Page 15 - עלון הנוטע דצמבר 2014

‫ענף החודש‬ ‫׳אורורה׳ ‪ -‬זהוב בטעם ׳גאלה׳‬

‫ומאיפה הגיעו זני התפוח‪ ,‬האפרסק והדובדבן?‬ ‫לגבי זני הייבוא של המועצה‪ ,‬אין ספק שהשתפרנו בכל הקשור בתשלום התפ‬
‫‪ -‬כמעט מכל העולם‪ :‬צרפת‪ ,‬איטליה‪ ,‬ארה״ב‪ ,‬קנדה‪ ,‬ניו‪-‬זילנד‪ ,‬גרמניה‪ ,‬ספרד‪...‬‬ ‫מלוגים‪ .‬המודעות לחשיבות הקניין הרוחני הולכת וגדלה‪ .‬ברוב המערכות כיום‪,‬‬
‫כולל בקרב המגדלים הגדולים והטובים‪ ,‬ברור שזני פטנט חייבים בתמלוגים‬
‫ספר קצת על הקשרים האישיים והמיוחדים שיצרת‪ .‬איך זה עובד?‬ ‫ורמת ה׳גנבות׳ של חומר ריבוי הולכת ופוחתת‪ .‬אם יש פירצה או עבירה על‬
‫מתיידדים? אתה צריך להיות גם נחמד‪ ,‬או מספיק שתבטיח שהישראלים‬
‫החוק‪ ,‬אנחנו יודעים עליה‪.‬‬
‫יעמדו בהתחייבויות התמלוגים?‬
‫‪ -‬כבר בשנות התשעים התחלתי ליצור קשרים עם מכוני מחקר ומשתלות‬ ‫בוא נלך אחורה‪ ,‬לתחילת התהליך‪ .‬מי מחליט על תכונות הזנים הרצויות‬
‫בחו״ל‪ ,‬עוד כאשר הייתי רכז ועדת נוטעים גליל עליון‪ .‬כל השנים דאגתי לטפח‬ ‫ואיזה זן בסופו של דבר טוב לנו?‬
‫את הקשרים שנוצרו‪ .‬זה אומר להיות מקצועי וגם‪ ...‬נחמד‪ .‬ב‪ ,2002-‬במסגרת‬
‫הפעילות במועצה חידשתי את הקשרים ההם שהיו מעט רדומים והשתדפ‬ ‫‪ -‬נושא זה נקבע סביב שולחנות המגדלים ואנו פועלים בהתאם להנחיות המפ‬
‫לתי ליצור קשרים חדשים‪ .‬בנינו במועצה מודל שמבטיח את שמירת הזנים‬ ‫תקבלות מגופים מקצועיים אלה‪ .‬בשולחן אגס למשל‪ ,‬מחפשים זנים עמידים‬
‫הפטנטיים ואת תשלום התמלוגים‪ ,‬מה שנתן לאלה שאנחנו עובדים איתם ביפ‬ ‫לחירכון ולפסילה ומבקשים להרחיב את הסל מעבר ל׳קוסציה׳ ול׳ספדונה׳‪.‬‬
‫טחון שהזנים שלהם נמצאים בידיים טובות‪ .‬חלק מנציגי החברות נאותו לבוא‬ ‫שני אלה טעימים לנו הישראלים‪ ,‬אך אינם רווחיים ויבוליהם דלים‪ .‬כרגע בהסגר‬
‫לביקור בארץ וראו בעצמם את החלקות המגודרות שהקמנו לצורך העניין‪.‬‬ ‫תשעה זני אגס מעניינים ואנו מקווים יום אחד לראות משהו מהם בשוק‪ .‬כמו כן‬
‫בנוסף‪ ,‬לאורך השנים ביקרנו אצל כל אחד מהם לפחות פעם בשנתיים‪ ,‬כדי‬ ‫נבחנים בימים אלה‪ ,‬בנקודת זמן חדשה‪ ,‬כל הזנים שנוסו ונבדקו פעם בארץ‬
‫להראות את רצינות כוונותינו‪ .‬היום חלק מהחברות‪ ,‬כמו גם מכוני המחקר‪,‬‬
‫מציעים לנו למבחן יותר זנים משאנו מסוגלים לקלוט‪ .‬רובם השתכנעו שנוטעי‬ ‫ונכשלו כי לא ידענו איך לטפל בהם‪.‬‬
‫ישראל הרבה יותר מסודרים כיום מבחינת כיבוד קניין רוחני‪ ,‬ואני תקווה שלא‬
‫מאיפה הבאתם את זני האגס?‬
‫נאכזב אותם‪.‬‬ ‫‪ -‬מארה״ב‪ ,‬קנדה ואיטליה‪.‬‬

‫ובינתיים פה בארץ‪ ,‬איך מטמיעים במגדלים את תודעת הקניין הרוחני? איך‬ ‫ומה קורה בשאר הנשירים?‬
‫קורה השינוי?‬ ‫‪ -‬בתפוח קיבלנו הנחיה לחפש זנים דמויי ‘סטרקינג’‪ ,‬מוצלחים מה׳טופרד׳ ועפ‬
‫מידים לאלטרנריה‪ ,‬כמו גם זני נישה טעימים ויפים שיעשירו את המגוון הקיים‬
‫‪ -‬בכל כנס מגדלים‪ ,‬בכל שולחנות המגדלים במועצה‪ ,‬בכל תערוכה של זנים‬ ‫בארץ‪ .‬באפרסק ובנקטרינה ביקשו להביא זנים טעימים שישפרו את הסל‬
‫חדשים‪ ,‬אנו מדגישים את חשיבות הקניין הרוחני‪ .‬הנחת היסוד היא שרוב המגפ‬ ‫הקיים‪ ,‬בהם זנים מוקדמים שישלימו ‘חורים’ בלוח ההבשלה‪ .‬בשולחן דובדבן‬
‫דלים דוגלים ביושרה פנימית ומכבדים את העבודה הענקית ורבת השנים שנפ‬
‫עשית על ידי מטפחי הזנים‪ .‬מי שבוחר בעבריינות ימצא תמיד את הדרך לשם‪,‬‬ ‫מחפשים זנים מוקדמים מאוד ואפילים‪ ,‬וכן זנים בעלי פרי גדול‪.‬‬

‫כפי שקורה גם בזני הפטנט הישראלים‪ ,‬וחבל‪.‬‬

‫מהיכרותי הדלה עם הנושא ידוע לי שתהליך אקלום של זן בארץ ממושך‬
‫הוא וצריך בשבילו הרבה סבלנות‪ .‬איך זה מתנהל?‬

‫‪ -‬חומר הריבוי המגיע מחו״ל נכנס לבדיקות יסודיות בהסגר של משרד החקפ‬
‫לאות‪ ,‬ורק לאחר שהוא משתחרר לגידול אנו מתחילים בתהליך הבחינה של‬

‫הבראיבנשוותר‬

‫משתלת‬
‫גולן בת שלמה‬

‫שתילי הדרים ושסק‬

‫‪04-6390824‬‬
‫‪052-2853013‬‬

‫‪‘ 15 ‘Alon Hanotea’ vol. 68 December 2014‬עלון הנוטע’ שנה ס”ח‪ ,‬דצמבר ‪2014‬‬