Page 13 - עלון הנוטע אוגוסט 2014
P. 13

‫ענף החודש‬

‫‪ 0‬ניסוי שני נערך ב‪ 2008-‬על עצי ‘מתן’‪ ,‬זן מכלוא שפותח בנוה יער‪ ,‬בשני אתרים‬  ‫מספקת ולכן הם לא תפסו מקום במטעי השקד‪ .‬במשך השנים יובאו לארץ‬
‫במטע נוה יער‪ :‬על הזריע המקורי (נטיעת ‪ ,2003‬מטע שקד מס’ ‪ )5‬ועל ‘מתן’‬        ‫מספר זנים בעלי הפריה עצמית מצרפת וספרד‪ ,‬דוגמת ‘לורן’ (‘‪)’Lauranne‬‬
                                                                           ‫ו’גוארה’( (‘‪ ,)’Guara‬אך גם אלה‪ ,‬למרות פוריותם‪ ,‬הניבו שקדים בעלי איכות פח�ו‬
                 ‫מורכב על כנת ‪( GF.677‬נטיעת ‪ ,2005‬מטע שקד מס’ ‪.)4‬‬          ‫תה מהזנים הישראליים ולא ניטעו בארץ (הולנד וחוב’‪ .)2005 ,‬לאחרונה‪ ,‬במסגרת‬
                                     ‫שלושת הטיפולים ששימשו בניסוי‪:‬‬         ‫תכנית השבחה המתבצעת בנוה יער‪ ,‬בדגש על זנים בעלי הפריה עצמית (הולנד‬
                                                                           ‫וחוב’ ‪ ,)2011 ,‬נרשם הזן ‘מתן’ כבעל הפריה עצמית‪ ,‬יבולים גבוהים ואיכות פרי ט�ו‬
‫‪ .1‬הפריה עצמית באמצעות סגירת ניצני פריחה לפני פתיחת עלי הכותרת ב�ש‬         ‫בה‪ .‬הזן עדיין לא מוסחר ונמצא בניסויים‪ ,‬כדי לבחון את התנהגותו במטע המקבל‬
                            ‫קיות נייר חומות נושמות (הפריה אוטוגמית);‬
                                                                                                             ‫טיפול משקי מסחרי (תמונה פותחת)‪.‬‬
                ‫‪ .2‬הפריה זרה ידנית באבקה שנאספה מהזן ‘אום אל פחם’;‬         ‫איכות השקד והיבול תלויה בזן ובתנאי הגידול‪ ,‬אולם בארץ‪ ,‬כמו במדינות אחרות‬
‫‪ .3‬הפריה חופשית (איסוף שקדים במועד ההבשלה ללא ביקורת על המ�פ‬               ‫בעולם‪ ,‬עלו הסוגיות האם יש השפעה למקור האבקה על איכות השקד (‪)Xenia‬‬
                                                                           ‫והאם שקדים שחנטו מהפריה עצמית( (‪ ,Xenia‬מקרה פרטי) קטנים יותר ואיכ�ו‬
                                                              ‫רה)‪.‬‬
‫‪ 0‬ניסוי שלישי נערך ב‪ 2011-‬על שלושה עצים של זני השקד ‘מתן’ ו’זהר’ שפו�ת‬                            ‫תיים פחות בהשוואה לשקדים שחנטו מאבקה זרה‪.‬‬
                                                                           ‫השפעת מקור האבקה על איכות הפרי בשקד נחקרה על ידי מספר חוקרים‪,‬‬
    ‫חו בנוה יער‪ ,‬מורכבים על כנת ‪( GF.677‬נטיעת ‪ ,2006‬מטע שקד מס’ ‪.)7‬‬        ‫שמצאו לו השפעה על גודל השקד ומועד ההבשלה (‪,)Kumar and Das., 1996‬‬
                                     ‫ארבעת הטיפולים ששימשו בניסוי‪:‬‬         ‫על תכולת חומצה אולאית ודלתא‪-‬טוקופרול בגלעין (‪ Kodad‬וחוב’‪ )2009 ,‬ועוד‪ ,‬אך‬
                                                                           ‫לא נמצאה למקור האבקה השפעה על רוב התכונות האחרות‪ .‬למשל‪ ,‬לא נמצאה‬
‫‪ .1‬הפריה עצמית באמצעות סגירת ניצנים סגורים ברשתות לבנות צפופות‬             ‫לו השפעה על קשיות הקליפה ואחוז התאומים (‪ ,)Kumar and Das., 1996‬על‬
                                                 ‫(הפריה אוטוגמית);‬         ‫תכולת השמן ותכולת הטוקופרול (ויטמין ‪ .)Kodad et al., 2009( )E‬אולם יש לציין‬
                                                                           ‫שנמצאו גם תוצאות סותרות בין מחקרים שונים‪ .‬בכמה מחקרים נחקרה ההשפצ‬
                      ‫‪ .2‬הפריה עצמית ידנית באבקה שנאספה מאותו זן;‬          ‫עה של האבקה עצמית על תכונות פיזיקליות וכימיות של פרי השקד וגם בהן לרוב‬
                ‫‪ .3‬הפריה זרה ידנית באבקה שנאספה מהזן ‘אום אל פחם’;‬         ‫לא נמצאה לה השפעה ונמצאו תוצאות סותרות‪ .‬במחקר אחר (‪ Ortega‬וחוב’‪,‬‬
                                                                           ‫‪ )2006‬נבדקו עשר תכונות פיזיקליות של הפרי ב‪ 26-‬גנוטיפים בעלי הפריה עצמית‪.‬‬
                                                  ‫‪ .4‬הפריה חופשית‪.‬‬         ‫בשתי תכונות‪ ,‬משקל השקד ואחוז הגלעינים הפגומים‪ ,‬נמצאו הבדלים במספר‬
‫בכל שנה הופרו פרחים על העצים כנ”ל‪ ,‬על ענפים בגובה העיניים בכל היקף‬         ‫גנוטיפים‪ ,‬אולם ברוב התכונות לא נמצאה השפעה של מקור האבקה‪ ,‬עצמית או‬
‫העץ‪ ,‬בכוונה להגיע ל‪ 100-‬שקדים מכל מקור אבקה‪ .‬השקדים תוצרי ההפריות‬          ‫זרה‪ ,‬על המקרים שנבדקו‪ .‬במקרה אחר נבדקו שש תכונות פיזיקליות ושש תכונות‬
‫השונות נאספו ללא השומר ויובשו באוויר הפתוח‪ ,‬ונבדקו בהם משקל ומידות‬         ‫כימיות ‪-‬ב‪ 15-‬גנוטיפים של שקד בעלי הפריה עצמית (�‪Kodad & Socias I Com‬‬
                                                                           ‫‪ ,)pany, 2008‬ונמצאה השפעה על התכונות הכימיות ועל משקל הגלעין‪ ,‬אך לא‬
                         ‫השקד היבש בקליפה וכן משקל ומידות הגלעין‪.‬‬          ‫על תכונות פיזיקליות אחרות שנבדקו‪ .‬במקרים שבהם נמצאה השפעה של מקור‬
‫ממצאי הבדיקות נותחו תוך שימוש במבחן הסטטיסטי ‪Oneway Analysis‬‬               ‫האבקה על תכונות הפרי הוסברו הממצאים בתרומה של הורה אבהי‪ ,‬הידועה‬
‫בתוכנת ‪ .10.0.0JMP‬כאשר התפלגות הערכים על פי מבחן ‪Shapiro-Wilk W‬‬            ‫גם מאלת הבוטנה והפקאן (‪ ,)Kumar and Das, 1996‬או מתרומה שלילית של‬
‫הייתה נורמלית נערך מבחן ‪ Oneway Anova, Comparison for All Pairs‬על‬
‫פ י ‪ .Tukey-Kramer‬כאשר ההתפלגות לא הייתה נורמלית נערך מבחן �‪Non‬‬                                          ‫ההפריה העצמית (‪.)Oukabali et al., 2002‬‬
                                                                           ‫לאור היתרונות והפוטנציאל הרב שיש לתכונת ההתאם העצמי במטע העתידי‪,‬‬
      ‫‪ parametric Comparison for All Pairs‬על פי שיטת ‪.Steel-Dwass‬‬          ‫חשוב ביותר לברר האם בתנאי הארץ‪ ,‬ובמיוחד בזנים החדשים שפותחו‪ ,‬יש השצ‬
                                                                           ‫פעה למקור האבקה המפרה את פרח השקד על איכות הפרי‪ .‬מטרתם של‬
                                             ‫תוצאות‬                        ‫הניסויים שנערכו בנווה יער הייתה לפיכך להשיב על סוגיה זו‪ ,‬תוך דגש על הזנים‬

