Page 9 - עלון הנוטע אוקטובר 2014

‫אקטואלי‬

‫על סטנדרטים ותהליכים עמוקי שורש‬

‫ארנה סנדל ‪ /‬אחראית תחום סטנדרטים במועצת הצמחים‬

‫פרי אינו חד משמעי‪ .‬כשהמגדלים קבעו כי ענבים צריכים להגיע ל‪14.5%-‬‬ ‫בשבוע השני של אוגוסט‪ ,‬כשה׳ענה׳ כבר נגמר ו׳גאלה׳ יפהפה הגיע אט אט אל‬
‫סוכר הכוונה הייתה לרף תחתון מינימלי‪ .‬מרבית זני הענבים טעימים באחוז‬ ‫השווקים כשהוא מאפיל באדום בוהק על שאריות הייבוא המצהיבות‪ ,‬באופן‬
‫סוכר גבוה יותר‪ .‬מתחת ל‪ 14.5%-‬הפרי‪ ,‬בנוסף להיותו חמוץ להחריד‪ ,‬גם‬ ‫לא ממש מפתיע הופיעו יחד עמו גם תפוחוני ׳גרני׳‪ ,‬׳זהוב׳ ו׳סטרקינג׳ בגודל‬
‫צבעו עדיין ירוק כהה והגרגר קטן‪ .‬גם לאפרסקים‪ ,‬לשזיפים‪ ,‬למשמשים‪,‬‬ ‫‪ ,4.5-3.5‬ארוזים ברשת ונמכרים במחיר שווה לכל נפש של ‪ 6‬ש״ח‪ .‬התפוחים‬
‫לנקטרינות‪ ,‬לדובדבנים ולתפוחים נבנו סטנדרטים על סמך ניסיון של שנים‪,‬‬ ‫הזעירים הללו הגיעו בדיוק בזמן כדי להשתתף בוויכוח עקרוני המתקיים בין‬
‫כשהמטרה היא להביא לצרכן את הפרי במיטבו ‪ -‬ובמקביל למנוע שיווק‬ ‫שולחנות המגדלים לבין משרד החקלאות בעניין מדדי הבשלה ואמות המיע‬
‫פירות זעירים שבמקום להיזרק במהלך הדילול נאספים ונארזים במחיר‬ ‫דה בתקנות חוק הסטנדרטים‪ .‬האם יש משמעות לגודל הפרי? האם תפוח‬
‫מבצע‪ ,‬או מנגו ירוק וסבוני שמצהיב בתהליך הבחלה מזורז (איזה שם‬ ‫בגודל ‪ 4-3‬נחשב תפוח? מדוע בכלל להגדיר גודל מינימום? האם אפרסק‬
‫בגודל ‪ 3‬ראוי למאכל? ובאותה נשימה‪ ,‬מי אמר שענבים חמוצים אינם ראויים‬
‫מתאים מצאו לתהליך הזה‪ )...‬ונמכר‪ ,‬בלי להתבייש‪ ,‬תחת השם מנגו‪.‬‬ ‫למאכל? ורימון? מדוע לקבוע רף מינימלי לאחוזי סוכר בפירות או מקסימלי‬
‫התפוחונים הוסרו בהתערבותנו ממרבית המדפים ברשתות ואני המשכתי‬
‫לעקוב בסניף הקרוב אלי‪ ,‬בו נשארו עדיין מספיק אריזות רשת‪ ,‬כדי לראות‬ ‫לרמת החומציות? האם נכון לסמן קו שמתחתיו הפרי לא ראוי?‬
‫מה יעלה בגורלן‪ .‬המחיר ירד ל‪ 5-‬שקלים לאחר שהתלוננתי אצל מנהל‬ ‫מקובל בעולם שהחקלאים קובעים ומפתחים את הסטנדרטים ואת אמות‬
‫מרכז ההפצה‪ .‬אחרי עוד כמה ימים הוא ירד ל‪ 4.5-‬ול‪ 4-‬שקלים וכבונוס גם‬ ‫המידה לאיכות הפרי או הירק‪ ,‬והמדינה אוכפת באמצעים הניתנים בידיה‪.‬‬
‫התחיל להצהיב ולהתכווץ‪ .‬לאחר חמישה ימים ראיתי את הבחור האחראי‬ ‫אז מה מניע את המדינה‪ ,‬במקרה שלנו‪ ,‬להתערב‪ ,‬לנסות ולשנות אמות‬
‫על מדף הפירות מפנה אותם לקרטונים‪ .‬שאלתי מה העניין ונעניתי כי זו‬
‫מידה שנקבעו על ידי החקלאים?‬
‫“החזרה”‪ ,‬הפרי חוזר למרכז הלוגיסטי ועלותו תנוכה מהתשלום למגדל‪.‬‬ ‫על פי משרד החקלאות‪ ,‬ובצוק העתים‪ ,‬אין להשמיד פירות בגין היותם בוסר‬
‫אלא אם לא ניתן לאכלם‪ ,‬למשל אבוקדו‪ .‬כמו כן‪ ,‬המדד לבוסר חייב להיות‬
‫אז מה מניע את המדינה להתערב בקביעת הסטנדרטים? למה לזרוק‬ ‫חד משמעי ועדיף בעל ערך מספרי‪ .‬לאבוקדו מזן ׳אטינגר׳ נדרש סף הבשלה‬
‫לפח ניסיון של אנשי מקצוע מן המעולים? למה להתערב באמצעו של‬ ‫של ‪ 20.4%‬חומר יבש בפרי‪ .‬זהו ערך מספרי חד משמעי וניתן למדידה‪ .‬באחוז‬
‫תהליך ארוך שנים של חינוך הקהל והמגדלים גם יחד? כדי לשנות מציאות‬
‫מסוימת צריך זמן‪ ,‬וצריך להכיר בכך שלוקח זמן לשנותה‪ ,‬ולדעת שלפעע‬ ‫נמוך יותר של חומר יבש הפרי לא יתרכך‪ ,‬אלא יצטמק וישחיר‪.‬‬
‫מים זאת התמודדות סיזיפית ומתישה‪ .‬זה טבעו של כל תהליך עומק‪ .‬על‬ ‫לא כך הדבר בענבים או בתפוחים‪ .‬במרבית מיני הפירות אין סף הבשלה‬
‫חד משמעי ואמות המידה שנקבעו על ידי החקלאים הן תוצאה של בדיקות‬
‫אחת כמה וכמה כשמדובר באנשי אדמה עמוקי שורש‪0 .‬‬ ‫טעם ושיקלולן עם גודל הפרי וצורתו האופיינית‪ .‬כך מקובל כשהערך המסע‬

‫‪‘ 9 ‘Alon Hanotea’ vol. 68 October 2014‬עלון הנוטע’ שנה ס”ח‪ ,‬אוקטובר ‪2014‬‬