Page 49 - עלון הנוטע פברואר 2015

‫ענף החודש‬ ‫השנים ‪ ,)0.03±0.85‬בעוד שהמוליכות החשמלית בקולחים נעה בין‬
‫‪ 2.0‬ל‪ 8.0-‬דצ״ס‪/‬מ׳ (בממוצע לכל השנים ‪ .)0.53±4.03‬בדוח הנוכחי‬
‫מטבל ה ‪ 2‬ניתן לראות שבפועל ההבדל הגדול בין הטיפולים הוא ב�ר‬ ‫נקראים מים אלה ׳קולחים מהולים׳‪ .‬ניתן לראות שהירידה במוליכות‬
‫מת האשלגן‪ ,‬כשביסודות האחרים הכמות השנתית דומה‪ .‬גודל כל‬ ‫החשמלית של המים מתרחשת בשלב כלשהו של החורף‪ ,‬כשחש‬
‫חזר ה ‪ 1‬ד’ (‪ 3X4‬עצים)‪ ,‬כל טיפול ‪ 4‬ד׳‪ ,‬סה״כ שטח הניסוי ‪ 12‬ד’‪ .‬ה�מ‬ ‫לק יחסי גדול יותר של המים מגיע משטפונות או קולחים‪ .‬בטבש‬
‫עקב התבצע בשני העצים המרכזיים בכל חזרה‪ .‬ההשקיה הייתה זהה‬ ‫לה ‪ 1‬מרוכזים הנתונים של רמת יסודות ההזנה ויסודות המליחות‬
‫בכל הטיפולים‪ ,‬על פי ההמלצות להשקיית תמרים בבקעת הירדן‬
‫‪ -‬מחנטה ועד החלפת צבע לפי מקד ם ‪ ,0.9‬מהחלפת צבע ועד ה�ח‬ ‫בממוצע בכל שנות הניסוי‪.‬‬
‫נטה בעונה הבאה לפי ‪ 0.5‬מהתאדות‪ .‬סה״כ כמויות המים שהשטח‬
‫קיבל בשנה נעות בי ן ‪ 1,100‬ל‪ 1,200-‬מ״ק‪/‬ד׳‪ .‬בדיקות קרקע מפו�ר‬ ‫טבל ה ‪ :1‬רמה ממוצעת של יסודות הזנה ויסודות מליחות במים השפירים ובקולחים המש�מ‬
‫טות בוצעו למעשה רק פעם אחת במהלך הניסוי‪ ,‬בסוף מאי ‪.2012‬‬
‫סה״כ נחפרו ארבעה בורות‪ :‬שניים ליד שני עצים מושקים בקולחים‬ ‫שים בניסוי‪ ,‬ממוצע לחמש שנים‬
‫מהולים ושניים ליד שני עצים מושקים במים שפירים (לא נלקחו מדגש‬
‫מים ליד עצים שהושקו במים שפירים וקיבלו דשן כמו בקולחים‪ ,‬וזאת‬ ‫סוג ‪ pH‬מוליכות נתרן כלוריד סידן ‪ SAR +‬חנקן חנקן זרחן אשלגן גופרה‬
‫מתוך הנחה שהשינוי בדשן לא ישפיע באופן מהותי על נתוני הקרקע‪.‬‬
‫הדבר נעשה כך גם מחוסר תקציב‪ ,‬וזאת על רקע העובדה שהשינוי‬ ‫חנקתי אמוניקלי (מ”ג‪/‬ל’) (מא”ק‪/‬ל’) מ”ג‪/‬ל’)‬ ‫חשמלית (מא”ק‪/‬ל’) (מא”ק‪/‬ל’) מגניון‬ ‫המים‬
‫בדשן לא הביא לשינוי כלשהו בנתוני היבול או האיכות או הצימוח)‪ .‬נלש‬ ‫(מ”ג‪/‬ל’) (מ”ג‪/‬ל’)‬
‫קחו מדגמים לכל עומק החתך בעומקים של ‪ 20-0‬ס״מ‪60- ,40-20 ,‬‬ ‫(מא”ק‪/‬ל’)‬ ‫(‪)dS/m‬‬
‫‪ 220-180 ,180-150 ,150-120 ,120-90 ,90-60 ,40‬ס״מ‪ .‬במדגמים‬
‫נבדק ריכוז יסודות ההזנה ויסודות המליחות כמו גם קיבול קטיונים‬ ‫מים‬
‫חליפים( (‪ ,)ESP‬ונקבע הרכבו (קטיונים חליפיים ‪CEC - Cation Ex� -‬‬
‫שפירים ‪22.3 0.12 0.75 0.64 3.46 1.3 6.67 3.22 2.25 0.85 7.64‬‬
‫‪.)change Capacity‬‬
‫במקביל לבדיקות הכימיות נלקח מדגם לא מופר באמצעות צינור‬ ‫קולחים‬
‫מתכת‪ .‬על הקרקע שבתוך הצינור בוצעו בדיקות של המוליכות ההידש‬
‫ראולית ברוויה‪ .‬כמו כן‪ ,‬בחודש דצמבר בכל שנה בוצעו בדיקות עלים‬ ‫מהולים ‪261.2 0.89 3.22 30.4 1.54 7.0 17.71 25.69 20.86 4.03 7.86‬‬
‫ובמקביל בדיקות קרקע בעזרת מקדח עד לעומ ק ‪ 90‬ס״מ (לפי המ�ו‬
‫עד המומלץ בחלקות מסחריות)‪ .‬באפריל בכל שנה נספרו הידות לעץ‪,‬‬ ‫הדשן המשמש בטיפולים‪ ,2.5-0.9-7.5 ,‬נקרא בניסוי ׳דשן קולחים׳‬
‫לאחר מכן התבצע דילול אחיד בכל הטיפולים על פי החלטות מסחש‬ ‫והוא נותן רמה גבוהה יותר של אשלגן מזו שנראית מהיחס הממוצע‬
‫בין החנקן והאשלגן בקולחים המהולים‪ ,‬זאת עקב השינויים הגדולים‬
‫ריות של החקלאי‪ .‬הדילול מפחית את מספר הידות ל‪ 18-16-‬לעץ‪.‬‬ ‫ביחס היסודות במהלך השנה‪ :‬החנקן בא בעיקר מהקולחים‪ ,‬האשלגן‬
‫בא בעיקר ממי הירדן והיחס בין המקורות קובע את הריכוז במים‬
‫תוצאות‬
‫המהולים‪.‬‬
‫להלן תוצאות ההשפעה של ההשקיה במקורות מים שונים על מדדי‬
‫יבול (כמות ואיכות) ועל תכולת מינרלים בעצים ובקרקע‪:‬‬ ‫חומרים ושיטות‬

