Page 34 - עלון הנוטע מרץ 2015
P. 34

‫מאוחר מדי‪ ,‬כנראה משום שהשזרות אף הן מאוד רגישות ונדבקות גם‬        ‫שעור התפרחות הנגועות מ‪ 77%-‬ל‪ .100%-‬שני ריסוסים של תכשירי גופרית (הליוגופרית‬
‫לפני שהפרחים נפתחים‪ .‬לא נמצא יתרון בהקדמת מועד הריסוסים‬           ‫ודומרק‪-‬קומבי)‪ ,‬או שילוב התכשיר קוליס (‪ )Kresoximmethyl+Boscalid‬באחד משני‬
‫לשלב של הצצת תפרחות‪ ,‬למרות שבתחילת השנה (ינואר‪-‬פברואר)‬            ‫הריסוסים‪ ,‬הפחיתו את חומרת הנגיעות (שעור שטח תפרחת נגוע) ועצרו את התקדת‬
‫נמצאו תפרחות חורפיות נגועות בקימחון חיוני ופעיל (תמונה פותחת)‪.‬‬    ‫מות המחלה בהשוואה לביקורת הלא מרוססת‪ ,‬בה עלתה חומרת הנגיעות בתפרחות‬
‫תפרחות אלו עלולות לשמש מקור מדבק ראשוני לגל התפרחות העיקת‬
‫רי באביב‪ ,‬המגיח לסביבה רוויה בנבגי הפטריה‪ .‬יש להמשיך ולבחון נושא‬                                                         ‫(תוצאות לא מוצגות)‪.‬‬
‫זה ואת השפעת ההסרה של תפרחות חורפיות נגועות‪ ,‬בהשוואה לעצים‬
                                                                                                                                   ‫איור‪:‬‬
                                    ‫בהם יושארו תפרחות אלו‪.‬‬                                                                         ‫הדברת קית‬
‫במחלות רבות בגידולים אחרים‪ ,‬כמו גם בעבודה זו‪ ,‬נמצא כי עדיף‬                                                                         ‫מחון קיים‬
‫לרסס לפני אירוע גשם ולהגן על הצמח מאשר לרסס לאחר אירוע הגת‬                                                                         ‫במנגו‪ ,‬מטע‬
‫שם‪ .‬כמו כן נמצא שלגשם ישנה השפעה כלשהי על התפתחות המת‬                                                                              ‫אלמגור‪,‬‬
‫חלה במטע‪ ,‬אך הגורם המשמעותי יותר הוא רגישות השלב הפנולוגי‬                                                                          ‫‪2013‬‬
‫בו נמצא הפונדקאי‪ .‬במיני קמחונות אחרים נמצא כי השלב המיני של‬
‫הפטריה (בצורת גופי פרי מיניים) מושפע מאוד מתנאי מזג האוויר ובת‬       ‫‪ -‬אותיות שונות באותו מועד הערכה מצביעות על הבדל סטטיסטי מובהק‬
‫עיקר מרטיבות‪ .‬במין זה של קימחון המנגו‪ ,Odium mangifera ,‬עדיין‬                                       ‫(‪ )P>0.05‬בין הטיפולים על פי מבחן ‪.LSD‬‬
‫לא נמצא השלב המיני של הפטריה בארץ ובעולם‪ ,‬אך ייתכן כי הוא‬
‫קיים‪ .‬מידע כזה עשוי להיות משמעותי להבנת אופן החריפה של הפת‬        ‫בניסוי שנערך ב‪ 2013-‬נמצא כי הטיפולים שכללו גופרית‪ ,‬או שילוב של אולטראפז ואופיר‬
‫טריה והתפתחות המחלה במטע בתחילת עונת הגידול ועשוי לסייע‬           ‫‪ 20000‬בריסוס כל שבעה ימים‪ ,‬מנעו את התפשטות הקימחון ואף הפחיתו את שעור התפ�ר‬
                                                                  ‫חות הנגועות בהשוואה לטיפול הביקורת הלא מרוסס‪ ,‬בו עלה שעורן והגיע ל‪( 100%-‬תוצאות‬
                                ‫בייעול ממשק ההדברה כנגדה‪.‬‬         ‫לא מוצגות)‪ .‬עצירת התפשטות המחלה בטיפולים השונים נראית משמעותית אף יותר כאת‬
‫קיימים כיום תכשירים רבים המורשים להדברת קימחון המנגו ומעבודה‬      ‫שר בוחנים את חומרת הנגיעות (שעור שטח תפרחת נגוע) על התפרחות‪ .‬בתחילת הניסוי‬
‫זו עולה כי קיים הבדל משמעותי ביעילותם של התכשירים השונים‪ .‬רצוי‬    ‫עמד שטח תפרחת נגוע ממוצע על ‪ 0.5-4.5%‬בכל הטיפולים‪ ,‬ולאחר שלושה שבועות נשאר‬
‫להעדיף שימוש בתכשירים שנמצאו יעילים יותר‪ ,‬כמו דומרק( (�‪Tetra‬‬      ‫המצב דומה ברוב הטיפולים‪ ,‬לעומת הביקורת הלא מרוססת‪ ,‬בה עלתה חומרת הנגיעות‬
‫‪ ,)conazole‬קרטן (‪ ,)Meptyldinocap‬אופיר ‪)Penconazole( 2000‬‬         ‫בתפרחות ל‪( 80%-‬איור)‪ .‬נראה כי ריסוסי התכשיר אולטראפז לבד במרווחים של ‪ 12‬יום היו‬
‫ואולטראפז( (‪ .)Mineral oil‬כן מומלץ השימוש באלטרנציה של תכש�י‬
‫רים מקבוצות שונות ושילוב תכשירים סיסטמיים עם גופרית‪ ,‬או שימוש‬                  ‫מעט פחות יעילים במניעת התפתחות המחלה בהשוואה לשאר הטיפולים‪.‬‬
‫בתערובות מוכנות‪ .‬במיני קימחון התוקפים גידולים אחרים (למשל קימת‬
‫חון הגפן) ידועה תופעה של הופעת תבדידים עמידים לחלק מקבוצות‬                                                      ‫דיון ומסקנות‬
‫החומרים (למשל סטרובילורינים)‪ .‬ייתכן כי תופעה זו קיימת‪ ,‬או עלולה‬
‫להתרחש גם עם קימחון המנגו‪ .‬בעבודה זו לא נבחנה תופעת העמידות‪,‬‬      ‫המלצות ההדרכה שניתנו לפני ביצוע עבודה זו דיברו על תחילת ריסוסים בשלב של תפת‬
‫אך הממצאים הראו כי יעילות תכשירים מקבוצת הסטרובילורינים לא‬        ‫רחות באור ך ‪ 5‬ס”מ ובמרווחים של ‪ 14‬יום ביניהם‪ .‬עבודה זו מראה כי צמצום מרווח הר�י‬
‫הייתה עקבית ופחות טובה מאשר בעבר‪ ,‬בעיקר כאשר ניתנו כל ‪ 14‬יום‬      ‫סוסים לעשרה ימים משפר מאוד את יעילות ההדברה‪ .‬כמו כן‪ ,‬התחלת הריסוסים בשלב‬
‫(‪ .)9 ,8‬ייתכן כי קיימים בחלק מהאזורים תבדידים בעלי רגישות מופ�ח‬   ‫מאוחר יותר‪ ,‬של תפרחות באורך ‪ 10‬ס״מ‪ ,‬עדיין אפשרית ועדיפה כאשר מרווח הריסוסים‬
‫תת לתכשירים אלה ויש מקום לבחון את תופעת העמידות בשנים הקת‬         ‫הוא עשרה ימים ולא ‪ .14‬לעומת זאת‪ ,‬התחלת ריסוס בשלב של פתיחת פרח ראשון נראה‬
‫רובות‪ ,‬היות שהיא בעלת חשיבות גדולה בממשק להדברת המחלה‪.‬‬
‫תכשיר המכיל ‪ Prochloraz‬נמצא יעיל כנגד קימחון המנגו ועשוי להוות‬                ‫זמירי משתלות בע"מ‬
‫פתרון משולב גם כנגד מחלת עיוות התפרחות‪ ,‬אך יש להמשיך ולבחון‬
‫חומרים מסוג זה על שתי המחלות על מנת לבסס את הממצאים ולהת‬                         ‫יסוד המעלה‬

