Page 38 - עלון הנוטע נובמבר 2015 מספר 11 חקר הפרי הקטוף - חלק א
P. 38

‫פרופ׳ משה בר‪-‬יוסף‬

        ‫עצבת בפרדס‪:‬‬                                                                                                                 ‫פרדס נגוע בטריסטזה‪ .‬התמונה באדיבות ‪idtools.org‬‬

    ‫נגיף הטריסטזה‬
        ‫של ההדר‪:‬‬

      ‫מאויב לאוהב‬

‫משה בר‪-‬יוסף ‪ /‬בעבר מנהל המעבדה לחקר הדרים ע״ש ש‪.‬‬
‫טולקובסקי במרכז וולקני‪ ,‬פרופ׳ מטעם אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‬

                                        ‫(‪)mbjoseph@gmail.com‬‬

‫הטריסטזה נעצר טרם זמנו‪ ,‬אך הספיק תוך תקופת זמן קצרה יחסית‬                                                 ‫מבוא‬
‫להוכיח כי קיימים הבדלים גנטיים משמעותיים בין תבדידי הנגיף‪ ,‬שנאה‬
‫ספו בארץ בשנים ‪ ,1986-1970‬במסגרת מבצע ביעור בו נטלו חלק‬          ‫לפני חודשים אחדים פורסמה סקירה (‪ )1‬מקיפה בשנתון מדעי‬
‫פעיל מדריכי שה״מ ופקחי הגנת הצומח( (‪ .)4 ,2‬התבדיד הראשון ש�ח‬     ‫מכובד שעיסוקו מחלות צמחים‪ ,‬שכותרתה משמשת את הרשימה‬
‫לקיו שועתקו היה של הגזע ‪ ,VT‬שמקורו בפרדס של יעקב ויזר מכפר‬       ‫שלהלן‪ .‬הבשורה שבאותו מאמר תמוהה ודאי לכל מי שמכיר את‬
‫הרוא״ה‪ .‬מקטעי הרצף ששועתקו איפשרו זיהוי נגיעות בתבדיד זהה‬        ‫ההיסטוריה של נגיף הטריסטזה ‪ ,)Citrus tristeza virus( CTV‬גורם‬
‫שהוחזק בחממה מבוקרת בצמחי בוחן וכן בתבדידים אחרים‪ ,‬חלה‬           ‫מחלת העצבת בארצות המגדלות הדרים (‪ .)2‬מאז שנות השלושים‬
‫קם אלימים דוגמת התבדיד שנאסף בפרדס בקר בחדרה ובתבדיד‬             ‫של המאה הקודמת המיתה מחלה זו בברזיל‪ ,‬בקליפורניה ובספרד‬
‫בלתי אלים שמקורו בפרדס במושב אחיטוב‪ .‬אך הגלאי‪ ,‬שמקורו בתה‬        ‫מיליוני עצי הדר מורכבים על כנת חושחש‪ .‬ביטוי אחר של הנגיף‪ ,‬פוגה‬
‫בדיד ‪ ,VT‬לא זיהה את כל התבדידים שאותרו בארץ‪ ,‬דוגמת תבדיד‬         ‫עני אף יותר מהניוון המהיר‪ ,‬היו סימני הנקרון החריפים שהופיעו בגזעי‬
                                                                 ‫עצים של זנים רגישים דוגמת תפוז ואשכולית‪ .‬הנקרון לווה בדרך כלל‬
               ‫הטריסטזה שמקורו בכפר חיים וכונה ‪.)3( HT-CTV‬‬       ‫בנינוס העצים‪ ,‬בירידת יבולים ובפגיעה חמורה באיכותם ללא קשר‬
‫פריצת דרך משמעותית נוספת במחקר הטריסטזה החלה הרחק‬                ‫לכנה עליה הורכב העץ‪ .‬מלבד הנזק הישיר גרמה הטריסטזה לנזק‬
‫מכאן‪ ,‬במוסקבה‪ ,‬ועסקה בנגיף דומה הגורם למחלת צהבון הגזר‬           ‫חמור בגין המעבר לכנות פחות מותאמות מהחושחש‪ ,‬ובמיוחד סבלו‬
‫‪ .)Beet Yellows virus( BYVV‬חברי הקבוצת הרוסית שפיענחו לר�א‬       ‫מכך פרדסים בארצות בהן האדמות גיריות‪ :‬עצי ההדר שהיו מורכבים‬
‫שונה את הרצף השלם והייחודי של גנום נגיף הסלק ממשפחת הקה‬          ‫על כנות עמידות לטריסטזה‪ ,‬דוגמת טרויר‪ ,‬סבלו קשות בגין אי התאה‬
‫לוסטרווירידה (‪ ,)Closteroviridae‬אליה שייכת הטריסטזה‪ ,‬התפזרו‬
‫לימים במעבדות שונות בארה”ב וקידמו במידה רבה את המחקר הן‬                                ‫מתם לתנאי הקרקע הגיריים או המלוחים‪.‬‬
‫בנגיף הסלק (‪ )BYV‬והן בטריסטזה‪ .‬מחקרים ראשונים באיפיון נגיף‬
‫הסלק פורסמו על ידינו בעקבות עבודתי במסגרת הפוסטדוקרט‬                                                ‫פריצות דרך‬
‫באנגליה‪ ,‬לאחר שבעבודת הדוקטורט‪ ,‬בהנחיית פרופ׳ גד לובנשטיין‪,‬‬
                                                                 ‫פריצת הדרך במחקר הטריסטזה החלה כבר בשנ ת ‪ ,1983‬עם הש�י‬
                                                                 ‫בוט של מקטעי הנגיף על ידי רוזנר וחוב׳‪ .‬המחקר של רוזנר בשיבוט‬

‫‪‘ 38 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 November 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬נובמבר ‪2015‬‬
   33   34   35   36   37   38   39   40   41   42   43