‫‪ 0‬ניסוי ‪ 77 :2004‬שקדים תוצרי הפריה עצמית אוטוגמית ו‪ 59-‬שקדים תוצרי‬                                                                  ‫הישראליים‪.‬‬
‫הפריית הזן ‘אום אל פחם’ נאספו מהזן ‘לורן’‪ .‬נמצא‪ ,‬שמשקל השקד בקליפה‬
‫ומשקל הגלעין תוצר הפריה עצמית היו גבוהים מתוצר ההפריה הזרה‪ .‬הגלעין‬                                                ‫שיטות וחומרים‬
‫תוצר ההכלאה העצמית גדול באופן מובהק מגלעין תוצר הפריה זרה מ’אום אל‬
                                                                           ‫הניסויים המתוארים בוצעו במשך שלוש שנים במטע הנסיוני במרכז מחקר נוה‬
  ‫משתלתהבראיבנשוותר‬                                                                                        ‫יער‪ ,‬הממוקם בצפון מערב עמק יזרעאל‪.‬‬
   ‫גולן בת שלמה‬
                                                                           ‫‪ 0‬ניסוי ראשון נערך ב‪ 2004-‬על ארבעה עצים של הזן ‘לורן’ שיובא מצרפת‪,‬‬
    ‫שתילי הדרים ושסק‬                                                                         ‫מורכב על כנת ‪( GF.677‬נטיעת ‪ ,1994‬מטע שקד מס’ ‪.)1‬‬
                                                                                                                     ‫שני הטיפולים ששימשו בניסוי‪:‬‬
            ‫‪04-6390824‬‬
           ‫‪052-2853013‬‬                                                     ‫‪ .1‬הפריה עצמית באמצעות סגירת ניצני הפריחה לפני פתיחת עלי הכותרת ב�ש‬
                                                                                    ‫קיות נייר חומות נושמות (הפריה אוטוגמית‪ ,‬ללא וקטור נושא אבקה);‬

                                                                           ‫‪ .2‬הפריה זרה ידנית באבקה שנאספה מהזן ‘אום אל פחם’ (בעל התאמה מלאה‬
                                                                                                                           ‫מבחינת הרכב ה‪.)Sf-‬‬

           ‫‪‘ 13 ‘Alon Hanotea’ vol. 68 August 2014‬עלון הנוטע’ שנה ס”ח‪ ,‬אוגוסט ‪2014‬‬
   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18