Page 9 - עלון הנוטע אוקטובר 2014
P. 9
אקטואלי
על סטנדרטים ותהליכים עמוקי שורש
ארנה סנדל /אחראית תחום סטנדרטים במועצת הצמחים
פרי אינו חד משמעי .כשהמגדלים קבעו כי ענבים צריכים להגיע ל14.5%- בשבוע השני של אוגוסט ,כשה׳ענה׳ כבר נגמר ו׳גאלה׳ יפהפה הגיע אט אט אל
סוכר הכוונה הייתה לרף תחתון מינימלי .מרבית זני הענבים טעימים באחוז השווקים כשהוא מאפיל באדום בוהק על שאריות הייבוא המצהיבות ,באופן
סוכר גבוה יותר .מתחת ל 14.5%-הפרי ,בנוסף להיותו חמוץ להחריד ,גם לא ממש מפתיע הופיעו יחד עמו גם תפוחוני ׳גרני׳ ,׳זהוב׳ ו׳סטרקינג׳ בגודל
צבעו עדיין ירוק כהה והגרגר קטן .גם לאפרסקים ,לשזיפים ,למשמשים, ,4.5-3.5ארוזים ברשת ונמכרים במחיר שווה לכל נפש של 6ש״ח .התפוחים
לנקטרינות ,לדובדבנים ולתפוחים נבנו סטנדרטים על סמך ניסיון של שנים, הזעירים הללו הגיעו בדיוק בזמן כדי להשתתף בוויכוח עקרוני המתקיים בין
כשהמטרה היא להביא לצרכן את הפרי במיטבו -ובמקביל למנוע שיווק שולחנות המגדלים לבין משרד החקלאות בעניין מדדי הבשלה ואמות המיע
פירות זעירים שבמקום להיזרק במהלך הדילול נאספים ונארזים במחיר דה בתקנות חוק הסטנדרטים .האם יש משמעות לגודל הפרי? האם תפוח
מבצע ,או מנגו ירוק וסבוני שמצהיב בתהליך הבחלה מזורז (איזה שם בגודל 4-3נחשב תפוח? מדוע בכלל להגדיר גודל מינימום? האם אפרסק
בגודל 3ראוי למאכל? ובאותה נשימה ,מי אמר שענבים חמוצים אינם ראויים
מתאים מצאו לתהליך הזה )...ונמכר ,בלי להתבייש ,תחת השם מנגו. למאכל? ורימון? מדוע לקבוע רף מינימלי לאחוזי סוכר בפירות או מקסימלי
התפוחונים הוסרו בהתערבותנו ממרבית המדפים ברשתות ואני המשכתי
לעקוב בסניף הקרוב אלי ,בו נשארו עדיין מספיק אריזות רשת ,כדי לראות לרמת החומציות? האם נכון לסמן קו שמתחתיו הפרי לא ראוי?
מה יעלה בגורלן .המחיר ירד ל 5-שקלים לאחר שהתלוננתי אצל מנהל מקובל בעולם שהחקלאים קובעים ומפתחים את הסטנדרטים ואת אמות
מרכז ההפצה .אחרי עוד כמה ימים הוא ירד ל 4.5-ול 4-שקלים וכבונוס גם המידה לאיכות הפרי או הירק ,והמדינה אוכפת באמצעים הניתנים בידיה.
התחיל להצהיב ולהתכווץ .לאחר חמישה ימים ראיתי את הבחור האחראי אז מה מניע את המדינה ,במקרה שלנו ,להתערב ,לנסות ולשנות אמות
על מדף הפירות מפנה אותם לקרטונים .שאלתי מה העניין ונעניתי כי זו
מידה שנקבעו על ידי החקלאים?
“החזרה” ,הפרי חוזר למרכז הלוגיסטי ועלותו תנוכה מהתשלום למגדל. על פי משרד החקלאות ,ובצוק העתים ,אין להשמיד פירות בגין היותם בוסר
אלא אם לא ניתן לאכלם ,למשל אבוקדו .כמו כן ,המדד לבוסר חייב להיות
אז מה מניע את המדינה להתערב בקביעת הסטנדרטים? למה לזרוק חד משמעי ועדיף בעל ערך מספרי .לאבוקדו מזן ׳אטינגר׳ נדרש סף הבשלה
לפח ניסיון של אנשי מקצוע מן המעולים? למה להתערב באמצעו של של 20.4%חומר יבש בפרי .זהו ערך מספרי חד משמעי וניתן למדידה .באחוז
תהליך ארוך שנים של חינוך הקהל והמגדלים גם יחד? כדי לשנות מציאות
מסוימת צריך זמן ,וצריך להכיר בכך שלוקח זמן לשנותה ,ולדעת שלפעע נמוך יותר של חומר יבש הפרי לא יתרכך ,אלא יצטמק וישחיר.
מים זאת התמודדות סיזיפית ומתישה .זה טבעו של כל תהליך עומק .על לא כך הדבר בענבים או בתפוחים .במרבית מיני הפירות אין סף הבשלה
חד משמעי ואמות המידה שנקבעו על ידי החקלאים הן תוצאה של בדיקות
אחת כמה וכמה כשמדובר באנשי אדמה עמוקי שורש0 . טעם ושיקלולן עם גודל הפרי וצורתו האופיינית .כך מקובל כשהערך המסע
‘ 9 ‘Alon Hanotea’ vol. 68 October 2014עלון הנוטע’ שנה ס”ח ,אוקטובר 2014