Page 13 - עלון הנוטע ספטמבר 2014
P. 13

‫אקטואלי‬

‫בים‪ .‬אני מאמין שנקודת אור אקזוטית זאת תמשיך להיות מרכז למתעניינים‬          ‫תמונות אלו צולמו במסגרת הביקור של שמואל וגד במקסיקו‪ ,‬פברוא ר ‪ .2008‬ב�ת‬
‫ושחלק מפירותיה אכן יתאימו לגידול מסחרי ‪ -‬ראה מה שקרה לאבוקדו‪,‬‬              ‫מונה הקטנה דבורה מאביקה חסרת עוקץ שהובאה בסופו של דבר לארץ אך לא‬
‫למנגו‪ ,‬לליצ׳י‪ ,‬לפסיפלורה ולעוד כמה‪ .‬הייתי רוצה לראות את החלקה הקת‬
‫טנה הזאת שבפקולטה מקבלת תאוצה‪ ,‬מרתקת אליה עוד ועוד תומכים‬                                 ‫שרדה את הקיץ הישראלי‪ .‬מארכיון התמונות של ד״ר גד איש עם‬
‫ואוהדים ושהמחקר שמתבצע בה יתרחב‪ ,‬יגדלו התקציבים ונראה עם הזמן‬
                                                                           ‫הישראלי ולא שרדה‪ .‬יתכן שהעובדה שהכוורות לא עמדו בצל‪ ,‬אלא הוצבו‬
           ‫בארץ חלקות מסחריות של פירות שיכולנו רק לחלום עליהם״‪.‬‬                                   ‫על שולחנות‪ ,‬חשופות לשמש‪ ,‬תרמה לכישלון‪...‬״‬

‫נגעת בנקודה רגישה‪ :‬איך בוחרים מאותם פירות את הראויים ובעלי הסיע‬                                                  ‫יש למחקר שלך דור המשך?‬
‫כויים ונותנים להם את הרוח הגבית ויחסי הציבור שיהפכו אותם ל״דבר‬             ‫‪ -‬״החוקר הממשיך שבא אחריי לתפקיד בחר להתמקד דווקא בפסיפלורה‪.‬‬
‫הבא״? כי אם לא נעשה זאת‪ ,‬אם לא יימצא המשוגע לדבר שירים את‬
                                                                                         ‫הישגיו ראויים לציון ושבח‪ ,‬אך חבל לי שלא בחר באבוקדו״‪.‬‬
      ‫הכפפה ויקח אותם קדימה‪ ,‬הם עלולים להישאר לנצח אנונימיים‪.‬‬              ‫בשיחה עם שמואל הוא מבקש לציין כי רבים היו שותפים במחקריו‪ ,‬בהם‬
‫‪ -‬״בארץ‪ ,‬בין שפע הפירות האקזוטיים שמציפים אותנו‪ ,‬יש‪ ,‬כך אני מאמין‪,‬‬
‫כמה שיכולים לגוון את הסל ולהינטע בהיקפים של אלפי דונמים‪ .‬אני מדבר‬             ‫תלמידים‪ ,‬טכנאים ועמיתים וברצונו לנצל במה זאת כדי להודות לכולם‪.‬‬
‫קודם כל על הלונגן (‪ ,)Dimocarpus lingan‬מין פופולרי מאוד בדרום מזרח‬
‫אסיה ואח לליצ׳י המוכר והאהוב‪ .‬פרי הלונגן מוצק‪ ,‬טעמו מתוק ונעים‪ ,‬הוא‬        ‫בוא נדבר על העמותה לפירות אקזוטיים‪ ,‬אותה ליווית שנים רבות כיו״ר‪.‬‬
‫עמיד יחסית לאחר הקטיף‪ ,‬גדל יפה בישראל ופוריותו טובה‪ .‬הצרה שלו היא‬          ‫‪ -‬״העמותה הוקמה ב‪ 1989-‬על ידי ד”ר ישעיהו (ג’סי) קובץ‪ ,‬ז”ל‪ .‬לבקשתו‪ ,‬נתתי‬
‫צבעו הלא אטרקטיבי‪ :‬שלא כמו הליצ׳י הוורוד‪-‬אדום‪ ,‬צבעו של הלונגן אחרי‬         ‫בקביעות הרצאות במפגשי העמותה והסכמתי לשמש לה יו״ר לאחר פרישתו‪.‬‬
‫קטיף חום‪-‬ירקרק ומה שנדרש לו‪ ,‬כך נראה‪ ,‬זה יחסי ציבור וקידום מכירות‬          ‫עמותה זאת הוקמה כדי לתת בית חם ובמה לקליטה וקידום של מיני פירות‬
‫רציני (הערת המערכת‪ :‬מאמרים על הלונגן‪ ,‬אופן גידולו וסיכוייו בארץ ניתן‬       ‫חדשים בארצנו‪ .‬פירות אקזוטיים כשמם כן הם‪ ,‬זרים ומוזרים‪ ,‬קשה להביאם לית‬
                                                                           ‫שראל ולגמרי לא פשוט לגדל אותם כאן ובוודאי לא לשווקם‪ .‬הראש הישראלי‬
                   ‫לקרוא ב׳עלון הנוטע׳‪ ,‬גיליונות מרץ ואוקטובר ‪.)2012‬‬
‫״גם לוואמפי (‪ )Clausena lansium‬סיכויים נאים אצלנו‪ .‬הוא נושא אשכולות‬           ‫כעיקרון אוהב דברים חדשים‪ ,‬אך החיך הישראלי לא תמיד משתף פעולה״‪.‬‬
‫של פירות קטנים בצבע חום ובעלי ניחוח נעים‪ ,‬חזק‪ .‬הוואמפי מבשיל באמצע‬
‫הקיץ‪ .‬בזנים שבידינו הפירות קטנים מדי ובעלי זרע גדול מדי‪ .‬בשלב ראשון יש‬                         ‫איפה אתה רואה את תרומתך לענף האקזוטיים?‬
 ‫לייבא זנים טובים יותר ורק אחר כך ניתן לשקול אפשרות של גידול מסחרי‪.‬‬        ‫‪ -‬״בחלקת הפירות האקזוטיים שהקמתי ב‪ 1980-‬בפקולטה ברחובות‪ .‬יש‬
‫“מין שלישי שאני נותן לו סיכוי הוא הפיג׳ויה (‪ ,)Feijoa sellowiana‬ותיק בארץ‬  ‫ב ה ‪ 12‬ד׳‪ ,‬העבודה בה מתבצעת בהתנדבות על ידי חברי העמותה מר�ח‬
‫והיה נפוץ בגינות פרטיות‪ .‬פרי הפיג׳ויה מצטיין בריח נעים וטעם מצוין ומת‬      ‫בי הארץ‪ ,‬׳אקזוטיים׳ ברוחם‪ ,‬שזהו תחביבם‪ .‬מתבצעים בה ניסויים שונים‪,‬‬
‫תאים מאוד לאקלים שלנו‪ .‬לפני כ‪ 20-‬שנה בורר בארץ זן בעל פרי גדול מאוד‬        ‫ניטעים עצים חדשים שלא הכרנו‪ ,‬וכל זאת על אף מחסור קבוע בתקצית‬
‫שאיפשר נטיעה מסחרית בהיקף של ‪-‬כ‪ 1,000-‬ד׳‪ .‬ואולם הפרי התברר כ�ב‬
‫על איכות נמוכה‪ ,‬השוק לא קיבל אותו ורוב המטעים נעקרו‪ .‬אם אנו מעוניינים‬