‫‪ 0‬יבול‪ :‬באיור ‪ 1‬מרוכזים הנתונים של השפעת מקור המים ורמת א�ש‬ ‫הניסוי התנהל במטע ׳מג׳הול׳ של קיבוץ גלגל משנת נטיע ה ‪ 2002‬וכ�ו‬
‫לגן על היבול (ק”ג‪/‬עץ) בחמש שנות הניסוי‪.‬‬ ‫לל שלושה טיפולים בארבע חזרות בבלוקים באקראי‪ .‬להלן פירוט‬

‫איור ‪ :1‬השפעת מקור המים ורמת האשלגן על היבול בחמש שנות הניסוי‬ ‫הטיפולים‪:‬‬
‫‪ .1‬השקיה במי קידוחים מקומיים‪ ,‬במשטר דישון מסחרי בדשן ‪6-2-9‬‬
‫ברמת חנקן שנתית של ‪ 35‬יחידות‪ ,‬סה״כ ‪ 500‬ליטר‪/‬ד׳‪ .‬הדישון החל‬
‫בתחילת מרץ ועד החלפת צבע ומסיום הגדיד למשך חודשיים נוסש‬

‫פים‪ ,‬סה״כ כשבעה וחצי חודשי דישון;‬
‫‪ .2‬השקיה בקולחים מהולים ללא דישון;‬
‫‪ .3‬השקיה במי קידוחים מקומיים בתוספת דישון ברמה שנתית כמו‬
‫בקולחים‪ ,‬ביחס יסודות ‪ 2.5-0.9-7.5‬כמו בקולחים (דשן קולחים)‪.‬‬
‫החנקן היה על בסיס גופרת אמון‪ .‬הדישון בוצע בריכוז של ‪ 1‬ליטר‪/‬מ״ק‬
‫כל השנה‪ .‬הספקה שנתית של יסודות הזנה בכל אחד מהטיפולים‬

‫מרוכזת בטבלה ‪.2‬‬

‫טבלה ‪ :2‬אספקה שנתית של יסודות הזנה בכל אחד מהטיפולים בניסוי‬
‫(סה”כ כמות יסוד או תחמוצת‪/‬ד’‪/‬עונה)‪ ,‬מבוסס על כמות מים ממוצעת‬

‫של ‪ 1,150‬מ״ק‪/‬ד’‪/‬שנה‬

‫חנקן תחמוצת זרחן תחמוצת אשלגן‬ ‫הטיפול‬

‫(ק”ג‪/‬ד’‪/‬שנה) (ק”ג‪/‬ד’‪/‬שנה) (ק”ג‪/‬ד’‪/‬שנה)‬

‫מים שפירים ‪ +‬דשן ‪54 -12 36 6-2-9‬‬

‫מים שפירים ‪ +‬דשן קולחים ‪104 12 35‬‬

‫קולחים מהולים ללא דשן ‪48 8 36‬‬

‫‪‘ 49 ‘Alon Hanotea’ vol. 69 February 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