Page 30 - עלון הנוטע פברואר 2015

‫נצפו טמפרטורות גבוהות יותר בעצים נגועים‪ ,‬אך ההבדלים לא היו מובהקים‪.‬‬ ‫צילומים תרמיים לזיהוי‬
‫בכל שאר המועדים רק באחד מבין העצים הנגועים‪ ,‬שגילה גם סימפטומים‬ ‫עצי תמר נגועים‬
‫חזויים של פגיעה בעלווה‪ ,‬נצפו הבדלים מובהקים במוליכות הפיוניות ובטמש‬
‫פרטורה‪ .‬מניתוח העצים בסוף הניסוי (ניסורם‪ ,‬איפיון מיקום הפגיעה וחיפוש‬ ‫עופרי גולומב‪ ,‬ויקטור אלחנתי‪ ,‬יפית כהן‪ ,‬אשר לוי‪ ,‬רומן בריקמן ‪/‬‬
‫הזחלים והבוגרים בתוכם) נראה כי הפגיעה בעץ זה הייתה בבסיס העץ‪ ,‬ואילו‬ ‫המכון להנדסה חקלאית‪ ,‬מינהל המחקר החקלאי‬
‫בשאר העצים הנגועים הפגיעה נתגלתה בשולי העלים בלבד‪ .‬ניסיונות נוספים‬
‫ויקטוריה סורוקר‪ ,‬יובל כהן ‪ /‬המחלקה לאנטומולוגיה‪ ,‬המכון להגנת‬
‫יועמדו במהלך השנה הקרובה לבחינת הפוטנציאל הגלום בשיטה זו‪.‬‬ ‫הצומח‪ ,‬מינהל המחקר החקלאי‬

‫הזרקת תכשירים לגזע או‬ ‫גילוי המזיק החבוי הוא המפתח להצלחת ממשק ההדברה‪ .‬גילוי נגיעות בתמר‬
‫ניתוח העץ לטיפול בעצים‬ ‫באמצעים הקיימים קשה מאד עד בלתי אפשרי‪ ,‬במיוחד במטעים שהקפיהם‬
‫עולים על ‪ 10‬אלף ד׳‪ .‬תוך ניצול השינויים הפיזיולוגיים בעץ הנגוע משערים כי ניתן‬
‫במסגרת פרויקט המחקר של האיחוד האירופי הוזמנו לארץ נציגי חב׳‪Endoterapia‬‬ ‫לנטר את הנגיעות לאור העובדה שפעילות החדקונית פוגעת בגזע התמר וצפויה‬
‫‪ Vegetall‬מספרד‪ ,‬לבחון טיפול בהזרקת חומרי הדברה לגזע העץ‪ .‬חברה זו מת�מ‬ ‫לפגוע בהובלת המים דרכו‪ ,‬אך עד היום השערה זו לא נבחנה‪ .‬בשלב ראשון‬
‫חה בטיפול בעצי דקל קנרי נגועים בחדקונית‪ .‬השיטה מבוססת על קידוח בקוטר‬ ‫של המחקר צולמו חמישה דקלים קנריים שהודבקו באופן מכוון בחדקונית וכן‬
‫‪ 6‬מ״מ לעומק הגזע‪ ,‬החדרת חומר ההדברה במהירות ובלחץ מבוקר המאפ�ש‬ ‫חמישה עצים לא נגועים ששימשו לביקורת‪ ,‬וזאת במתקן ההסגר בחוות עדן‪.‬‬
‫רים כניסה מהירה שלו לגזע ופיזורו תוך פגיעה מינימלית בעץ‪ .‬לאחר אטימת חור‬ ‫ההדבקה בוצעה באמצעות החדרה של שני זחלים אל תוך גזע הדקל‪ .‬הצילוש‬
‫הקידוח ב׳דיבל׳ מיוחד‪ ,‬מוזרק דרכו חומר לטיפול נגד פטריות‪ ,‬למניעת זיהום משני‬ ‫מים בוצעו באמצעות מצלמה תרמית ‪ FLIRThermaCAM SC655‬שהותקנה‬
‫על חצובה בגובה של כ‪ 2-‬מ׳ מעל נוף העצים‪ .‬בנוסף צולמו העצים במצלמה‬
‫באזור הקידוח‪ .‬שיטה זו מיושמת מסחרית באלפי עצי דקל קנרי באירופה‪.‬‬ ‫רגילה‪ .‬הצילומים בוצעו בשעות ‪ .15:00-12:00‬במקביל לוו הצילומים במדידת‬
‫נציגי החברה הדגימו את יעילותה ביום עיון שהתקיים בקיבוץ נען‪ ,‬בו השתתפו‬
‫‪-‬כ‪ 50-‬גננים ומגדלי תמרים‪ .‬במסגרת פרויקט המחקר של האיחוד האירופי נ�ב‬ ‫מוליכות פיוניות באמצעות פורומטר‪ ,‬לאימות הממצאים‪.‬‬
‫חנת יעילות השיטה גם להדברת החדקונית בעצי תמר במטע‪ ,‬בהם הנגיעות‬

‫העיקרית הינה בחלק התחתון של הגזע‪ ,‬באזור החוטרים‪.‬‬

‫קידוח‬ ‫צילום תרמי‬
‫לתוך מרכז‬ ‫של עץ דקל‪,‬‬
‫גזע העץ‬
‫בעזרת‬ ‫מבט מעל‬
‫מקדחה‬
‫נטענת‬ ‫מצלמה‬
‫ומקדח צר‬ ‫תרמית מותש‬
‫וארוך‬ ‫קנת על תורן‬
‫לצילום עילי‬
‫צוות של שלושה עובדים קודח‪ ,‬מזריק‪ ,‬מחטא ומסיים טיפול בעץ בודד‬ ‫של העצים‬
‫בשתיים‪-‬שלוש דקות בלבד‪ .‬בדרך זו ניתן לטפל בעשרות רבות של עצים‬
‫במהלך יום עבודה אחד‪ .‬ביום העיון הודגמה השיטה בעצי דקל קנרי נגועים‬ ‫במהלך הניסוי צולמו העצים חמש פעמים לאורך תקופה של כעשרה שבועות‬
‫באמצעות ניתוח הכותרת וסילוק החלקים הנגועים‪ .‬הודגש‪ ,‬שכל עוד לא נפגעה‬ ‫מההדבקה‪ ,‬על מנת לעקוב אחר השינויים בעץ‪ .‬הצילומים נותחו באמצעות‬
‫תוכנת ‪ .ThermaCAM Researcher 2.10‬מכל צילום נבחרו עשרות נקודות‬
‫המריסטמה הקודקודית של העץ ניתן לטפל בו‪ ,‬לסלק את הנגע ולהצילו‪.‬‬ ‫מעלים מוארים כדי לאפיין את הטמפרטורה הממוצעת של הנוף של כל עץ‪.‬‬
‫שיטה נוספת שהודגמה ביום העיון הינה טיפול בעצים בחומרי הדברה המוחש‬ ‫כחודש לאחר ההדבקה נצפו הבדלים מובהקים במוליכות הפיוניות‪ ,‬כאשר‬
‫דרים לעץ באמצעות מוט ריסוס טלסקופי‪ .‬הודגש הצורך להחדיר את חומר‬ ‫העצים הנגועים הראו ערכי מוליכות נמוכים משמעותית מעצי הביקורת‪ .‬כמו כן‬

‫ההדברה באיטיות ובלחץ נמוך ולהגמיע את כל כותרת העץ‪0 .‬‬

‫‪‘ 30 ‘Alon Hanotea’ vol. 69 February 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