Page 36 - עלון הנוטע נובמבר 2015 מספר 11 חקר הפרי הקטוף - חלק א

‫שמי הגשם היורדים על דופן הגדודית נספגים בחיפוי‪ .‬ללא חיפוי הגדודית מתקיימת‬ ‫‪ -‬ברמת אגן ההיקוות מדובר בריסון גל הגאות והפחתה בסיכון להצפות‬
‫תגובה מהירה של היאטמות הקרקע‪ ,‬רמת חיבור גבוהה בין דופן הגדודית למרכז‬ ‫מחוץ לשטח החקלאי התורם;‬
‫השורה ותגובה הידרולוגית מהירה‪ .‬חיפוי חלקי של מרכז השורה בלבד (‪ )AV-B‬אינו‬
‫יעיל בהפחתת אובדן המים כנגר‪ ,‬כפי שניתן היה לראות מיחסי נגר‪/‬גשם הדומים ליה‬ ‫‪ -‬ייתכן שיש כאן אגירת מים לא מעטה בתחום הפרדס‪ ,‬שעשויה להיות‬
‫חסי נגר‪/‬גשם של רצפת פרדס בקרקע חשופה‪ .‬ממצא זה אף עלול להוות בעיה‬ ‫משמעותית לחיסכון בהשקיה בעונות מעבר‪.‬‬
‫מבחינת מאזן המים בפרדס‪ :‬צריכת מים מוגברת (יחסית ל‪ )B-B-‬באמצעות צמחיית‬
‫במדד העונתי מתקבלת תמונה כוללת (טבלה)‪ .‬מספרית‪ ,‬יחסי נגר‪/‬גשם‬
‫החיפוי ללא פיצוי בחידור נוסף של מי גשם כאשר הגדודית מחופה (‪ AV-M‬ו‪.)W-M-‬‬ ‫המחושבים נמוכים מאלה שחושבו עבור פרק גשם‪ ,‬אירוע סופתי בודד או‬
‫חיפוי רצפת הפרדס עשוי לסייע בהתמודדות עם הצפי לשינויים אקלימיים ובעיקר‬ ‫אירוע סופתי ממושך‪ .‬הסיבה לכך היא שיחסי נגר‪/‬גשם עונתיים מחושבים‬
‫בעת ממטרים חריגים בעוצמתם‪ .‬לחיפוי רצפת הפרדס השלכות גם על תהליכי‬ ‫על סמך עובי הגשם השנתי‪ ,‬הכולל ממטרים בעוצמות נמוכות שכלל אינם‬
‫סחיפת הקרקע והסעת חלקיקי קרקע אל מחוץ לשורה‪ ,‬אך אלו יידונו במאמר‬ ‫מייצרים נגר‪ .‬הערכים שחושבו עבור השנה ההידרולוגית ‪ 2011/12‬מציגים‬
‫המשך‪ .‬השלכות נוספות של החיפוי הצמחי עשויות להיות בהקשר של שמירת‬ ‫תמונה ברורה עם מובהקות סטטיסטית‪ :‬בטיפול קרקע חשופה מספר‬
‫לחות הקרקע בין פרקי גשם או תקופות יובש בחורף וכאשר משקים‪ ,‬וכן לסייע‬ ‫אירועי הנגר גדול ‪-‬ב‪ 250-‬וב‪ 50%-‬לעומת טיפול של חיפוי מלא וחלקי‪ ,‬בהת�א‬
‫בשטיפת מלחים מבית השורשים בצורה טובה יותר‪ .‬המשך מחקר נדרש על מנת‬ ‫מה‪ .‬כלומר‪ ,‬חיפוי הגדודית חשוב ומשמעותי‪ .‬בנוסף‪ ,‬יחסי נגר‪/‬גשם שנתיים‬
‫לבדוק תועלות אלו‪ ,‬וכן התייחסות לחששות הבאים (למרות שעד כה לא נמצאו‬ ‫בטיפול קרקע חשופה מתקרבים ‪-‬ל‪ ,40%-‬לעומת ‪ 25‬ופחות מ‪ 5%-‬בטיפ�ו‬
‫להם תימוכין)‪ :‬הכנסת חיפוי צמחי עלולה להעלות את רגישות הפרדס לפגיעה‬ ‫לים של חיפוי מלא וחלקי בהתאמה‪ .‬הבדלים אלה מובהקים סטטיסטית‪,‬‬
‫מקרה‪ ,‬צמח החיפוי עלול להתחרות עם עצי ההדר על המים וחומרי ההזנה‪ ,‬והחוה‬
‫מר הצמחי היבש עלול להגביר את הסכנה מפני שרפות ולהוות כר פורה לנברנים‪.‬‬ ‫למעט מגמה מעורבת בהבדלים בין הקרקע החשופה לחיפוי חלקי‪.‬‬
‫שינוי ממשק הגידול המקובל לעיבוד משמר קרקע מים וסביבה לטובת החקלאי‬ ‫המשמעויות של נתונים אלה‪:‬‬
‫והחברה בכללותה‪ ,‬מצריך הבנה מעמיקה של כלל ההשלכות שיכולות להיגרם‬
‫‪ -‬בהנחה שממוצע עובי הגשם הרב שנתי באזור השרון הוא ‪ 550‬מ”מ גשם‪,‬‬
‫משינוי אגרונומי שכזה‪.‬‬ ‫הרי ‪-‬ש‪ 200-‬מ”מ זורמים כנגר אל מחוץ לשטח הפרדסים המעובדים בש�י‬

