Page 17 - עלון הנוטע פברואר 2015

‫ענף החודש‬

‫הירדן ) יש בהם מינים רבים שונים בצורה‪ .‬אחדים עגולים‪ ,‬אחרים אר�ו‬ ‫צילום‪ :‬דוברות מועצת עמק המעיינות‬ ‫חריים בישראל ולפדות מחירים נאים בשוקי הארץ והעולם (ראוי לציין‬
‫כים וגם צבעם שונה‪ ...‬יש מהם גדולים למאוד‪ ,‬ואחדים לא יותר גדולים‬ ‫כי בערב הסעודית נחשב ה׳אנברה׳ לזן איכותי)‪ .‬אנו תקווה כי חוקרי‬
‫מגודלה של שעועית‪ .‬התמר ניקולאס (‪ )Nicholas‬גדל באזור זה‪ ,‬הוא‬
‫לא כל כך מיצי אבל גודלו גדול במיוחד כשמניחים ‪ 4‬תמרים לאורך‬ ‫החווה יפרסמו את ממצאיהם בעתיד הקרוב‪.‬‬

‫אורכם מגיע לכדי ‪ 45‬ס”מ” (‪.)8‬‬ ‫אשכול ׳אנברה׳‬
‫עדות נוספת נשתמרה בידינו מפי יהודי שחי בארץ במאה ‪-‬ה‪ 1-‬לספ�י‬ ‫בחוות עדן‪:‬‬
‫רה‪ ,‬וכך כותב יוספוס פלביוס (‪ 100 - 37‬לספירה)‪“ :‬והוא (עמק יריחו)‬ ‫כל מילה‬
‫מגדל פרדסים נחמדים‪ ,‬ובהם עולים עצי תמרים רבים שונים בטעמם‬ ‫מיותרת‬
‫ובשמותיהם‪ ,‬והמינים הדשנים נדרכים ביקבים ומוציאים דבש לרב…‬
‫וכל העמק (כיכר הירדן) היא ככר שוממה חוץ מנחל הירדן ועל כן‬ ‫השבחת זני תמר בעבר‬
‫התמרים על שפת הנהר דשנים ונותנים פרות לרב‪ ,‬אולם הרחוקים‬
‫במהלך השנים‪ ,‬כבר מהמאה ה‪ 5-‬לפנה״ס ועד היום הזה‪ ,‬מפתחים‬
‫ממנו הם רעים למאכל״ (‪.)9‬‬ ‫חקלאי בקעת הירדן ומטפחים זני תמר מגוונים‪ .‬ענף התמרים הפך‬
‫מכלל העדויות של חוקרי הצומח בעבר עולה כי חקלאי ארץ ישראל‬ ‫כבר בעבר הרחוק לענף חקלאי מרכזי בכלכלה הישראלית (‪.)5 ,4‬‬
‫בתקופה זו פותחו באזור זני איכות חצי יבשים ויבשים ובמאה ה‪4-‬‬
‫בבקעת הירדן פיתחו‪ ,‬טיפחו וגידלו לא פחות מ‪ 17-‬זני תמר שונים‬ ‫לפנה״ס כבר היה עושר זנים רב בבקעת הירדן‪ .‬כך למדים אנו מעדותו‬
‫של תאופרסטוס (‪ 371 - 286‬לפנה״ס)‪ ,‬וכך כתב‪“ :‬יש בעמק הסורי‬
‫בתקופות הרומית והביזנטית (להרחבה על שמות הזנים ותכונותיהם‬ ‫(בקעת הירדן) עושר זנים (תמרים) רב‪ ,‬ויש שוני בצורת הפירות‪ ,‬יש‬
‫כאלה אשר אין בהם גלעינים ואחרים עם גלעינים רכים‪ .‬לגבי צבעם‪,‬‬
‫ראו‪ :‬מקור ‪ 5‬עמ’ ‪ )171-126‬ובתוכם זני תמר איכותיים חצי יבשים‬ ‫יש כאלה לבנים ויש כאלה שחורים ויש כאלה צהובים‪ ,‬ובאופן כללי יש‬
‫האומרים שיש לא פחות זני תמרים שונים בדומה לתאנים‪ .‬ה ם (הת�מ‬
‫ויבשים הראויים לשימור לתקופה ממושכת‪ .‬פותחו לפחות שני זני ענק‪,‬‬ ‫רים) שונים בגודל ובצורה‪ ,‬אחדים עגולים כמו תפוחים ויש כאלה זנים‬
‫שגודלם של ארבעה פירות מגיע לכדי אמה (‪ )cubit‬שאורכה כ‪45-‬‬
‫ה׳נקליבס׳ וה׳כותבת׳ שאינם בנמצא כיום‪ .‬גודל הפרי הבודד הגיע לכש‬ ‫ס”מ‪ ,‬בשעה שזנים אחרים הם קטנים והפרי לא גדול מגרגיר חומוס‪.‬‬
‫יש שוני גדול בטעמם של הזנים השונים‪ ...‬באזור זה בו האדמה מלוחה‬
‫די ‪ 11‬ס”מ ומשקלו לכ‪ 50-‬ג׳ (על פי המקורות לעיל)‪ .‬לשם השוואה‪,‬‬ ‫שם מגדלים תמרים אשר אפשר לשומרםם (תמרים לייבוש)‪ .‬אלה ש�ג‬

