Page 17 - עלון הנוטע דצמבר 2016 מספר 9 מזמור אגס תפוח וחברים

‫ענף החודש‬ ‫צילום‪ :‬ריקה קדושים‬ ‫עלייה בהתפרצות המזיק בישראל ומתגלים קשיים רבים בהדברתו‪.‬‬
‫בעולם ידוע על כושרה של הפסילה בפיתוח עמידות לקבוצות שונות‬
‫עירות והבוגרות‪ ,‬ומכאן שמנגנון העמידות שלהם הוא מסוג של פגיעה‬ ‫של תכשירי הדברה‪ .‬בארץ כיום מורשים לטיפול בפסילה תכשירים‬
‫ישירה (‪ .)1‬עם זאת‪ ,‬טיפוסי אגס אלה אינם נושאים פרי איכותי ועל‬ ‫ספורים בלבד‪ ,‬גם הם יעילותם חלקית ובמקביל הולכת ועולה המוא‬
‫כן אינם יכולים להוות תחליף ל’ספדונה’‪ .‬לפיכך נתבקשה בחינה של‬ ‫דעות למחירם האקולוגי והכלכלי הכבד‪ .‬יש אם כן למצוא בהקדם‬
‫אפשרות שימוש בהם ככנות לזן המסחרי‪ ,‬והאם העמידות לפסילה‬ ‫שיטות הדברה נוספות‪ ,‬חדשות‪ ,‬שטרם נוסו בארץ‪ ,‬לבקרה של אוכא‬
‫תעבור מהכנה לרוכב‪ .‬עקב קשיים בריבוי הטיפוסים העמידים הועלא‬
‫לוסיית הפסילה‪.‬‬
‫תה האפשרות להשתמש בהם ככנות ביניים בהרכבת סנדוויץ׳‪.‬‬
‫כנות משמשות לריבוי עצי פרי כבר למעלה מאלפיים שנה‪ .‬הרכבות‬ ‫תמונה ‪:1‬‬
‫כוללות לרוב שני מרכיבים בלבד‪ :‬כנת בסיס( (‪ ,)Rootstock‬שבה מ�ת‬ ‫פירות אגס מוכתמים בפייחת‬
‫פתחת מערכת השורשים‪ ,‬ורוכב (‪ )Scion‬המורכב עליה ומניב את‬ ‫כתוצאה מטל דבש‬
‫היבול‪ .‬אולם קיימות גם הרכבות סנדוויץ׳‪ ,‬בהן נוסף מרכיב שלישי‪:‬‬ ‫שהפרישה פסילת האגס‬
‫כנת ביניים (‪ ,)Intersock‬המורכבת בין כנת הבסיס והרוכב‪ .‬השימוש‬
‫העיקרי בכנות היה ועודנו אמצעי לריבוי הרוכבים‪ ,‬אולם פעמים רבות‬ ‫במסגרת הגישה המשולבת לבקרת מזיקים (‪ )IPM‬מקובל בעולם‬
‫נמצא שיש להן השפעה רבה על תכונות הרוכב‪ ,‬בהן חיוניות‪ ,‬מועד‬ ‫השימוש בזנים עמידים למזיקי מפתח‪ ,‬באמצעותם ניתן לדחות את‬
‫התעוררות‪ ,‬קצב גידול‪ ,‬כמות ואיכות פריחה ושיעור חנטה‪ ,‬התפצלות‬ ‫אלה מלהגיע לגידול ואף לפגוע באוכלוסיות המזיק המתפתחות‪ .‬לשיא‬
‫לענפים‪ ,‬מספר עלים ושטח עלווה הכולל( (‪ .)2‬קיימים מחקרים‪ ,‬בע�י‬ ‫טה זו מספר יתרונות‪ ,‬בהם היעדר רעילות לאדם ולסביבה והיעדר‬
‫קר בגידולי שדה (‪ ,)3‬המצביעים על כך שלהרכבות יכולות גם להיות‬ ‫השפעה שאריתית והיא עשויה להתאים לשימוש בשילוב עם שיטות‬
‫השפעות על מזיקים פרוקי רגליים בעלווה‪ ,‬אך עד היום לא נערכו‬
‫בקרה נוספות‪.‬‬
‫מחקרים הבוחנים סוגייה זו בנשירים בכלל ובאגסים בפרט‪.‬‬ ‫באוסף זני האגס המקומיים בנווה יער אותרו הטיפוסים ‪Py.701-202‬‬
‫‪-‬ו‪ ,Py.760-261-‬שעל פניהם נראו עמידים לפסילה‪ .‬במחקר תשת�י‬
‫חומרים ושיטות‬ ‫תי שנערך בנושא זה נמצא שאכן‪ ,‬שני טיפוסי אגס אלה עמידים לנא‬
‫זקי המזיק וכי שיעור הנגיעות בהם נמוך פי ‪ )Py.701-202( 5‬ופי ‪10‬‬
‫המחקר התבצע בו זמנית במספר אתרים‪ :‬בחלקת הטיפוסים העמיא‬ ‫(‪ )Py.760-261‬בהשוואה לזן המסחרי ‘ספדונה’‪ .‬כמו כן נמצא‪ ,‬כי בשני‬
‫דים בנווה יער ובמעבדתו של ד״ר דורון הולנד הסמוכה לה‪ ,‬בחלקת‬ ‫טיפוסים אלה קיימת פגיעה בהישרדות ובהתפתחות הנימפות הצא‬
‫העצים המורכבים בחוות המטעים ובמעבדתה של ליאורה שאלתיאל‬