‫תודות‬ ‫טה המקובלת כיום;‬
‫‪ -‬אירועי גשם משמעותיים ספורים מייצרים נגר עילי במקרה של חיפוי מלא‬
‫תודה לאינג’ שאהין עוינאת ולצוות הטכנאים של התחנה לחקר הסחף‪ ,‬על הקמת‬ ‫ומכאן‪ ,‬שאם הממשק היה מאומץ הרי שרק כ‪ 30-‬מ”מ היו זורמים כנגר‬
‫חלקות המחקר ואיסוף הנתונים; תודה לחב’ ׳מהדרין בע”מ׳ על הסיוע ושיתוף‬
‫משטחי הפרדסים;‬
‫הפעולה‪.‬‬ ‫‪ -‬ככל הנראה חלק גדול מהגשם חודר לקרקע כאשר זו מחופה‪ ,‬ואז יתכן‬
‫המחקר מומן באמצעות ענף משאבי קרקע ומים וקרן המדען ראשי במשרד החה‬ ‫שמאזן המים לעץ ושטיפת בית השורשים טובים יותר‪ .‬בימים אלה נמצאים‬
‫בבחינה העומק אליו חודרים המים‪ ,‬ומכאן גורלם כמקור מים לפרדס‪ ,‬לעה‬
‫קלאות‪ ,‬תוכנית מחקר ‪.085-0068-12‬‬
‫שביה או להעשרת מי תהום‪.‬‬
‫ספרות‬
‫טבלה‪ :‬מספר אירועי הזרימה ויחסי נגר‪/‬גשם עונתיים של הטיפולים השונים‬
‫‪ .1‬אשל ג‪ ,.‬אגוזי ר‪ :)2013( .‬הקרקע בשטחים המעובדים נשמטת מתחת לרגליים‪.‬‬ ‫בשנה ההידרולוגית ‪2011/12‬‬
‫אקולוגיה וסביבה‪.136-134 :)2(4 ,‬‬
‫מובהקות‬ ‫יחסי גשם‪/‬נגר‬ ‫מספר אירועי הגשם‬ ‫הטיפול‬
‫‪2. Bugg R.L., C. Ingels, R. Miller (1991): Challenges of intercropping‬‬ ‫סטטיסטית**‬ ‫שנתיים*‬ ‫שבהם זרם נגר‬
‫‪in citrus orchards. Components University of California Sustainable‬‬ ‫‪B-B‬‬
‫‪Agriculture Research and Education Program. http://www.sarep.‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪0.37‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪AV-B‬‬
‫‪ucdavis.edu/newsltr/components/v2n3/sa-3.htm‬‬ ‫‪AV-M‬‬
‫‪3a & 6b‬‬ ‫‪0.24‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪W-M‬‬
‫‪3. Dabney S.M., J.A. Delgado D.W. Reeves (2001): Using winter cover‬‬
‫‪crops to improve soil and water quality. Communications in Soil Sci-‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪0.03‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪ence and Plant Analysis 32(7-8): 1221-1250.‬‬
‫‪c‬‬ ‫‪0.04‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪4. Shui J., Q. Wang, G. Liao, J. AU, J. Allard (2008): Ecological and‬‬
‫‪Economic Benefits of Vegetation Management Measures in Citrus‬‬ ‫* מדידות של אירועי נגר ביחס לעובי גשם שנתי של ‪ 479‬מ״מ (עובי הגשם שנמדד היה‬
‫‪Orchards on Red Soils. Pedosphere 18(2): 214-221.‬‬ ‫‪ 562‬מ״מ)‬

‫‪5. Liang W., M. Huang (1994): Influence of citrus orchard ground cover‬‬ ‫** טיפולים המיוצגים באות זהה אינם נבדלים זה מזה באופן מובהק‪.‬‬
‫‪plants on arthropod communities in China: A review. Agriculture, Eco-‬‬
‫‪systems & Environment 50(1): 29-37.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‬

‫‪ .6‬אשל ג‪ ,.‬אגוזי ר‪ ,.‬גולדווסר י‪ ,.‬חיות א‪ ,.‬קוז’קרו ה‪ ,.‬רובין ב‪ ,.‬דר צ‪ ,.‬קשתי י‪ ,.‬פיין פ‪,.‬‬ ‫הממצאים שהוצגו במאמר זה משקפים בצורה ברורה את השפעת חיפוי‬
‫אלבז‪ ,‬ר‪ ,.‬דיסני ד‪ :)2014( .‬גידולי כיסוי בתפוחי אדמה כאמצעי לשימור קרקע‪,‬‬ ‫הקרקע (רצפת הפרדס) על תהליכי היווצרות נגר‪ .‬הממצאים מוכיחים כי‬
‫חיפוי מלא מעכב את התפתחות תהליכי הנגר העילי ומרסן אותם כיוון‬
‫מים וסביבה‪ .‬׳שדה וירק׳ ‪0 .50-44 :271‬‬ ‫שהוא מאפשר חידור מים לקרקע בצורה טובה יותר‪ ,‬מאפשר הגדלת‬
‫האוגר המקומי ומהווה אלמנט חספוס‪ .‬כתוצאה מכך נמדדו פחות אירועי‬
‫זרימה‪ ,‬נמדדו נפחי נגר קטנים יותר‪ ,‬קרי איבודי מים קטנים יותר‪ ,‬והילוך‬
‫הגאות מרוסן‪ .‬ניקוז המים העודפים מתבצע אם כן במתינות‪ ,‬כך שפוטנה‬

‫ציאל ההרס והסחיפה של מי הנגר נמוך‪.‬‬
‫קיימת חשיבות רבה לחיפוי הגדודית‪ ,‬המהווה שטח תורם משמעותי‪ ,‬כך‬

‫‪‘ 36 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 November 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬נובמבר ‪2015‬‬