Page 12 - עלון הנוטע ספטמבר 2014
P. 12

‫ותיקי המחקר ‪ /‬אלישע צורגיל‬

‫זיהה מחסור באבץ שנגרם מדישון עודף של זרחן ותוקן בקלות בריסוס מלחי‬         ‫פרופ’ שמואל גזית‪:‬‬
‫אבץ‪ .‬לאחר מכן נדרש לחקור את תופעת ההתנוונות של מטעי מנגו באדמות‬               ‫חוקר ישראלי‬
‫גירניות ומצא כי זאת נגרמת ממחסור בברזל זמין וניתן לתקנה באמצעות‬
                                                                           ‫בניחוח סובטרופי‬
                              ‫כילטי ברזל המתאימים לקרקע הגירנית‪.‬‬
‫בהמשך התרכז‪ ,‬יחד עם ד״ר עמוס בלומנפלד (ז״ל)‪ ,‬במחקר גדול בפרי‬             ‫רשם‪ ,‬צילם והתרשם‪ :‬אלישע צורגיל‬
‫האבוקדו שעסק בגורמים הקובעים את קצב גידולו והתבגרותו ובקריטריונים‬
‫המאפשרים לקבוע מתי הוא בוגר וראוי לקטיף‪ .‬ב‪ 1975-‬הוענק לו ולד”ר‬         ‫פרק ׳ואלה תולדות׳ נשען ברובו על המית‬
‫בלומנפלד‪ ,‬מטעם החברה האמריקנית למדעי ההורטיקולטורה‪ ,‬פרס וילסון‬         ‫דע באתר ׳מורשת׳ של מינהל המקר‬
‫פופנו על הצטיינות במחקר עצי פרי טרופיים וסובטרופיים‪ .‬בשלב הבא עסק‬      ‫החקלאי‪ ,‬בעריכתה של עמליה (מלי)‬
‫גזית בעיקר בבירור זנים חדשים ובהאבקה ופוריות של אבוקדו‪ ,‬מנגו‪ ,‬ליצ’י‬
                                                                                                   ‫ברזילי‬
       ‫ואנונה‪ .‬הוא התמנה לחבר בוועדה של הארגון הבינלאומי בתחום זה‪.‬‬
‫פרופ’ שמואל גזית פרש ממינהל המחקר החקלאי בשנת ‪ 1985‬אך המשיך‬                                                  ‫ואלה תולדות‬
‫שם כחוקר מתנדב עד ‪ .1992‬מהפקולטה פרש בשנת ‪ ,2000‬אך עד ‪2010‬‬
                                                                       ‫שמואל זיסלה‪ ,‬לימים גזית‪ ,‬בן לרחל ודב יוצאי ליטא‪ ,‬נולד בארץ ב‪,1929-‬‬
                               ‫המשיך להעביר קורסים לתלמידי חוץ‪.‬‬        ‫גדל והתחנך בשכונת בורוכוב בגבעתיים‪ .‬בתחיל ת ‪ 1948‬התגייס עם בני כ�י‬
                                                                       ‫תתו מבית הספר החקלאי ׳כדורי׳ לפלמ”ח ולחם במשמר העמק ובגליל עד‬
      ‫בשנים האחרונות לעבודתך עסקת במרץ בשיפור הפוריות והיבול‬           ‫מאי אותה שנה‪ ,‬אז נפצע בקרב על מלכיה‪ .‬לאחר מלחמת השחרור עמד‬
                                             ‫באבוקדו‪ .‬אנא הרחב‪.‬‬        ‫בבחינות הבגרות ובסתיו ‪ ,1949‬עם חידוש הלימודים באוניברסיטה העברית‬
                                                                       ‫ברושלים התקבל לפקולטה לחקלאות‪ .‬בתחיל ת ‪ 1954‬סיים שמואל בה�צ‬
‫‪ -‬״האבוקדו בארץ מואבק באמצעות דבורת הדבש״‪ ,‬הוא אומר‪ .‬״נוכחנו‬
‫שדבורה זאת לא ממש אוהבת את צוף האבוקדו ומעדיפה את צוף פרחי‬                                                     ‫טיינות ובכיסו תואר מוסמך‪.‬‬
‫הבר שסביב למטע כמו גם את פרחי ההדרים‪ ,‬הליצ’י ואחרים‪ .‬עם הזמן‬           ‫בשני ם ‪ 1956-1954‬שימש שמואל מורה למטעים ב׳כדורי׳ והחזיק שם ב�ת‬
‫התבררה במחלקה לדבורים בפקולטה שהרכב המינרלים של צוף פרת‬                ‫פקיד סגן מנהל‪ .‬ב‪ 1956-‬התקבל כתלמיד מחקר ואסיסטנט בפקולטה‬
‫חי האבוקדו מכיל‪ ,‬בשונה מהפרחים המתחרים‪ ,‬רמה גבוהה של מינרלים‬           ‫לחקלאות‪ ,‬בהדרכת פרופ’ חנן אופנהימר‪ .‬מאותה שנה ועד ‪ 1985‬היה‬
‫שאינם ערבים לחיך דבורת הדבש‪ .‬הדבורה שלנו איטלקיה היא‪ ,‬יוצאת‬            ‫חבר במחלקה למטעים סוברופיים במכון וולקני‪ ,‬שם קבע את מקום מות‬
‫אירופה‪ ,‬אנינת טעם ואינה רגילה‪ ,‬כך נראה‪ ,‬לטעמים ה׳פיקנטיים׳ של מרכז‬     ‫שבו‪ .‬ב‪ 1961-‬הוענק לו מטעם הפקולטה לחקלאות תואר ד”ר על עבודת‬
                                                                       ‫מחקר בנושא התמיינות והתפתחות פקעי פריחה במנגו‪ .‬בעקבות זאת הוא‬
                                                       ‫אמריקה״‪.‬‬        ‫התמנה למדריך מטעים סובטרופיים בפקולטה ולאורך כל השנים שימש‬

