Page 42 - עלון הנוטע נובמבר 2014
P. 42
וללא תלות במדיניות המכס ,החברות ונמלי התעופה .זמינות הזבוש מתקן טופ-טראפ מתקן ביופיד
בים איפשרה להרחיב את השיטה לפרויקטים נוספים וכיום מיושמת
שיטת ה SIT-הישראלית בהצלחה בגושי הפרדסים שבנגב המערבי, תמונה :3
בפרדס האזורי בעמק בית שאן ,בגושי הכרמים של חבל לכיש ובמש מתקני הקטיש
טעי רמת הגולן .באזורים בהם מיושמת השיטה ירדו כמעט לחלוטין לה המורשים
היום לשימוש
מספר הריסוסים הנדרשים. בהדרים
סניטציה מתקן סרה-טראפ מתקן נו מד פליי
מבחינת הזבוב ,פרי שנשאר בשל על העצים לאחר הקטיף ,מכל סיש היא מיושמת ירדו כמעט לחלוטין מספר הריסוסים ,אם כי נתוני הניטור (לכידת
בה שהיא ,מהווה אסם רבייה .על כן ,סניטציה קפדנית היא מעמודי זכרים) מצביעים על כך שהשיטה פחות יעילה בהשוואה לריסוס הסקסס.
התווך עליו עומד פרויקט ה ,SIT-כשהשאיפה היא להגיע לרמת ניקיון
מיטבית .לדוגמה ,בפרויקט -ה SIT-בנגב המערבי רמת הסניטציה ע�ו מבחינת כלכלית ,שיטת המתקנים עדיין מסורבלת ויקרה לעומת ריסוסי הפיש
תיון ויישומה מחייב פיקוח פרי קפדני מדי שבוע ,כדי להבטיח שלא תתפתח
מדת סביב פרי אחד לעשרה עצים.
מבדיקות שנערכו בארץ בהקשר לסניטציה ,עולים הנתונים הבאים: נגיעות לכדי נזק.
-נקבות הזבוב מטילות גם בפרי בשל שנמצא על הקרקע .פרי זה
שומר על איכותו כפונדקאי במשך כחודש בחורף וכשבועיים בקיץ. שיטת הזבובים המעוקרים
-אשכולית אחת בפרדס מסוגלת להוות מצע התפתחות לעשרות ()SIT - Sterile Insect Technique
זבובים. מדובר בשיטה הדברה ביולוגית וידידותית מאוד לסביבה .בשיטה זו מפזרים באזור
-בפרדסים בהם נשמרה סניטציה קפדנית אוכלוסיית הזבוב הייתה נתון כמויות גדולות של זבובים מעוקרים -מאות פרטים לדונם ,המיוצרים בשיטות
תעשייתיות במפעלים .זבובים אלה מזדווגים עם הנקבות הפוריות ,המטילות בעקש
נמוכה משמעותית. בות זה ביצים עקרות וכך אוכלוסיית הזבוב הולכת ודועכת .מאחורי השיטה עשרות
-פרי הנשר הנרקב מהווה מקור הזנה לבוגרים ובנוכחותו הזבובים
פחות רעבים ,פחות נמשכים לפיתיון ופחות נקטלים מהסקסס .כך, שנים של מחקר על הביולוגיה ,הגנטיקה ,הפיזיולוגיה והאקולוגיה של הזבוב.
פרי הנשר עלול להפריע להדברה .בפרדסים בהם נושא הנשר הוזנח בשני העשורים האחרונים מתנהלים בארץ מספר פרויקטים מסוג זה :פרויקט
הזה״ב הוותיק משנת ,1997שצמח מתוך פרויקט היתכנות מצומצם לפרויקט
היה צורך לרסס יותר נגד הזבוב. -ה East-Med-הבינלאומי ,שבשנת 1994שם לו למטרה את הכחדת הזבוב מ�ה
-עלות הסניטציה אינה בשמים וניתן להפחיתה בעיקר אם מבצעים מזרח התיכון כולו ,כולל מצרים ,ישראל ,הרשות הפלסטינית ,ירדן ,סוריה ולבנון.
אותה בזמן הקטיף המסחרי .המטרה :לא להשאיר כל פרי על העץ למרות שהפרויקט הבינלאומי בסופו של דבר לא יצא לפועל ,פרויקט הזה״ב
התבצע בגושי ההתיישבות והחקלאות בצד הישראלי והירדני שלאורך הערבה
וגם לא על הקרקע.
-נקבת הזבוב הבוגרת אינה נמשכת להטלה בפרי מרוסק .מכאן, והצליח להפחית במידה ניכרת את אוכלוסיית הזבוב באזור לרמה אפסית.
שאם רוצים במסגרת פעילות הסניטציה לרסק את הפרי במטע ,יש בשנת 2005הוקם בקיבוץ שדה אליהו מפעל ׳ביו-פליי׳ לייצור זבובים מעוקרים
לבצע זאת מיד לאחר הקטיף ,כל עוד הפרי שנשאר אינו נגוע בזבוב. ׳כחול-לבן׳ .המפעל המקומי החל לספק זבובים איכותיים וחיוניים ,באופן שוטף
-נמצא ,שקבירת פרי נגוע בקרקע בעומק של כמה ס״מ משרתת
יותר את הזבוב (הגנה פיזית) מאשר את ההתמודדות מולו .הזבוב
מסוגל להגיח בקלות מהקרקע ,גם מעומק 70ס״מ.
הזבוב כמזיק הסגר
נוכחותו של זבוב הפירות הים תיכוני בפרדסים ובמטעים מהווה מכשול
שיווקי לייצוא .מדינות בהן הזבוב לא קיים אך קיימים בהן תנאים נוחים
להתפתחותו ,כמו ארה״ב ,יפן ,קוריאה ואוסטרליה ,הגדירו את הזבוב
כמזיק הסגר והקימו חומות הסגר פיטוסניטריות כדי למנוע את פלישתו.
ענף ההדרים הישראלי ,בהיותו מוטה יצוא המכוון פלח משמעותי של
תוצרתו לחו״ל ,סובל מאוד ממעמדו של הזבוב כמזיק הסגר.
ההתמודדות עם בעיית ההסגר כוללת כמה שיטות להשמדת המזיק
בפרי לאחר הקטיף:
0טיפולי קור לאחר קטיף :יצוא פרי למדינות הסגר מותנה בטיפול
קפדני ומחמיר נגד הזבוב ,הן לפני הקטיף ,להבטחת נגיעות אפסית,
והן אחרי הקטיף ,להבטיח שגם אם חמק פרי נגוע למשלוח לא יהיה
בו זבוב חי .על מנת לייצא פרי מישראל למדינות אלו עובר הפרי טיפול
‘ 42 ‘Alon Hanotea’ vol. 68 November 2014עלון הנוטע’ שנה ס”ח ,נובמבר 2014
