Page 31 - עלון הנוטע מרץ 2015

‫ענף החודש‬ ‫קימחון על‬
‫תפרחת מנגו‬
‫האלטרנציה‪ ,‬שהיה שונה וכלל ריסוס תכשירים שונים בסדר הבא‪ :‬קות‬
‫ליס ‪ ,0.03%‬אופיר ‪ ,0.015% 2000‬אופיר ‪ + 0.015% 2000‬הליוגפרית‬ ‫חומרים ושיטות‬
‫‪ ,0.2%‬שביט ‪ + 0.02%‬הליוגופרית ‪ 0.2%‬כל ‪ 14‬יום‪ ,‬או ריסוס אחרי‬
‫ניסויי השדה בוצעו במהלך השנים ‪ 2014-2012‬בחלקות שונות של‬
‫גשם (טבלה)‪.‬‬ ‫הזנים הרגישים ׳קיט׳ ו׳שלי׳ באזור הגליל וסובב כנרת‪ .‬הריסוס בכל‬
‫הערכת נגיעות בוצעה בחלקה א’ בשלב פנולוגי של חנטים בקוטר‬ ‫הניסויים בוצע באמצעות מרסס מריצה עם רובים ופומית ברליה ‪1.6‬‬
‫‪ 4-3‬מ״מ‪ .‬נספרו עשר תפרחות לעץ (‪ 20‬לחזרה)‪ ,‬סה״כ ‪ 80‬תפרחות‬ ‫בנפח תרסיס ש ל ‪ 100-80‬ליטר‪/‬ד׳‪ ,‬בהתאם לגודל העץ‪ .‬כביקורת ש�י‬
‫משו עצים ללא ריסוס‪ .‬כל הניסויים בוצעו במבנה של בלוקים באקראי‬
‫לטיפול‪.‬‬
‫בחלקה ב’ בוצעה הערכת נגיעות בשלב פנולוגי של חנטים בגודל אפות‬ ‫וכל טיפול כלל ארבע חזרות‪ ,‬עץ אחד עד שלושה עצים לכל חזרה‪.‬‬
‫נה (רוב הפרחים נשרו ב‪ 1.5.12-‬בעקבות ברד)‪ .‬נספרו עשר תפרחות‬ ‫‪ 0‬עיתויי תחילת הריסוסים‪ ,‬מרווחי ריסוסים והשפעת גשם‪ :‬על‬
‫מנת לבחון מהו השלב האופטימלי להתחלת הריסוסים כנגד המחלה‬
‫לעץ (‪ 20‬לחזרה)‪ ,‬סה״כ ‪ 80‬תפרחות לטיפול‪.‬‬ ‫בוצעו בשני ם ‪ 2012/13‬שלושה ניסויים שבחנו שלבים שונים להת�ח‬
‫הניסוי השלישי בוצע ב‪ 2013-‬וחזר על חלק מהטיפולים מניסויי ‪.2012‬‬ ‫לת ריסוס‪ ,‬מרווחי ריסוס שונים וריסוסים לפני או אחרי אירועי גשם‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בעקבות הופעתן של תפרחות חורפיות נגועות בקימחון (ראה‬ ‫ב‪ 2012-‬בוצעו שני ניסויים בכחל‪ ,‬בשתי חלקות ׳קיט׳ שונות‪ .‬העצים‬
‫תמונה פותחת)‪ ,‬וההשערה שמקור המדבק קיים במטע כבר עם‬ ‫בחלקה א’ ניטעו ב‪ 2009-‬ובחלקה ב’ ב‪ .2010-‬כל הטיפולים רוססו‬
‫הצצת התפרחות‪ ,‬נבחנה יעילותם של ריסוסים שניתנו עם הצצת התת‬ ‫בתערובת (‪ )tank-mix‬של התכשירים אופיר ‪Penconazole,( 2000‬‬
‫פרחות‪ .‬בכל הטיפולים רוסס התכשיר אופיר ‪ 2000‬בריכוז ‪0.015%‬‬ ‫‪ 200‬ג׳‪/‬ליטר‪ )Syngenta ,‬בריכוז ‪ )v/v( 0.015%‬והליוגופרית (גופרית‬
‫(‪ ,)v/v‬בהשוואה לטיפול אלטרנציה משקי ולעצים לא מרוססים (את‬ ‫מינרלי ת ‪ 700‬ג’‪/‬ליטר‪ )Action Pin ,‬בריכוז ‪ ,)v/v( 0.2%‬בהשוואה לט�י‬
‫פול אלטרנציה משקי ולעצים לא מרוססים (הבהרה‪ v/v :‬משמעו ‪%‬‬
‫רשימת הטיפולים בניסוי זה ניתן לקבל אצל המחברים)‪.‬‬ ‫‪ ,volume/volume‬המסמל שריכוז החומר חושב כאחוז נוזל התכשיר‬
‫הריסוסים ניתנו בארבעה מועדים‪ :‬ב‪ 7.3.13-‬עם הצצת תפרחות‪,‬‬
‫ב‪ 14.3.13-‬כאשר התפרחות הגיעו לאורך ‪ 5‬ס״מ‪ ,‬ב‪ 21.3.13-‬כאשר‬ ‫בתוך מים)‪.‬‬
‫בחלקה א’ ניתנו הריסוסים בשלב תפרחות באורך ‪ 5‬ס״מ (‪)13.3.12‬‬
‫התפרחות היו באורך ‪ 10‬ס״מ וב‪ ,28.3.13-‬עם פתיחת פרח ראשון‪.‬‬ ‫על תפרחות באורך ‪ 10‬ס״מ (‪ )23.3.12‬ועם פתיחת פרח ראשון‬
‫הערכת הנגיעות בוצעה בשלב פנולוגי של חנטים בגודל אפונה‪ .‬נספרו‬
‫עשר תפרחות לעץ‪ ,‬סה״כ ‪ 40‬תפרחות לטיפול‪ .‬בניסוי זה היו ארבע‬ ‫(‪ .)1.4.12‬רשימת הטיפולים בניסוי זה מופיעה בטבלה‪.‬‬
‫בחלקה ב’ תחילת ריסוסים הייתה בשלב תפרחות באורך ‪ 5‬ס״מ‬
‫חזרות של עץ אחד לטיפול‪.‬‬ ‫(‪ ,)23.3.12‬על תפרחות באורך ‪ 10‬ס״מ (‪ )26.3.12‬ועם פתיחת פרח‬
‫‪ 0‬בחינת היעילות של קוטלי פטריות כנגד המחלה במטע‪ :‬ב�ש‬
‫נים ‪ 2012/13‬בוצעו שני ניסויים בזן הרגיש ׳קיט׳ באזור כחל בגליל‪ ,‬על‬ ‫ראשון (‪.)5.4.12‬‬
‫מנת לבחון במטע ולדרג את יעילות קוטלי הפטריות הרבים המורשים‬ ‫בניסוי זה נבחנו טיפולים דומים לאלה שבחלקה א׳‪ ,‬פרט לטיפול‬
‫כנגד המחלה‪ .‬ב‪ 2012-‬בוצע הניסוי על עצים שניטעו ב‪ .2009-‬הניסוי‬

