Page 13 - עלון הנוטע דצמבר 2016 מספר 9 מזמור אגס תפוח וחברים
P. 13
ענף החודש אזורי הארץ .בעקבות איום חמור זה הוקם ופעל בעבר פרויקט מיוחד לנושא ,אותו ניהלו
עמוס הרפז ויונתן שאולסקי .בעקבות מחקר ממושך ,שהתנהל בראשותו של פרופ’ דני
לה יהיה ללא שימוש בחומרים הפוגעים באויבים הטבעיים של המזיק. שטיינברג ,נרגע החירכון עד ,2010אז כזכור פרץ שוב בגדול .גם כאן הוקם מיזם מיוחד,
ועם זאת ,קודם כל יש לבסס לפסילה אויבים טבעיים אמינים שיגיעו
בזמן ,יעשו את העבודה ,יהנו מההגנה של המגדל המקצוען ויתרמו אותו מנהל עד היום חגי שוורץ ,בשיתוף פעולה עם ד”ר מרים זילברשטיין.
את תרומתם החשובה לפרי נקי מנזקי הפסילה ללא שימוש בחומרי ב ,2010-בעקבות נזקי החירכון בסבב החדש שלו ,נעקרו 1,000ד’ של מטעי אגס באזור
הצפון וב 5,000-ד’ נוספים בוצע סילוק נוף ,מה שפגע ביבול .הפעילות האינטנסיבית של
הדברה. צוות החירכון בתחום הניטור ,שיתוף החקלאים וחיזוק המודעות תרמה במהלך 2011
ועוד בעניין פסילת האגס :ד”ר שאלתיאלי מובילה ,בשיתוף פעולה עם להאטת התקדמות הנזקים .בין 2012ל 2016-הנזקים הלכו ופחתו ,היום הם כמעט שלא
ד”ר דורון הולנד מנוה יער ,מחקר בו הורכב ה׳ספדונה׳ על רוכב מזן נראים ,אך לא לעולם חוסן :מדובר במחלה מתעתעת המחייבת המשך מעקב ,כדי לא
מיוחד הגדל בחלקת זני האגס בנוה יער .זן זה אינו רגיש לפסילה והרכבה לתת לה להרים ראש .בניסויים שבוצעו בתכשירים שונים התברר כי הסטרנר ,ששימש
על רוכב ממנו ,כקטע ביניים בין הכנה ל׳ספדונה׳ ,מקנה לזה האחרון עד היום כתכשיר המרכזי לטיפול במחלה ,אינו יעיל דיו .הכנסת תכשירי הנחושת הביאה
עמידות חלקית למזיק .בהמשך למחקר המדובר נעשה ניסיון לפתח להצלחה בהתמודדות עם המחלה ,אך האיום לא חלף ,מה שמחייב את המגדלים לנא
קוט אסטרטגיות נוספות של התמודדות ,כמו צמצום צימוח .מניסוי עיצוב של עצי אגס
כנה מזן עמיד זה ,שתוכל להקנות ל׳ספדונה׳ עמידות לפסילת האגס. בחוות המטעים עולה כי יצירת עצים קטנים שהצמיחה בהם מוגבלת אכן תורמת בהם
להפחתת נזקי החירכון בהשוואה לעץ גדול בעל צימוח חזק .אם כן ,על מגדלי האגס
פוריות ואיכות פרי
להיות מקצוענים ,לטפל היטב במטע ולצמצם למינימום את רגישות העץ לחירכון.
בשנים האחרונות הועלתה מאד מודעות המגדלים למצב הכלכלי 0פסילת האגס ( :)Cacopsylla bidens Sulcהטיפול במזיק זה התנהל בעבר ב�מ
הקשה של ענף האגס .בעקבות הוצאות הטיפול הגבוהות במטע ובא תכונת פרויקט ,אך בשנים האחרונות הוא הופסק והחוקרים המטפלים בו כיום הם ד”ר
פגעים המרכזיים שצוינו ,יבולים בינוניים ומחירי פרי הנקבעים על פי חיים ראובני וד”ר ליאורה שאלתיאל-הרפז ממו”פ צפון .מאמר מרתק בעניין עמידות לפא
היצע וביקוש ,נדרשים צעדי ייעול מיידיים או לחלופין נטישת חלקות
ותיקות לא רווחיות .ללא עלייה ביבול וברווחיות יהיה קשה מאד לגדל סילה מתפרסם בעמ׳ .16
הבעיה העיקרית בפגע זה כיום היא העלות הגבוהה של הדברתו כמו גם נזקים רבים הנגרא
אגס בארץ. מים לקליפת הפרי מפגיעתם של חומרי הריסוס .השנה ,2016 ,נזקי הפסילה קשים ורבים
למדנו שבאזור ההר קל יותר להשיא יבולים גבוהים ,וההערכה היא אם מבשנים קודמות :אמנם בשטחים רבים ניתן לראות כי לממשק אותו מובילה המדריכה
כן שענף האגס ינדוד להר הגבוה ,זאת במקביל למעבר הכרחי לזנים הפרטית סמדר אידלין-הררי יכולת התמודות עם המחלה ,אך לעתים ,לקראת הקטיף,
פוריים יותר .אם כן ,יעד נוסף של הענף הוא הגברת הפוריות והבאת תוצאות ההדברה לוקות בחסר .הטיפול במזיק על פי מדיניותה של סמדר מתחיל מוקדם,
זנים חדשים ,פוריים מאלה הקיימים .איום הייבוא אף הוא מחייב, עוד בחודשי החורף ,בהמשך בדרך כלל כבר אין צורך בריסוסים רבים והצריבות בפרי גם
בעיקר את המחקר וההדרכה ,להקצות מאמצים ואמצעים מיוחדים הן פוחתות למינימום .נוטעים שלא מצליחים להדביר את המזיק בתקופת החורף המוקדא
להביא לשוק שפע פרי גדול ואיכותי .בעקבות מחקר רב שנים ,שנערך
בניהולו של פרופ’ רפי שטרן ממו”פ צפון ,הוכנסו ליישום חומרי צמיחה מת ומתחילים לרסס רק באביב ,הפירות במטעיהם סובלים מצריבות.
המגדילים את הפרי ,כבר הפכו לטיפול מסחרי מקובל ואכן מביאים בשתי חלקות מחקר בהן לא נעשה שימוש בחומרי הדברה ,כדי להימנע מפגיעה באויבים
טבעיים ,נגרם השנה נזק רב מהפסילה .האויבים הטבעיים איחרו להופיע ,המזיק ניצל את
לפרי גדול ואיכותי יותר.
הפוריות באגס גם היא כאמור אבן נגף בהתפתחות הענף ,אך בעזרת ההזדמנות ופגע קשה במטעים.
מחקריו של פרופ’ שטרן הוגברה ההאבקה וההפריה .בשנים האחרונות היום ,בהתאם לניסיון שנצבר וההיכרות עם המחלה ,נראה כי גידול אגס בעתיד ללא פסיא
מוכיח שטרן כי בעזרת דבורי בומבוס ניתן להעלות את הפוריות ,אך לא
די בכך כדי להבטיח הפריה מיטבית .בשנים עברו בחן חוקר זה את ׳זן
‘ 13 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 September 2016עלון הנוטע’ שנה ע’ ,ספטמבר 2016
