Page 14 - עלון הנוטע דצמבר 2016 מספר 9 מזמור אגס תפוח וחברים
P. 14

‫מתאימים לגידול בארץ‪ .‬זנים אלה נבחנים כיום בארבע חוות המחקר בגליל‬         ‫׳הוסוי׳ כמפרה ל׳ספדונה׳ וממחקרים אלה אכן עלה שלפנינו מפרה טוב‪ :‬מספר‬
‫ובגולן‪ :‬חוות המטעים בהחולה‪ ,‬חוות מתתיהו בהר ליד ברעם‪ ,‬חוות אבני איתן‬     ‫הזרעים בפרי שהופרה באמצעותו עולה על מספר הזרעים המקובל עד היום‪ ,‬ובעא‬
‫בדרום הגולן וחוות פיכמן בצפון הגולן‪ .‬וכך‪ ,‬לפני שנת השמיטה ניטעו בחלקות‬
‫השונות שמונה זנים אירופיים הנושאים בחובם הבטחה‪ .‬מהלך זה חייב יהיה‬                                      ‫קבות זאת משתפרים גם החנטה וגודל הפרי‪.‬‬
‫בבוא השעה במסע פרסום בקרב ציבור הצרכנים הישראלי‪ ,‬המכיר ומעדיף‬
                                                                                                                     ‫כנות אגס‬
                                ‫עד היום את ה׳ספדונה׳ וה׳קוסציה׳ שלו‪.‬‬
                                                                         ‫בהמשך למחקר כנות רב שנתי לזנים ‘קוסציה’ ו’ספדונה’‪ ,‬שגם אותו מנהל פרופ’‬
                                          ‫עיצוב העץ‬                      ‫שטרן‪ ,‬נמצא כי ל’קוסציה’ מתאימות הכנות בטלפוליה‪ BP1 ,‬ו‪ ,OHF-‬כולן חזקות‬
                                                                         ‫מכנת החבוש הוותיקה ומשיאות יבולים גבוהים יותר במסחר‪ .‬בחלקת מחקר‬
‫ב‪ 2011-‬הוחל במחקר חדש‪ ,‬גם הוא בראשותו של פרופ’ שטרן‪ ,‬שעניינו עיצוב‬       ‫צעירה‪ ,‬בה נבחנו קלונים שונים של בטלופוליה וכנות ‪ OHF‬ל׳קוסטיה׳‪ ,‬מצא פרופ’‬
‫עצים ב’ספדונה’‪ .‬המטרה היא לתת תשובה לבעיית הפוריות של של זן זה באא‬       ‫שטרן קלון חדש ומעניין של בטלופוליה‪ ,‬לביא ‪ 1‬קרא לו‪ .‬ל’ספדונה’ עדיין לא‬
‫מצעות נטיעה צפופה ובעקבות זאת קבלת יבול גבוה יותר‪ .‬צפיפות הנטיעה נלא‬
‫מדה מהאיטלקים‪ ,‬שהצליחו בעזרת מטע צפוף להכפיל את יבולי הזן המרכזי‬                                                ‫נמצאה כנה טובה מכנת החבוש‪.‬‬
‫שלהם ‘אבאטה פאטל’‪ .‬מיבולים ראשונים עולה כי צפיפות הנטיעה אכן תורמת‬       ‫המשך מחקרי הכנות באגס יתבצע בכנות יבוא חדשות ומטיפוסים שנמצאו במא‬

      ‫להעלאת היבול‪ ,‬אך נדרשות עוד כמה שנות מחקר לאימות התוצאות‪.‬‬                    ‫טעים‪ ,‬הן ל׳קוסציה׳ ול׳ספדונה׳ והן לזני האגס האירופי המתחדשים‪.‬‬

                                    ‫טיפולי התעוררות‬                                                                ‫זנים חדשים‬