‫ממו”פ צפון הצמודה לה‪.‬‬
‫הצמחים ששימשו בניסויים הגיעו משלושה מקורות‪:‬‬

‫‪ .1‬ענפי אגס בוגרים מחלקת הזנים בנווה יער;‬
‫‪ .2‬חלקה ייעודיית שניטעה לצורך הניסוי בנווה יער;‬
‫‪ .3‬חלקה ייעודיית שניטעה לצורך הניסוי בחוות המטעים בצפון עמק‬

‫החולה‪.‬‬
‫בחלקת הזנים בנווה יער גדלים עצי אגס בוגרים המורכבים על כנת‬
‫בטוליפוליה זריעה מנטיע ת ‪ ,1998‬בהם גם הטיפוסים העמידים ל�פ‬
‫סיל ה ‪ Py.701-202‬ו‪ .Py.760-261-‬בשנת ‪ 2006‬הורכבו על חלק מע�נ‬
‫פיהם של טיפוסים אלה רוכבים של הזן ‘ספדונה’ באופן כזה שהמטר‬
‫התחתון של העץ כולל ענפים של הזן המקורי וחלקו העליון ענפי ׳ספא‬

‫דונה׳‪ .‬כלומר‪ ,‬עץ מודולרי (ראה תמונה פותחת)‪.‬‬
‫חלקה ייעודית לצורך ניסוי זה ניטעה כאמור בנוה יער בשנת ‪ 2009‬ובה‬
‫עצי אגס מהטיפוסים העמידים ‪ Py.701-202‬ו‪ ,Py.760-261-‬הרכבות‬
‫של ׳ספדונה׳ על כנות ביניים מהטיפוסים העמידים במגוון אורכים‪ ,‬בין‬
‫‪ 20‬ל‪ 40-‬ס”מ וללא עלווה‪ ,‬וכן עצי ‘ספדונה’ ללא כנת ביניים כטיפול‬
‫ביקורת‪ .‬כל העצים מורכבים על כנת בסיס בטוליפוליה‪ .‬בחלקה כשא‬

‫בע חזרות לכל טיפול‪ ,‬בסך הכל ‪ 35‬עצים‪.‬‬
‫חלקה ייעודית נוספת לצורך מחקר זה ניטעה בשנ ת ‪ 2010‬בחוות ה�מ‬
‫טעים ובה שני טיפוסים של כנות ביניים‪ Py.701-202 ,‬ו‪Py.760-261-‬‬
‫בשתי דרגות אורך‪ 20 ,‬ס”מ ו‪ 50-‬ס”מ‪ .‬כן ניטעו שני סוגים של כנות‬
‫בסיס‪ ,‬חבוש ובטוליפוליה (‪ .)Pyrus betulipholia‬שלושה טיפולי גיזום‬
‫בוצעו לכנות הביניים‪ :‬בראשון לא הושאר אף ענף‪ ,‬בשני הושאר ענף‬

‫אחד ובגיזום השלישי הושארו כל הענפים‪.‬‬

‫‪‘ 17 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 September 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬ספטמבר ‪2016‬‬