Page 27 - עלון הנוטע פברואר 2015

‫ענף החודש‬ ‫צילמה‪ :‬ויקי סורוקר‬ ‫דקל בסביבתם הקרובה ואף במרחק רב‪ .‬המצב קשה גם בעולם‪ :‬בערים רבות לחופי ים‬
‫התיכון נפגעו ומתו עצי דקל ושמענו על מטעי תמר שהוחלפו בפרדסים‪.‬‬
‫של מזיקים‪ ,‬גם היא אינה מכירה בחלוקה לרשויות חקלאיות ועירוניות‪.‬‬ ‫צילם‪ :‬אסף מאירי‬
‫מחקר רב שנים של חוקרים בארץ בשיתוף פעולה עם מומחים‬ ‫על רקע זה עולות שאלות קשות‪ .‬עלינו להחליט כעת האם אנו מוותרים ‪ -‬או ממשיכים בהתש‬
‫מאירופה ומצרים הניב מידע רב אודות אמצעי גילוי ושיטות הדברה‬ ‫מודדות מול התבססות החדקונית‪ .‬יש לקחת בחשבון את השלכות הוויתור‪ ,‬במיוחד בימים‬
‫כנגד המזיק‪ .‬מידע זה ניתן למצוא באתרי האינטרנט (‪ .)6‬בין החוקרים‬ ‫אלה של סערות החורף שעלולות להפיל עצים שנחלשו עקב נבירת זחלי החדקונית בגזע‪ ,‬מה‬
‫קיימת תמימות דעים לגבי התייחסות לדקלים פגועי חדקונית וכאלה‬
‫שעלול אף לגבות קורבנות בנפש‪ ,‬כפי שכבר קרה במקומות אחרים בעולם‪.‬‬
‫המצויים באזור נגוע‪:‬‬ ‫אנו מאמינים שבמדינת ישראל אין לוותר על דקלים בכלל ועל עצי תמר בפרט‪ .‬יש על‬
‫‪ -‬כל דקל נגוע‪ ,‬גם לאחר שכל עלוותו מתה ואף לאחר שנכרת‪ ,‬מהווה‬ ‫כן להתמיד בהתמודדות מול המזיק ולשמר את עצי הדקל‪ ,‬המהווים חלק מנוף הארץ‬

‫אכסניה להתפתחות של אלפי חיפושיות;‬ ‫מדורי דורות‪ ,‬מתאימים לתנאי האקלים ומהווים גידול חשוב ומקור פרנסה‪.‬‬
‫‪ -‬חשוב להקפיד על משטר טיפולים קפדני מבחינת נפח ומינון התכש‬
‫שיר‪ ,‬על פי הנחיות הגורמים המוסמכים בשה״מ‪ ,‬משרד החקלאות;‬ ‫דקלים קנריים מתים בפארק בראשון לציון‬

‫‪ -‬השמדת עצים חייבת להתבצע באמצעות גריסה;‬ ‫דקלי תמר נגועים בכתר בצומת קיסריה‬
‫‪ -‬בשל הקושי בזיהוי הנגיעות‪ ,‬כל דקל‪ ,‬אך בעיקר קנרי ותמר הנמצאים‬
‫באזור בו קיימת נגיעות‪ ,‬הוא בחזקת נגוע גם אם לא רואים עליו מבחוץ‬ ‫אם כן‪ ,‬מהי דרך ההתמודדות היעילה ביותר?‬

‫כל סימן‪ .‬יש לטפל בו בהתאם להנחיות שה״מ;‬ ‫ללא שילוב מאמץ של גורמים שונים במשרד החקלאות‪ ,‬משרד הפנים‪ ,‬המשרד לאיכות‬
‫‪ -‬הפגיעה בדקלים עלולה להיות בכל מקום לאורך הגזע‪ .‬עלווה ירוקה‬ ‫הסביבה‪ ,‬גורמי השלטון המקומי והחקלאים אין סיכוי למאבק בפגע החדקונית‪ .‬כדרכם‬

