Page 13 - עלון הנוטע אפריל 2015
P. 13

‫אקטואלי‬                                                                     ‫כאשר במקביל הולכת וגוברת המודעות למחיר האקולוגי והכלכלי הכבד‬
                                                                            ‫שיש בשימוש בתכשירי הדברה כימיים‪ .‬יש אם כן למצוא דרכים אלטרנה‬
‫הטיפולים כנגד אלה כולל ריסוסים‪ ,‬פתיונות או פתרונות אקולוגיים כגון פיזור‬     ‫טיביות להדברת הפסילה‪ .‬במסגרת המחקר תיבחן האפשרות להעברת‬
‫זכרים עקרים כמו גם שימוש באויבים טבעיים‪ .‬להוציא את האחרונים‪ ,‬רוב מאה‬        ‫עמידות מכנות ביניים שמקורן בטיפוסי האגס העמידים לרוכבים רגישים‬
‫מצי ההדברה מוכוונים כנגד הדרגות הבוגרות של הזבוב‪ ,‬תוך התעלמות משלב‬          ‫מהזן ׳ספדונה׳‪ ,‬לבודד ולזהות חומרים המעורבים בעמידות וללמוד מה הם‬
‫הרימה‪ ,‬שהיא המוציאה לפועל וגורמת את עיקר הנזק לפרי‪ .‬במחקר זה אבקש‬           ‫המנגנונים המעורבים בהעברת העמידות מהכנה העמידה לרוכב‪ .‬נמצא‪,‬‬
‫להתמקד בפרי הנגוע‪ ,‬שממילא אבוד למגדל ומהווה משכן לרימותיו המתפתה‬            ‫כי כנות הביניים העמידות מקנות עמידות וכי רמת העמידות תלויה באורך‬
                                                                            ‫כנת הביניים ובכמות העלווה שעליה‪ .‬נמצאו מספר חומרים שעברו מהכנות‬
               ‫חות של המזיק‪ ,‬כמוקד להדברה ביולוגית של זבובי הפירות‪.‬‬         ‫העמידות לרוכבים הרגישים‪ .‬במבחן ביולוגי נמצא כי לחומרים אלה השפעה‬
‫״התפתחות הרימות בפרי היא תהליך מתמשך של אכילה ונדידה‪ ,‬המלווה‬                ‫על הישרדות הבוגרים והטלת הביצים‪ .‬בהמשך בוצע בידוד לאנזים המהווה‬
‫בהתבססות והפצה של חידקים סימביונטים בפרי המחישים את תהליך הריה‬              ‫זרז לייצור מחומר מוצא לאחד החומרים המעורבים בעמידות ואותר הגן‬
‫קבון ותורמים להזנתה של הרימה המתפתחת‪ .‬במחקר הראיתי כיצד שיבוש‬               ‫האחראי לייצורו‪ .‬מסקנות המחקר מהוות פריצת דרך בתיעוד העברת עמיה‬
‫האינטראקציה והפרת האיזון שבין הרימה וחידקיה פוגעים בהתפתחות הריה‬            ‫דות מכנה לרוכב בעצים ויכול לשמש בסיס להתמודדות ידידותית לסביבה‬
‫מות‪ .‬בנוסף הראיתי כיצד הפרי הנגוע מתווך את העברתם של חידקים בין‬
‫רימות שונות ומהווה למעשה כור היתוך מיקרוביאלי‪ .‬התנאים השוררים בפרי‬                                              ‫עם פסילות האגס בארץ ובעולם״‪.‬‬
‫הפונדקאי משפיעים על הרכבה של קהילת החידקים המלווה את הרימות‬
‫המתפתחות ותורמים לעיצובה של אוכלוסיית החידקים בפרט הבוגר‪ ,‬ובהה‬                                               ‫עודד וינברגר‬