‫ב‪ 2013-‬בוצע על עצים שהורכבו ב‪.2011-‬‬
‫בשנים ‪ 2012‬ו‪ 2013-‬החלו הריסוסים בכל טיפול מתפרחות באורך‬
‫‪ 5‬ס״מ בתאריכים ‪ 13.3‬ו‪ ,14.3-‬בהתאמה‪ ,‬ובהמשך ניתנו ארבעה ר�י‬
‫סוסים כל ‪ 14‬יום‪ .‬ב‪ 2012-‬רוססו התכשירים סטרובי (׳אגן׳) ושביט‬
‫(׳מכתשים׳) חמש פעמים כל אחד במרווחים של עשרה ימים על חנת‬
‫טים בגודל אפונה‪ .‬סה״כ נבחנו בניסויים ‪ 15‬קוטלי פטריות שונים (את‬

‫רשימת קוטלי הפטריות ניתן לקבל אצל המחברים)‪.‬‬
‫הערכת הנגיעות ב‪ 2012-‬בוצעה בשלב פנולוגי של חנטים בקוטר ‪4-3‬‬
‫מ״מ‪ .‬נספרו עשר תפרחות לעץ( (‪ 20‬לחזרה)‪ ,‬סה״כ ‪ 80‬תפרחות לט�י‬
‫פול‪ .‬ההערכה ‪-‬ב‪ 2013-‬בוצעה בשלב פנולוגי של חנטים בגודל אפ�ו‬
‫נה‪ .‬נספרו עשר תפרחות לעץ (עץ אחד לחזרה)‪ ,‬סה״כ ‪ 40‬תפרחות‬

‫לטיפול‪.‬‬
‫‪ 0‬מחלת עיוות התפרחות‪ :‬מחלה נוספת הפוגעת קשות במנגו‬
‫היא עיוות התפרחות (‪ ,)Mango malformation‬הנגרמת מהפטריה‬
‫‪ .Fusarium mangiferaee‬נמצא‪ ,‬כי קוטלי פטריות המכילים פרו�כ‬
‫לורז( (‪ )Prochloraz‬יעילים כנגד הפטריה (‪ .)7‬ב‪ 2014-‬נבדקה יע�י‬
‫לות הריסוס של קוטל הפטריות מיראז’ (‪ Prochloraz 450‬ג’‪/‬ליטר‪,‬‬
‫׳מכתשים׳) בריכוז ‪ )v\v( 0.1%‬כנגד קימחון המנגו במטרה למצוא‬
‫פתרון משולב לשתי המחלות‪ .‬המיראז’ נבחן בהשוואה לריסוס קוטל‬
‫הפטריות אופיר ‪ 2000‬בריכוז ‪ )v\v( 0.015%‬ובהשוואה לעצי ביקורת‬

‫‪‘ 31 ‘Alon Hanotea’ vol. 69 March 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬מרץ ‪2015‬‬