‫אינה מבטיחה שהעץ אינו נגוע;‬
‫‪ -‬אם לב התמר‪ ,‬הנמצא מתחת לבסיס העלים‪ ,‬לא מת‪ ,‬ניתן להציל‬

‫את העץ;‬
‫‪ -‬גם דקלים שנפגעו בבסיסם יכולים להשתקם;‬
‫‪ -‬לשיקום העצים יש לשלב טיפולים כימיים ואגרוטכניים שייתבצעו על‬

‫ידי גננים מוסמכים‪.‬‬

‫פיתוח טכנולוגיות לאיתור נגיעות‬

‫כיום יש בידינו שיטות ואמצעים לטיפול בחדקונית‪ ,‬גם אם אין הם אופש‬
‫טימליים ולא מספיק ידידותיים לסביבה‪ .‬יישומם כטיפול ומניעה בשילוב‬
‫עם סניטציה יסודית יתרום באופן משמעותי לבלימת המזיק‪ .‬הראינו גם‬
‫כי זיהוי המזיק בשלבי הנגיעות הראשונים מאפשר הצלת עצים‪ ,‬ויש על‬
‫כן חשיבות רבה לגילויי נגיעות בשלביה הראשוניים‪ .‬פגיעה באזור הכתר‬
‫(בדקל קנרי בעיקר) ניתנת להבחנה גם בעין בלתי מיומנת‪ ,‬אך גילוי מוש‬
‫קדם של פגיעה בגזע ובאזור החוטרים (דקל תמר בדרך כלל) קשה עד‬
‫בלתי אפשרי‪ .‬מחקרנו בחן מספר שיטות לגילוי מוקדם של חדקונית‬
‫בגזע התמר‪ ,‬בהן זיהוי אקוסטי תוך שימוש במיקרופונים רגישים‪ ,‬צילום‬
‫תרמי לחישת העקה שנגרמת מפגיעת הזחלים במערכת ההובלה של‬

‫הדקל‪ ,‬חישת ריח אופייני באמצעות כלבי גישוש והרחה (‪.)2‬‬
‫‪ 0‬כלבי הרחה‪ :‬למרות ההתקדמות המשמעותית בפיתוח השיטות‬
‫האקוסטיות והתרמיות לגילוי עצים נגועים הן עדיין לא בשלות ליישום‬
‫מסחרי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬זיהוי עצים נגועים באמצעות כלבי הרחה‪ ,‬שהגיע‪,‬‬
‫בתנאי ניסוי‪ ,‬לכדי ‪ 90%‬הצלחה אצל עמיתינו באיטליה (סומה‪ ,‬ידע‬
‫אישי) (‪ ,)3‬נראית כשיטה שיש לבחון ברצינות‪ .‬גם כאן נדרשת התיחסות‬
‫מקצועית‪ :‬חשוב להגיע לאחוזי גילוי גבוהים ולא כל כלב עבודה מתאים‬
‫לגילוי חדקוניות‪ .‬הסתייעות בכלבים בשירות הביטחון הוא עניין שגרתי‪,‬‬
‫אך למרות הדמיון לכאורה בשיטות העבודה של הכלב עדיין ישנם הבש‬
‫דלים משמעותיים כאשר מדובר בזיהוי נגיעות בעצים‪ .‬למרות רגישותם‬
‫הגבוהה המוכחת של הכלבים לריחות‪ ,‬המאפשרת להם לזהות סמים‪,‬‬
‫חומרי נפץ ועוד‪ ,‬הרי שלאלף כלב לזהות את ריח החדקונית אינו עניין של‬
‫מה בכך‪ .‬לפני למעלה מעשור נבחנה בהצלחה על יד י יניב אסם מ�כ‬
‫לביית אפיקים בשיתוף עם האנטומולוגים יעקב נקש מחוות עדן וד”ר‬

‫‪‘ 27 ‘Alon Hanotea’ vol. 69 February 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