                             ‫רחיב את סל התכשירים למגדלים‪.‬‬                     ‫משתלות נשירים והדרים‬
‫לא נדירים המקרים בהם על המגדל להתמודד עם מצב בו הקימחון‬                   ‫ייצור כנות נשירים בתרבית רקמה‬
‫הופיע כבר בחלקה ועליו לנסות לעצור את המשך התפשטותו‪ .‬הדבר‬
‫יכול לנבוע מכמה סיבות‪ ,‬בהן אי הקפדה על ממשק הריסוסים (מועד‬                ‫בעלי הזכויות הבלעדיים לכנת ‪ gn‬בארץ‪.‬‬
‫התחלה ומרווחי ריסוס)‪ ,‬ריסוס חומרים שיעילותם נמוכה‪ ,‬יישום לא‬        ‫נייד ‪zamiri.tc@gmail.com ,050-6466660/1‬‬
‫מוצלח וסיבות אחרות‪ .‬מצב זה אינו רצוי‪ ,‬אך על המגדל להבין שהוא‬
‫עובר ממצב של מניעה למצב של עצירת המחלה‪ .‬מעבודה זו נראה‬
‫כי שני ריסוסים עוקבים של תכשירים המכילים גופרית או שמן מינרלי‪,‬‬
‫בשילוב עם תכשירים ססטמיים‪ ,‬יעצרו את המשך התפתחות המחת‬

                       ‫לה ואף יפחיתו במעט את רמת הנגיעות‪.‬‬

‫‪‘ 34 ‘Alon Hanotea’ vol. 69 March 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬מרץ ‪2015‬‬
   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39