Page 30 - עלון הנוטע מרץ 2015

‫פרופ’ משה ראובני‬ ‫ליאור גור‬

‫מחלת הקימחון במנגו‪:‬‬

‫אתיולוגיה ופיתוח‬
‫ממשק הדברה מיטבי‬

‫ליאור גור‪ ,‬קרן לוי‪ ,‬משה ראובני (‪)mreuveni@research.haifa.ac.il‬‬
‫‪ /‬המכון לחקר הגולן‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬קצרין‬
‫אמוץ פרבר ‪ /‬ש‪.‬ח‪.‬ף‪ .‬קריית שמונה‬
‫מיקי נוי‪ ,‬קליף להב ‪ /‬שה”מ‪ ,‬משרד החקלאות‬

‫ופיזור הנבגים באמצעות הרוח( (‪ .)4‬העלים והחנטים רגישים עד הג�י‬ ‫חקר זה בא לפתח ממשק הדברה מיטבי‬
‫עם לבגרות‪ ,‬ולאור העובדה שהתפרחות מפציעות במחזורים מדובר‬ ‫כנגד מחלת הקימחון במנגו (‪Mango Powdery‬‬
‫בטווח זמן נרחב שעלול לגרום לנגיעות קשה ולאובדן של עד כ‪90%-‬‬ ‫‪ .)mildew‬להשגת מטרה זו נבחנו עיתויי‬
‫מהיבול (‪ .)6 ,5‬הפטריה שורדת את החורף בצורת תפטיר רדום על‬ ‫הריסוסים בהתאם לשלבים פנולוגיים ואירועי גשם‪ ,‬יעילות קוטלי‬
‫עלי המנגו ירוקי העד ומהווה את מקור המדבק הראשוני של השנה‬ ‫פטריות שונים המורשים כנגד המחלה בישראל ויעילות קוטלי‬
‫העוקבת‪ .‬הדבקות משניות מתרחשות באמצעות נבגים אל מינים (קות‬ ‫פטריות בהדברת קימחון קיים‪ .‬ממשק הדברה יעיל יאפשר‬
‫הפחתת מספר הריסוסים תוך התמודדות מיטבית עם המחלה‬
‫נידיות) שמועברים עם הרוח מאותו עץ נגוע ומעצים אחרים‪.‬‬
‫ממשק ההדברה המקובל בשירותי ההדרכה ממליץ לרסס בקוטלי‬ ‫והפחתת נזקיה‬
‫פטריות כל ‪ 14‬יום משלב פנולוגי של תפרחות בגודל ‪ 5‬ס״מ ובנוסף‬
‫לרסס לאחר כל אירוע גשם‪ .‬ממשק זה לא נבחן ולא עודכן בשנים‬ ‫מבוא ותאור הבעיה‬
‫האחרונות‪ .‬כיום קיימים כ‪ 30-‬קוטלי פטריות מורשים כנגד המחלה‪,‬‬
‫אך בשנים האחרונות לא נעשו ניסויים השוואתיים לבחינת יעילותם של‬ ‫מחלת הקימחון במנגו( (‪ )Mango Powdery mildew‬נגרמת מה�פ‬
‫התכשירים השונים‪ .‬לעתים קרובות נאלצים המגדלים לרסס פעמים‬ ‫טריה ‪( Pseudoidium anacardii‬לשעבר ‪.)1( )Odium mangifera‬‬
‫רבות‪ ,‬לעתים שמונה עד עשר בעונה‪ ,‬בתכשירים שיעילותם לא נבחנה‬ ‫פטריה זו תועדה לראשונה על ידי ‪ Berthet‬בשנת ‪ ,1914‬מוכרת כבר‬
‫מ‪ ,)2( 1874-‬תוקפת צמחי מנגו בלבד (‪ )3‬ובעיקר תפרחות‪ ,‬פרחים‬
‫ויעילות ההדברה המתקבלת מהם אינה מספקת‪.‬‬ ‫ועלים (ראה תמונה פותחת ובעמוד הבא) וגורמת לנשירת פרחים‪.‬‬
‫מטרת המחקר העיקרית הייתה לפתח ממשק הדברה מיטבי כנת‬ ‫התפתחות המחלה במטע מושפעת בעיקר מטמפרטורה‪ ,‬לחות‬
‫גד המחלה להפחתת מספר הריסוסים והפחתת נזקיה‪ .‬נבחנו עיתויי‬
‫הריסוסים בהתאם לשלבים פנולוגיים ואירועי גשם‪ ,‬יעילות קוטלי פטת‬ ‫בתמונה למעלה‪ :‬תקריב של תפרחתת חורפית נגועה בקימחון‬
‫ריות שונים המורשים כנגד המחלה בישראל ויעילות קוטלי פטריות‬

‫בהדברת קימחון קיים‪.‬‬

‫‪‘ 30 ‘Alon Hanotea’ vol. 69 March 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬מרץ ‪2015‬‬