 ‫איך מתגברים על המכשול? איך מרגילים את המפונקת לצוף אבוקדו?‬                                                                 ‫שם כמרצה‪.‬‬
‫‪ -‬״בחרנו לבוא אל הבעיה בהפוכה ולהביא אל האבוקדו בישראל את החת‬          ‫בשני ם ‪ 1975-1970‬ו‪ 1983-1981-‬ניהל את המחלקה לעצי פרי סובטר�ו‬
‫רקים המאביקים הטבעיים שלו ממקסיקו‪ ,‬ארץ מוצאו‪ .‬כאן‪ ,‬באישור ועדה‬         ‫פיים במכון וולקני ומ‪ 1984-‬עד ‪ 1989‬ניהל את המחלקה להורטיקולטורה‬
‫רבת משתתפים של האגף להגנת הצומח ובחסותו של המדען הראשי‪ ,‬חבת‬            ‫בפקולטה לחקלאות‪ .‬היה חבר בהנהלת ענף הסובטרופיים במשרד החת‬
‫רתי אל ד״ר גד איש עם‪ ,‬מומחה להאבקה ולדבורים‪ ,‬ויחד יצאנו למקסיקו‬        ‫קלאות‪ .‬ב‪ 1977-‬נבחר לראש החוג להורטיקולטורה בפקולטה וכעבור‬
                                                                       ‫שנה הוענקה לו דרגת פרופסור חבר‪- .‬ב‪ 1992-‬הועלה גזית לדרגת פר�ו‬
                        ‫לחפש את המאביקים המקוריים של האבוקדו‪.‬‬
‫״בביקור הראשון במקסיקו נכנסנו למטעים מסחריים מטופחים‪ ,‬הסתובבנו‬                                                           ‫פסור מן המניין‪.‬‬
‫שם יום שלם ולא פגשנו שום חרק מעניין‪ ,‬שום דבורה‪ .‬למחרת יצאנו להמשך‬      ‫שמואל גזית הוכר כמומחה למטעים סובטרופיים גם בחו”ל וב‪ 1965-‬קיבל‬
‫החיפושים והפעם במטע שלא רוסס בזרחנים אורגניים‪ ,‬ומה רואות עינינו גבוה‬   ‫מענק ממשרד החקלאות האמריקני לביצוע מחקר בחומרי צמיחה להתפת‬
‫מעלינו? להקת צרעות שחורות‪ ,‬קטנות‪ .‬ברשת שהנפנו נלכדו כמה מהן וגד‬        ‫תחות והבשלה של אבוקדו‪ .‬ב‪ 1970-‬שימש יועץ מטעים בפיתוח חקלאי של‬
‫זיהה אותן מיד כדבורים מאביקות חסרות עוקץ המותאמות בול לאבוקת‬
‫דו‪ .‬לצערנו לא קיבלנו אישור להביאן ארצה‪ .‬ואולם‪ ,‬כעבור שנתיים הגיעו אלי‬               ‫ניקרגואה‪ ,‬קמבודיה‪ ,‬ג’מייקה‪ ,‬ונצואלה‪ ,‬הפיליפינים ופראגוואי‪.‬‬
‫נציגים מהמכוורת של קיבוץ דן וביקשו את תמיכתי בחידוש המחקר‪ .‬וכך‪,‬‬
‫בתמיכת המדען הראשי קיבלנו אישור מהאגף להגנת הצומח לייבא ארצה‬                                               ‫הישגים מדעיים‬
‫ממקסיקו ‪ 14‬כוורות של דבורה חסרת עוקץ‪ .‬לצערנו ניסיון הקליטה לא עלה‬
‫יפה‪ .‬הדבורה חסרת העוקץ‪ ,‬שיובאה מאזור גבוה וקריר‪ ,‬לא עמדה בחמסין‬        ‫מחקריו של פרופ׳ גזית עסקו במגוון רחב של נושאים בתחום עצי הפרי‪ .‬במנגו‬

‫‪‘ 12 ‘Alon Hanotea’ vol. 68 September 2014‬עלון הנוטע’ שנה ס”ח‪ ,‬ספטמבר ‪2014‬‬
   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17