.‬‬ ‫סילי של הסליל שלו‪ ,‬וביטול אתר זה מונע את יכולת ההגנה ההדדית‬
‫שלו ובמקביל גם את יכולתו של הנגיף להדביק שתילי חושחש‪ .‬מצב‬

‫זה רומז לקשר מסוים בין התכונות הביולוגיות הללו‪.‬‬
‫באופן מפתיע‪ ,‬מחקריה של ד״ר פולימונובה הראו כי הגנה הדדית‬
‫תלויי ת ‪ P-33‬אינה פועלת בדרך ההגנה המבוססת על חסימת הת�ר‬
‫בות הנגיפים באמצעות פגיעה בשלמותם בעקבות קיטוע הגנום הנגיף‬
‫למקטעי רצף קצרים ש ל ‪ 21‬ו‪ 22-‬בסיסים‪ .‬ההגנה ההדדית בטר�י‬
‫סטזה שונה לפיכך ממנגנון הגנה טבעי כנגד נגיפים הפועל בצמחים‬
‫ובאורגניזמים רב תאיים אחרים באמצעות אנזים מתאי הפונדקאים‬
‫בשם דייסר (‪ ,)Dicer‬הקוטע מולקולות ‪ RNA‬תוך היותו מכוון מטרה‬

‫(קרי חיתוך הנגיף‪ ,‬ולא מולקולות ‪ RNA‬של הפונדקאי)‪.‬‬
‫נרמז מכך קיומו של מנגנון בלימה נוסף ש ל ‪ RNA‬זר‪ ,‬השונה מה�מ‬
‫נגנון המוכר היום‪ .‬אף כי חלבו ן ‪ P-33‬הראה תכונות דומות לחלב�ו‬
‫ני התנועה של נגיפים המאפשרים את מעברם בין תאי הפונדקאי‬
‫סביר היה כי אין זה חלבון התנועה הבלעדי כיוון שהוזכר כבר לעיל‬
‫כי נגיפים שאינם נושאים את החלבו ן ‪ P-33‬מתרבים ונעים בפונ�ד‬
‫קאים מסוימים‪ .‬מקובל היום כי חלבון אחר‪ ,P-6 ,‬הוא חלבון התנועה‬
‫של נגיף הטריסטזה ואילו‪ P-33‬ייתכן ודרוש אבל רק בפונדקאים‬
‫מסוימים‪ .‬בהימצא ‪-‬ה‪ P-33-‬בנגיף הוא יתמקם בעת ההדבקה ב�צ‬
‫מוד לחלבון ‪-‬ה‪ P-6-‬בתאי צמחים מודבקים‪ ,‬וכרגיל במחקרים מו�ל‬
‫קולריים נמסר לאחרונה כי לא רק ‪ P-33‬חיוני להגנה ההדדית אלא‬
‫גם חלבונים ייחודיים אחרים שנמצאו בקבוצות נגיפי הקלוסטרו אלא‬
‫פרוטאזות דמויות פפאין (אנזימים מפרקי חלבונים) המבוטאות‬
‫מהחלק הקדמי של גנום הטריסטזה‪ .‬תפקידם היה עלום ומחקרה‬
‫החדש של ד״ר פולימונובה הראה לראשונה כי לחלבונים אלה יש‬

‫תפקיד חשוב בהפעלת ההגנה ההדדית‪.‬‬

‫מאויב לאוהב?‬

‫ומכאן לסוגייה שבכותרת‪ .‬אכן‪ ,‬הטריסטזה התקדמה ולפני ‪ 50‬שנה‪,‬‬
‫כאשר התחלתי לעסוק במחקר זה המטרה הייתה לבלום את הופעה‬

‫‪‘ 41 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 November 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬נובמבר ‪2015‬‬