Page 31 - עלון הנוטע דצמבר 2014

‫ענף החודש‬ ‫מאמצע שנות השמונים אנו רואים התפכחות בכל הקשור ליעילות הריבוי‬
‫ההמוני בתרבית רקמה‪ ,‬כאשר בהדרגה מצטמצם מספר החברות המערפ‬
‫הים‪ ,‬רכס הגבול הלבנוני מצפון והרי נפתלי ממערב‪ .‬הבידוד הגיאוגרפי מאפ‬ ‫ביות שעסקו בתחום באופן מסחרי‪ ,‬כולל חברות ישראליות‪ .‬אף על פי כן הפך‬
‫פשר גידול ללא מיסוך של מחלות ומזיקים ובתנאי אקלים סובטרופי נוח רוב‬ ‫הריבוי בתרבית לשיטה מובילה במינים בעלי צרכי ריבוי מיוחדים‪ ,‬בהם צמחי‬
‫עונות השנה‪ ,‬לרבות הקיץ המתון יחסית‪ .‬מחלקת המו״פ ברה״ן פיתחה שיטת‬ ‫נוי שמקדם הריבוי הווגטטיבי בהם נעשה באמצעות הפרדת קני שורש‪ ,‬חיתוך‬
‫סלקציה המבוססת על הפעלת מנגנון גנטי שפוענח על ידי חוקרי המחלקה‪.‬‬ ‫והשרשת פרקי גבעול וכד’‪ ,‬והוא נמוך בשיטות החלופיות‪ .‬במספר מינים‪ ,‬כגון‬
‫השיטה מבוססת על השראה של שונות קלונלית תוך שימוש בכלי תרבית‬ ‫דקלים שונים‪ ,‬בננות‪ ,‬במבוק וכנות עצי פרי נשירים‪ ,‬הייצור בתרבית מקנה יתפ‬
‫רקמה ייחודיים‪ .‬בעקבות הפיתוח פותחו ונרשמו בזכויות מטפחים ופטנטים‬ ‫רונות לוגיסטיים ואגרוטכניים רבים והשימוש בה הפך למקובל ולעתים אף כפוי‬
‫כמה תת זנים שהוכחו כעתירי יבול במקומות שונים בעולם‪ .‬סדרות שונות של‬ ‫על השתלנים מצד רשויות החוק‪ .‬אולם התלות בכוח אדם רב אילצה חברות‬
‫תת זני ה׳קבנדיש׳ שפותחו עוברים התאמה לאזורי גידול ספציפיים‪ .‬התכונות‬
‫העיקריות הן אשכול גדול וצילינדרי‪ ,‬אצבעות ארוכות‪ ,‬עץ נמוך‪ ,‬גזעול רחב‪ ,‬קיפ‬ ‫תרבית רקמה מערביות וישראליות לייצר בארצות בהן כוח האדם זול‪.‬‬
‫צור הזמן בין קטיפים ומראה אשכול תקין‪ .‬מבין תתי הזנים הפופולריים בעולם‬ ‫על רקע זה‪ ,‬כדי לשרוד ולהתפתח‪ ,‬השכילה תרביות רה״ן לבצע תמורות‬
‫מצטיינים ׳יפת׳ (‪ ,)JAFFA‬׳גל׳ (‪ ,)GAL‬׳גרנד‪-‬ניין׳ ‪ ,17FF‬׳עדי׳ ‪,9001 ,9101 ,9168‬‬ ‫אסטרטגיות‪ .‬ראשית הוחלט להתמקד בעצי פרי בהם יש יתרון יחסי לשימוש‬
‫בתרבית‪ .‬במקביל הוקמה מחלקת מחקר ופיתוח שמטרותיה לפתח טכנופ‬
‫‪ 9125‬והזן ‪.RA‬‬ ‫לוגיות ומוצרים ייחודיים מוגנים בסודיות או בפטנטים וזכויות מטפחים‪ .‬המהלפ‬
‫כים הללו היו מלווים בהתייעלות הייצור בתרבית ומאוחר יותר בהעברת חלק‬
‫הנדסה גנטית‬
‫מהייצור לארצות מתפתחות בקרבת שוקי היעד‪.‬‬
‫אלי חייט והבננות‬
‫תרביות רקמה ותאים‬
‫׳עדי׳‪ ,‬תת זן‬
‫׳קבנדיש׳‬ ‫העיקרון הרעיוני העומד ביסוד טכנולוגיית תרבית הרקמה והתאים מבוסס‬
‫על היכולת הטוטי‪-‬פותיפוטנטית של תאים צמחיים לצאת מהתמיינות ולהפ‬
‫תמיין בחזרה‪ .‬למעשה כל תא‪ ,‬המכיל את מכלול המטען הגנטי של הצמח‪,‬‬
‫יכול להוות מקור להתמיינות של צמח שלם‪ .‬כלומר‪ ,‬אפשר להתחיל תרבית‬
‫מתאי שורש‪ ,‬גבעול‪ ,‬עלים‪ ,‬אברי פרח שונים‪ ,‬פרי‪ ,‬זרע ואפילו אמיר צמיחה או‬
‫פקע חיקי ולייצר באמצעות כל אחד מהם צמח שלם‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬ניתן לבודד‬
‫תאים שכבר התמיינו למטרה ספציפית בצמח‪ ,‬למשל תאי מזופיל בעלה או‬
‫פרנכימה בגבעול‪ ,‬להוציא אותם מהתמיינות ולגרום לכך שהם יתארגנו לאמיר‬
‫צמיחה (מריסטמה) וממנה המשך התמיינות לצמח השלם‪ .‬לחומרי הצמיחה‬
‫תפקיד מרכזי בקביעת המסלול אותו יעבור כל תא ותא בהתמיינות הסופית‬