‫זן ה׳מג’הול׳‪ ,‬הגדול בין הזנים המסחריים הגדלים היום‪ ,‬גודלו כ‪ 5-‬ס”מ‬ ‫דלים באזורים אחרים לא נשמרים אלא נרקבים” (‪.)6‬‬
‫פליניוס‪ ,‬שחי כ‪ 300-‬שנה אחריו (‪ 79-23‬לספירה) והיה מפקד הצי‬
‫ומשקלו ״רק״ ‪ 30-25‬ג’‪ .‬להלן הטבלה המסכמת‪:‬‬ ‫הרומי וחוקר טבע גדול‪ ,‬חיבר את ׳תולדות הטבע ׳ (�‪Historia natu‬‬
‫‪ ,)ralis‬אנציקלופדיה בת ‪ 37‬כרכים הנחשבת למקיפה ביותר בעולם‬
‫זני התמר בעבר‪ ,‬טיבם ואיכותם‬ ‫העתיק‪ .‬היצירה עוסקת בין השאר בחקלאות‪ ,‬בגאוגרפיה‪ ,‬בגאולוגיה‬
‫ועוד‪ .‬בחיבורו מצאנו את העדויות הבאות‪“ :‬העצים הללו (תמרים)‬
‫מספר זנים יבש לח איכותי ירוד‬ ‫ארץ הגידול‬ ‫מרובים הם וגדלים ביהודה ונושאים פרי רב‪ ,‬אולם המפורסמים ביותר‬
‫נמצאים באזור יריחו וגם אלו הגדלים בעמקים של ארכילאיס‪ ,‬פסאיליס‬
‫‪8 8 6 10 17‬‬ ‫ישראל‬ ‫ולוויאס שבעמק הסורי‪ ,‬אותם משבחים מאוד‪ .‬התכונה יוצאת הדופן‬
‫שלהם הוא המיץ הפיקנטי היוצא מהם ויש להם טעם יין מתוק כמו זה‬
‫‪4 3 54‬‬ ‫‪10‬‬ ‫בבל‬ ‫של דבש‪ ...‬לעומת זאת התמרים של מצרים‪ ,‬קפריסין‪ ,‬סוריה‪ ,‬סלוקיה‬
‫(‪ )Seleucia‬ואשור אינם נשמרים‪ ,‬משתמשים בהם לפיטום חזירים‬
‫‪2 - 11‬‬ ‫‪3‬‬ ‫יוון ופיניקיה‬
‫ובעלי חיים אחרים״ (‪.)7‬‬
‫‪3 4 15‬‬ ‫מצרים ואפריקה ‪11‬‬ ‫ועדות נוספת שלו‪“ :‬אלה התמרים (הגדלים בעמק הסורי = בקעת‬

‫טכניקות להשבחת זנים בעבר ובהווה‬

‫השבחת גידולי שדה בעבר נעשתה בדרך מסורתית והכלאה בין מיש‬
‫נית‪ .‬בהווה מתפתחת טכניקת השבחה באמצעות הנדסה הגנטית‪,‬‬
‫תחום שבעבר לא נעשה בו שימוש‪ .‬יש המשבחים שיטה זו ויש השוש‬
‫ללים‪ ,‬אולם ללא ספק היא תורמת למשביחי הצמחים ונותנת בידיהם‬

‫כלים חדשים ורבים ליצירת גידולים בעלי תכונות חדשות ומועילות‪.‬‬
‫הטכניקות בהן משתמשים בהווה הן השבחה קלאסית בעזרת סמש‬
‫נים‪ ,‬הנדסה גנטית‪ ,‬הכלאת מוטציה בעזרת הקרנה על הזרעים‪ .‬האם‬
‫כל אלו יוכלו לתרום בעתיד להשבחת זני התמר? האם נוכל להעביר‬
‫גנים צמחיים האחראים על גודל‪ ,‬צורה‪ ,‬צבע‪ ,‬מרקם‪ ,‬מתיקות ועוד‬
‫תכונות לפרי התמר ובכך לקצר בעתיד את תהליך הפיתוח של זנים‬
‫חדשים ואיכותיים? אני מניח שכן‪ .‬יש שיחלקו עלי‪ ,‬אולם העתיד צופן‬
‫בחובו חידושים והפתעות שיוכיחו את כיווני הפיתוח העתידיים בענף‬

‫התמרים‪.‬‬
‫‪ 0‬טכניקת ‘פארק היורה’‪ :‬כאמור‪ ,‬בעבר היו זני ענק‪ ,‬אך אלה נעלמו‬
‫לפני כ‪ 1200-‬שנים ואינם עוד בנמצא‪ .‬האם נוכל בעתיד ליישם את‬
‫טכניקת ׳פארק היורה׳ גם בענף התמרים? האם נוכל למצוא את הדי‪.‬‬
‫אנ‪.‬איי‪ .‬של זני התמר המפוארים שהיו בעבר ונכחדו? הרעיון הוא חיש‬
‫פוש הדי‪.‬אנ‪.‬איי‪ .‬של תמרים אלה במחצלות‪ ,‬בסלים ובסנדלים עת�י‬

‫‪‘ 17 ‘Alon Hanotea’ vol. 69 February 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