Page 17 - עלון הנוטע ספטמבר 2014

‫ענף החודש‬ ‫וב‪ 5,000-‬ד’ נוספים בוצע סילוק נוף‪ ,‬מה שפגע ביבול‪ .‬צוות החירכון‪ ,‬שפעל אינטנסיבית‬
‫בתחום הניטור‪ ,‬פעל להעלאת המודעות ושיתף את הנוטעים ואכן‪ ,‬במהלך ‪ 2011‬ראינו‬
‫כנות אגס‬ ‫האטה בהתקדמות הנזקים‪- .‬ב‪ 2012-‬הנזק שנרשם היה קטן ביותר‪ ,‬ב‪ 2013-‬נזקי החי�ר‬

‫בהמשך למחקר רב שנתי בכנות לזנים ‘קוסציה’ ו’ספדונה’‪ ,‬שגם אותו‬ ‫כון היו מעטים ונראו בעיקר באזור מטולה‪ ,‬שם נעקרו השנה כ‪ 400-‬ד’‪.‬‬
‫מנהל פרופ’ שטרן‪ ,‬נמצא כי ל’קוסציה’ מתאימות הכנות בטלפוליה‪,‬‬ ‫בניסויים שבוצעו בתכשירים שונים הוברר כי התכשיר המרכזי לטיפול במחלה‪ ,‬הסת‬
‫‪ BP11‬וכן כנות ה‪ ,OHF-‬כולן חזקות מכנת החבוש הוותיקה ומביאות ליב�ו‬ ‫טרנר (‪ ,)Oxolinic acid‬אינו יעיל דיו‪ .‬השנה‪ ,2014 ,‬המחלה נמצאת אמנם בשליטה‪,‬‬
‫לים גבוהים יותר במסחר‪ .‬בחלקת מחקר צעירה יותר‪ ,‬בה נבחנו קלונים‬ ‫אך האיום לא חלף ויעילותו של הסטרנר ממשיכה לרדת‪ ,‬מה שמחייב את המגדלים‬
‫שונים של בטלופוליה וכנו ת ‪ ,OHF‬נמצא קלון חדש ומעניין של בטלופ�ו‬
‫לנקוט אסטרטגיות התמודדות נוספות‪ ,‬כמו צמצום הצמיחה‪.‬‬
‫ליה לביא ‪ .1‬לזן ‘ספדונה’ עדיין אין בידינו כנה טובה מכנת החבוש‪.‬‬ ‫ב‪ 2012-‬הועמד ניסוי חדש שעניינו עיצוב עצי אגס שיפחית את רגישותם לחירכון‪ .‬עיצוב‬
‫כזה‪ ,‬כך אנו מקווים‪ ,‬יאפשר המשך קיומו של הענף בארץ‪ .‬בניסוי זה ראינו כי בעץ‬
‫זנים חדשים‬ ‫מרוסן צמיחה נזקי החירכון פחותים בהרבה מאשר בעץ בעל צמיחה חזקה‪ .‬ועם זאת‬
‫אל לנו להיתפס לשאננות‪ :‬מי שמגדל אגס חייב להיות מקצוען‪ ,‬לטפל היטב במטע‬
‫ענף האגס משקיע מאמצים בהרחבת סל הזנים‪ .‬עם זאת‪ ,‬במסגרת‬
‫המחקר לא הצלחנו לאקלם זנים חדשים ונשארנו עם הזן ‘אטרוסקה’‪,‬‬ ‫ולצמצם למינימום את רגישות העץ לחירכון‪.‬‬
‫המבשיל בראשית יוני‪ ,‬בתקופת ה’ג’נטיל’ ובעל פרי גדול בהרבה‪ .‬המת‬ ‫‪ 0‬פסילת האגס (‪ :)Cacopsylla bidens Sulc‬הטיפול במזיק זה התנהל בעבר‬
‫חסור בזנים חדשים מהווה בעיה קשה בענף‪ ,‬כי פוריות וגודל הפרי בזני‬ ‫במתכונת פרויקט‪ ,‬אך בשנים האחרונות הופסק זה והחוקרים המטפלים בו כיום הם‬
‫הקיץ הקיימים אינם מספקים‪ .‬המטרה היום היא לחזור ולבדוק זנים‬
‫של אגס אירופי המצויים במסחר העולמי ולדחוף את שיווקם בארץ‪,‬‬ ‫ד”ר חיים ראובני וד”ר ליאורה שאלתיאלי‪-‬הרפז ממו”פ צפון‪.‬‬
‫מה גם שחלק מהזנים הללו מיובאים היום לארץ והציבור הישראלי‬ ‫הבעיה העיקרית בפגע זה כיום היא העלות הגבוהה של הדברתו כמו גם נזקים רבים‬
‫כבר נחשף אליהם ולומד להכירם‪ .‬מהלך כזה חייב להיות מלווה גם‬ ‫הנגרמים לקליפת הפרי בהשפעת חומרי הריסוס‪ .‬השנה‪ ,2014 ,‬היא שנה חמישית‬
‫ברציפות בה אנו רואים בחלק גדול מהשטחים השתפרות ניכרת בהדברה‪ ,‬וזאת‬
‫בשיתוף פעולה של בתי האריזה ושולחן המגדלים‪.‬‬ ‫כתוצאה ממדיניות הדברה אותה מובילה המדריכה הפרטית סמדר אידלין‪-‬הררי‪.‬‬
‫על פי מדיניות זו הטיפול במזיק מתחיל מוקדם‪ ,‬עוד בחודשי החורף‪ ,‬וכתוצאה מכך‬