‫לצמח השלם‪.‬‬
‫לשתי קבוצות ההורמונים תפקיד מרכזי בהתמיינות או אי התמיינות של רקפ‬
‫מות‪ :‬קבוצת הציטוקינינים‪ ,‬האמונה על חלוקת תאים ומניעת התמיינות אברים‪,‬‬
‫וקבוצת האוקסין‪ ,‬המתפקדת כזרז להתמיינות של שורש וגבעול‪ .‬המינון המדויק‬
‫ותנאי הסביבה משתנים בין מין למין ובדרך כלל גם בין זן לזן‪ .‬נוכחות הסוכר‬
‫מעודדת גדילה של חידקים ופטריות על המצע ונהוג על כן לבצע את עבודת‬

‫התרבית בתנאים אספטיים (סטריליים)‪.‬‬

‫בננות‬

‫כיום‪ ,‬בעקבות מחלות ומזיקים חדשים התוקפים את צמח הבננה‪ ,‬נעשים‬
‫נסיונות ליצור זני בננה עמידים‪ .‬הכלאות עם מיני בר עמידים הינו תהליך קשה‬
‫ומסובך‪ ,‬מכיוון שהבננה התרבותית אינה מייצרת זרעים‪ .‬כיוון נוסף הוא הנדסה‬
‫גנטית‪ ,‬כלומר העברה ישירה של גנים מבננות בר עמידות לזנים מבוקשים במפ‬

‫סחר (על כך בהמשך)‪.‬‬
‫נוכח מאפייני תעשיית הבננות והיעדר הזרעים מהווים צמחי הבננה מתרבית‬
‫רקמה מוצר חשוב ועיקרי בסל המוצרים של ׳תרביות רה״ן׳‪ .‬משנות התשעים‬
‫החלה החברה לברור תת‪-‬זנים לזן ׳קבנדיש׳ (‪ .)Cavendish‬המיקום הגיאוגרפי‬
‫של המפעל בישראל מקנה לו כמה יתרונות לסלקציה של קלונים נבחרים‪.‬‬
‫הגליל המערבי הינו אזור גידול מבודד‪ ,‬גובל מדרום למטרופולין החיפני‪ ,‬ממערב‬

‫‪‘ 31 ‘Alon Hanotea’ vol. 68 December 2014‬עלון הנוטע’ שנה ס”ח‪ ,‬דצמבר ‪2014‬‬