Page 16 - עלון הנוטע דצמבר 2014
P. 16
וכמה מילים לסיכום הזנים .תהליך ההסגר כולל הרכבת החומר שמגיע מחו״ל על כנות נקיות שנמפ
-מכל עשרה זנים המגיעים לארץ לבחינה יהיה אולי אחד שיתאקלם ויצליח צאות בהסגר ,כמו גם הרכבת החומר על צמחי בוחן (אינדיקטורים) ,כדי לבפ
לצאת למסחר .הייבוא חייב להתבצע בצורה מסודרת ,ציבורית ,אחרת יקומו דוק אם הוא נגוע בווירוסים כלשהם ,ויש צמחי בוחן לטווח קצר ולטווח ארוך .גם
כאשר מיידעים אותנו לגבי חומר נגוע אין לנו מושג באיזה וירוס מדובר .בגלעיניים
גורמים אחרים ,פיראטיים ,שיביאו זנים חדשים ,לא תמיד באופן חוקי. למשל ,נערכות במקביל בדיקות מעבדה לווירוס ה ,PPV-גורם מחלת השרקה.
חשיבות חידוש סל הזנים הישראלי הינו קריטי להמשך הפיתוח של ענף הפיפ התהליך אכן ארוך ומייגע ויכול להגיע לשלוש-ארבע שנים .ויש כמובן מכשולים
רות .מחסור בזנים חדשים ,אטרקטיביים ,יביא בסופו של דבר לייבוא פירות,
מצב לא רצוי מבחינתנו .אני מצפה ממשרד החקלאות לשתף פעולה ולהכיר בירוקרטיים שלא תלויים בנו.
בחשיבות הנושא. למשל?
במהלך שנות עבודתי במועצה זכיתי לשיתוף פעולה מאנשי המקצוע בענפי -אני רואה בשירותים להגנת הצמח ולביקורת אבן נגף בהתקדמות תהליך
הנשירים ,בהם רני בר-נס ,יו״ר ענף הפירות במועצה ,ישראל דורון ושמעון א�נ האיקלום .אני מודע למחסור שלהם בכוח אדם ,כמו גם לחשיבות השמירה
טמן משה”מ ,יונתן שאולסקי מענף הפירות ,כמו גם משלומי כפיר ממו”פ על גבולות הארץ מפני החדרה של מחלות ומזיקים ,אך אין זה מצדיק את
צפון ומפרופ׳ רפי שטרן ממיג״ל ,שתרם רבות וממשיך לתרום להצלחת מיזם הסחבת האינסופית .ההחמרה שלהם גובלת בגרימת נזק .אין כל הצדקה
לסרבול הבדיקות ולעיכובים מיותרים בשחרור הזנים מהסגר .כספים רבים
האקלום של זנים חדשים בארץ. מושקעים בהבאת הזנים וכל עיכוב מיותר מוסיף ומייקר את התהליך .הייתי
מצפה מגוף זה ,כנציג של משרד החקלאות והמייצג של מדינת ישראל ,שיהיה
ומה עכשיו? מה אתה עושה בימים אלה? הגורם העיקרי שידחוף ויעזור בקידום תהליך האיקלום .ברוב מדינות העולם
-אם הייתי יודע שכך ייראו החיים אחרי ,אולי הייתי פורש קצת קודם ...היום אני תהליך בדיקת זנים לוקח בין חצי שנה לשנה ,ואם החומר מגיע ממקורות
מטייל בעולם ,יש לי אהבה חדשה ולא עולה בדעתי להתלונן. מוסמכים התהליך קצר אף יותר.
ובין כל אלה אני לא שוכח את השנים המיוחדות והמעניינות שעשיתי בענף חשוב לציין מעל במה זאת כי ענף הפירות במועצת הצמחים משקיע משאבים
הפירות .הייתי שמח לראות בעתיד יותר מקצועיות בתחום זה ,יותר אכפתיות רבים בייבוא הזנים ,אך אינו מקבל כל תמיכה לעניין זה ממשרד החקלאות.
מצד המערכות התומכות ,פחות סחבת ופחות ביורוקרטיה מסורבלת .נכון,
זה דורש מאיתנו להתבגר ,לראות לטווח רחוק ,לוותר על אגו ולהיאחז בבגרות המדען הראשי אף הוא סירב לתמוך במיזם האיקלום שלנו.
מקצועית .ענף הפירות שלנו נתון בידינו ואנו מחויבים לשמור עליו0 .
‘ 16 ‘Alon Hanotea’ vol. 68 December 2014עלון הנוטע’ שנה ס”ח ,דצמבר 2014