‫מעבר להשקיה בקולחים‬ ‫המשך הטיפול בתכשירים מצומצם‪ ,‬נראית הצלחה בהדברה ופחיתה מרשימה‬
‫של נזקי הפסילה בקליפת הפרי‪ .‬נזקי הריסוס השנה פחותים‪ ,‬ובעיקר מורגש הדבר‬
‫חלק ממטעי האגס עובר להשקיה בקולחים ובשנים האחרונות נלמת‬ ‫אצל מי שלא הצליח להדביר את המזיק בתחילת הדרך‪ .‬כיום הפעילות בתחום‬
‫דת השפעת מים אלה על הגידול בהשוואה להשקיה במים שפירים‪.‬‬ ‫פסילת האגס מתרכזת בשתי חלקות מחקר‪ ,‬המראות כי אם לא משתמשים בתת‬
‫את המחקר מוביל ד”ר חורחה טרצ’יצסקי ממו”פ צפון‪ .‬יש להדגיש‬ ‫כשירים הפוגעים באויבים הטבעיים ניתן להגיע לקטיף ללא נזקים‪ .‬אם כן‪ ,‬האתגר‬
‫כי קולחים וקרקע כבדה מהווים גורם מכביד על הגידול‪ ,‬ואנו מנסים‬ ‫הבא בטיפול בפסילה הוא עידוד האויבים טבעיים‪ ,‬ובוודאי ללא שימוש בתכשירים‬
‫להתגבר על הקושי בעזרת טכניקות טיפול שונות‪ .‬היום‪ ,‬לאחר כעשר‬
‫שנות מחקר יבולי החלקה המטופלים בקולחים עדיין אינם נופלים מית‬ ‫הפוגעים בהם‪.‬‬
‫בולי החלקה המושקית בשפירים‪ ,‬אך ידוע כי איכות הקרקע יורדת‬
‫פוריות ואיכות פרי‬
‫עם השנים כתוצאה מהשימוש בקולחים‪.‬‬
‫בשנה האחרונה הועלתה מאד מודעות המגדלים למצב הכלכלי הקשה של הענף‪.‬‬
‫זמירי משתלות בע"מ‬ ‫הוצאות הייצור הגבוהות עקב שני הפגעים המרכזיים שצוינו‪ ,‬בתוספת היבול הנמוך‬
‫וברקע מחירי הפרי הנקבעים על פי היצע וביקוש‪ ,‬מביאים את המגדלים לחיפוש פתת‬
‫יסוד המעלה‬ ‫רונות ייעול מיידיים ‪ -‬או נטישת חלקות ותיקות ולא רווחיות‪ .‬היום ברור כי באזור ההר‬
‫קל יותר להגיע ליבולים גבוהים וענף האגס ינדוד מן הסתם להר הגבוה‪ .‬בה בעת נדרש‬
‫משתלות נשירים‬ ‫מעבר לזנים פוריים יותר‪ ,‬מה שמחדד עוד יותר את הצורך בהגברת הפוריות ובהת‬
‫והדרים‬ ‫באת זנים חדשים ואיכותיים‪ .‬מצב זה‪ ,‬כמו גם איום הייבוא‪ ,‬מחייב השקעת מאמצים‬
‫ותקציבים וכך‪ ,‬באמצעות המחקר וההדרכה‪ ,‬אנו מתקדמים‪ :‬לאחר מחקר רב שנים‪,‬‬
‫ייצור כנות נשירים‬ ‫בניהולו של פרופ’ רפי שטרן ממו”פ צפון‪ ,‬שולבו בגידול חומרי צמיחה המגדילים את‬
‫בתרבית רקמה‬ ‫הפרי וכבר הפכו לטיפול מסחרי מקובל‪ .‬בעזרת מחקריו של פרופ’ שטרן הוגברה‬
‫גם ההאבקה וההפריה‪ ,‬כאשר בשנים האחרונות מוכיח חוקר זה כי לדבורי בומבוס‬
‫בעלי הזכויות הבלעדיים‬ ‫תרומה לעבודתן של דבורי הדבש וניתן באמצעותן להגביר עוד את הפוריות במטע‬
‫(מאמר בנושא מתפרסם בגיליון זה בעמ׳ ‪ .)39‬ועם זאת‪ ,‬יש לעשות עוד כדי להבטיח‬
‫לכנת ‪ gn‬בארץ‪.‬‬ ‫הפריה מיטבית‪ .‬פעולות לשיפור היבול וגודל הפרי ניכרות ביבולים הרב‪-‬שנתיים‪ ,‬כאת‬
‫שר בשנים האחרונות נראית יציבות בהיקף השטחים הנושאים פרי ‪ -‬כ‪ 13-‬אלף ד’‬
‫נייד ‪050-6466660/1‬‬ ‫עם יבול של ‪ 30-25‬אלף טון בממוצע רב שנתי‪ ,‬עם פרי גדול ואיכותי מבעבר (להוציא‬

‫‪zamiri.tc@gmail.com‬‬ ‫כמובן את יבולי ‪ 2013‬המחפירים‪.)...‬‬

‫‪‘ 17 ‘Alon Hanotea’ vol. 68 September 2014‬עלון הנוטע’ שנה ס”ח‪ ,‬ספטמבר ‪2014‬‬