          ‫בו יש תחילה להביא זן חדש‪ ,‬איכותי‪ ,‬או לבצע ברור כאן בארץ״‪.‬‬

‫היום יש לעמותה יו״ר חדש‪ ,‬ד״ר אלי תומר‪ ,‬איש המנגו‪ .‬מה היית מצפה‬
                                                          ‫ממנו?‬

‫‪ -‬״שישמש אוטוריטה מקצועית ומדעית הן בפעילות הפנימית של העמותה‬
                                          ‫והן בייצוג שלה כלפי חוץ״‪.‬‬

                   ‫שמואל‪ ,‬מה אתה עושה היום כשאתה קם בבוקר?‬
‫‪ -‬״שומר על כושר גופני‪ ,‬מתעדכן במה שקורה בעולם ובישראל‪ ,‬מנסה לעת‬
‫קוב אחר מה שקורה בעולם המדע בכלל ובחקלאות בפרט‪ ,‬כולל בעולם‬
‫עצי הפרי‪ ,‬נהנה מהרצאות ומופעים‪ ,‬כותב בעלון של כפר הגמלאים בו אני‬

                           ‫מתגורר על טיולים ודבורים חסרות עוקץ‪...‬״‬

‫שמואל‪ ,‬היום בן ‪ ,85‬נשוי בשנית לכרמלה‪ ,‬מנישואיו הראשונים יש לו בת‪ ,‬נאוה‬
‫ושני בנים‪ ,‬הלל ואהוד‪ .‬נאחל לו בריאות‪ ,‬המשך עשייה פורה וחיים יפים בכפר‬

                                      ‫הגמלאים ׳פרוטיאה בכפר׳‪0 .‬‬

         ‫‪‘ 13 ‘Alon Hanotea’ vol. 68 September 2014‬עלון הנוטע’ שנה ס”ח‪ ,‬ספטמבר ‪2014‬‬
   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18