‫התכשיר אלזודף‪ ,‬המשמש כיום להתעוררות בנשירים‪ ,‬מתעתד לצאת משיא‬             ‫מאמצים רבים הושקעו בניסיון לאקלם זני אגס חדשים להרחבת הסל‪ ,‬בינתיים‬
‫מוש‪ ,‬אך זני האגס חייבים טיפולי התעוררות חזקים‪ .‬את הזן ‘קוסציה’ לא ניתן‬   ‫ללא הצלחה‪ ,‬להוציא הזן ‘אטרוסקה’‪ ,‬המבשיל בראשית יוני‪ ,‬במקביל ל’ג’נטיל’‪,‬‬
‫יהיה לגדל בארץ ללא מציאת חלופה הולמת לאלזודף‪ ,‬ומשמעותו של צעד‬            ‫בעל פרי גדול בהרבה אך עקב רגישותו לחירכון הוקפאו נטיעותיו עד יעבור זעם‪.‬‬
‫זה הוא איום קיומי לענף האגס‪ .‬כבר שלוש שנים עובד צוות המחקר ‪ -‬ד”ר‬         ‫המשבר בזני האגס הקיימים הביא את קברניטי הענף להחליט על בחינה חוזא‬
‫עומר קראין ואיילת שר שלום ממו”פ צפון וכן החתום מעלה‪ ,‬על תוכנית משותא‬     ‫רת לזנים האירופיים‪ ,‬הפוריים משלנו‪ ,‬חלקם נבחנו כאן בעבר וכמה מהם נמצאו‬
‫פת לאגס‪ ,‬תפוח‪ ,‬קיווי‪ ,‬דובדבן וגפן הכוללת ניסויים בחלופות לאלזודף לשיפור‬
‫התעוררות העצים‪ .‬מתוצאות השנה האחרונה עולה כי לחלק מהתכשירים יש‬
‫אכן סיכוי להוות חלופה לאלזודף‪ ,‬אך נדרשות כמה שנות מחקר נוספות כדי‬

                                           ‫להעמיד דברים על דיוקם‪.‬‬

                              ‫טיפול בפרי לאחר קטיף‬

‫עבודות בנושא זה מתבצעות כידוע במעבדה לקירור בקרית שמונה‪ .‬ד”ר‬
‫אוהד נריה מנהל את מחקרי האחסון באגס‪ ,‬ד”ר דני גמרסני עוסק בלימוד‬
‫מדדים חדשים לחיזוי הבשלת הפרי והשנה נכנס צוות המחקר לחלקות מוא‬
‫דל ראשונות ב׳ספדונה׳ לבחינת קטיף על בסיס חיזוי מועדי הבשלה וכושר‬
‫אחסון‪ .‬צוות המעבדה עוסק במקביל בשיפור איכות האחסון של הזנים השוא‬
‫נים‪ ,‬שיפור טעם הפרי לאחר אחסון ושיפור יעילותם של תכשירים למניעת‬

                                                      ‫צירבון וריקבון‪.‬‬

                                ‫פעילות מדריכי שה”מ‬

‫מדריכי שה”מ עוסקים בהעברת הידע הנצבר מהמחקר לשדה‪ ,‬כאשר הפעיא‬
‫לות המקצועית העיקרית בה מתמקדת ההדרכה בשנים האחרונות היא יצירת‬
‫מטע חיוני‪ ,‬העלאת הפוריות והיבול וקבלת פרי גדול‪ .‬שטחי האגס נטועים רובם‬
‫בצפון הארץ ומדרך הטבע אמונים על ההדרכה בענף זה יעל גרינבלט‪ ,‬שלמה‬
‫שמיאן והחתום מעלה שרוליק דורון‪ ,‬שפרש השנה לגמלאות ומשמש מדריך‬
‫פרטי‪ .‬חשוב לציין כי בעקבות פטירתו של יוני גל ז”ל‪ ,‬שליווה את מגדלי האגס‬

                  ‫בדרום הגולן‪ ,‬נותרו באזור זה משקים רבים ללא הדרכה‪.‬‬
‫בתחום הגנת הצומח מובילה אותנו סמדר אידלין‪-‬הררי‪ ,‬מדריכה פרטית‬
‫העובדת במסגרת שה”מ‪ ,‬ויחד עם מדריכי הגידול מועבר הידע בכל הקא‬
‫שור להתמודדות עם שני הפגעים העיקרים המאיימים על הענף‪ ,‬החירכון‬

                                                  ‫ופסילת האגס‪0 .‬‬

‫‪‘ 14 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 September 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬ספטמבר ‪2016‬‬
   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19