                                                ‫משך גם על כשירותו‪.‬‬                                  ‫בן ‪ ,28‬מתגור ברחובות‪ ,‬סטודנט לתואר מוסמך‬
‫״עלייתם ארצה של זבובי פירות חדשים מציבה אתגר חדש בפני החוקר והמה‬                                    ‫בחוג לאיכות הסביבה ומשאבי הטבע בחקלאות‬
‫גדל בכל הקשור לניטור ולהדברה‪ .‬מאידך‪ ,‬הטלה בפירות וברקמות צמחיות‬
‫מתפתחות הייתה ונותרה מכנה המשותף לכלל זבובי הפירות‪ ,‬ופוטנציאל יישוה‬                                                         ‫בפקולטה לחקלאות‪.‬‬
                                                                                                    ‫עודד על עבודתו‪ :‬״במסגרת ההתמחות שלי‬
                         ‫מי בלתי ממומש להתמודדות עם מזיקים אלה״‪.‬‬                                    ‫במעבדה של ד”ר יעל מנדליק בפקולטה אנו‬
                                                                                                    ‫מנסים לנתח את ההשפעה שיש לממשק הניהול‬
                            ‫נעמה ישראל נעים‬                                                         ‫של אוכלוסיות המזיקים על עושר ושפע חברות‬
                                                                                                    ‫המאביקים המבקרים במטעי התפוח ובשטחי‬
                       ‫בת קיבוץ רמת השופט‪ ,‬שירתה בחיל אוויר כטה‬                                     ‫החורש הסמוכים להם‪ ,‬ואת ההבדלים בתדירות‬
                       ‫כנאית ניווט וקשר של מטוסי קרב‪ .‬סיימה תואר‬            ‫הביקורים בפרחי התפוח בשולי המטעים ובתוכם‪ .‬למחקר נבחרו עשרה מטעי‬
                       ‫ראשון במדעי המזון במכללת תל‪-‬חי ובימים אלה‬            ‫תפוח בגליל העליון‪ ,‬חמישה מהם סווגו כמטעים בממשק הדברה מונע ‪ -‬לא‬
                       ‫מתחילה את לימודיה לתואר שני‪ .‬״שאיפתי״‪ ,‬היא‬           ‫בררני‪ ,‬מרובה ריסוסים‪ ,‬וחמישה בממשק הדברה ידידותי ‪ -‬בררני‪ ,‬מועט ריסוה‬
                       ‫אומרת‪ ,‬״להשתלב בעולם המחקר האקדמי תוך‬                ‫סים והמסתמך על אויבים טבעיים‪ .‬המחקר כיום בעיצומו‪ ,‬עונת האביב ופריחת‬
                       ‫כדי צבירת ניסיון בעולם התעשייה בתחום מרתק‬            ‫התפוח ממש כאן ובסוף חודש מרץ צפויה עבודת איסוף אינטנסיבית בשטח‪.‬‬
                       ‫שנפל בחלקי לקחת בו חלק‪ :‬עמידות פטריית‬                ‫מהתוצאות עד כה אנו רואים בבירור שהשפעת ממשק ההדברה מתבטאת‬
                       ‫‪ Botrytis cinerea‬לתכשיר הדברה מסוים בגידולי‬          ‫היטב בשטחים הטבעיים הסמוכים‪ :‬עושר ושפע של דבורי בר‪ ,‬פרפרים וזבוה‬
                                                                            ‫באים המבקרים בפרחי התפוח‪ .‬עם הנתונים הנוספים שנפיק מהעונה הקרובה‬
                                                  ‫אגס‪ ,‬רימון ותפוח״‪.‬‬        ‫אנו מצפים לקבל רזולוציה גבוהה יותר שתשפר את הבנתנו בכל הקשור למה‬
‫נעמה על עבודתה ‪ :‬״המטרה באחסון פירות היא לאפשר לפרי הקטוף להגיע ל�י‬
‫עדו כשהוא רענן ופטור ממחלות למרות התקופה הממושכת העוברת עליו מרגע‬                                                                ‫תרחש במטע״‪.‬‬
‫הקטיף ועד הגעתו לצרכן‪ .‬אחד מגורמי הנזק המתפתחים באחסון הוא ריקבון כתוה‬
‫צאה מפטריות כגון ‪ ,Botrytis cinerea‬הפוגעת ברימון‪ ,‬אגס‪ ,‬תפוח ועוד מגוון רחב‬                                    ‫דורון צעדה‬

    ‫של גידולים חקלאיים‪ .‬כנגד רקבונות אלה משתמשים במגוון תכשירי הדברה‪.‬‬                              ‫ב ן ‪ ,30‬מתגורר ברחובות‪ ,‬נשוי ואב לאביתר‪ ,‬ל�ח‬
‫״בעקבות בעיות שהתעוררו באחסון חקרו במעבדה למחקר ופיתוח קירור‬                                       ‫תול עיוור ולמספר לא ידוע של רימות זבוב החייל‬
‫ואחסון פירות בקרית שמונה ומצאו‪ ,‬כי ‪ 30%‬מאוכלוסיית הפטריות אינה‬                                     ‫השחור (זבוב קומפוסט)‪ .‬לדבריו‪ ,‬הוא מוקסם‬
‫רגישה לאחד מהתכשירים המקובלים‪ .‬במסגרת עבודתי אני מתכוונת לבה‬                                       ‫מהאינטראקציות שבין חרקים‪ ,‬חידקים וצמחים ומוה‬
‫חון את מידת הרגישות של אוכלוסיות ‪ Botrytis cinerea‬לתכשיר זה‪ ,‬ללמוד‬                                 ‫פתע מכך שמעניקים לו מלגה כדי להתעסק בזה‪.‬‬
‫על המאפיינים המולקולריים של כל תת אוכלוסיה ולבדוק את מידת האליה‬                                    ‫תלמיד לתואר מוסמך בפקולטה לחקלאות בהנה‬
‫מות שלהם לפרי‪ .‬במהלך המחקר ייאספו תבדידים שונים מרחבי הארץ‪,‬‬                                        ‫חייתם של פרופ’ בועז יובל ופרופ’ אדוארד יורקביץ’‪.‬‬
‫תאופיין רגישותם לריכוזים שונים של התכשיר‪ ,‬יתבצע אפיון מולקולרי ולה‬                                 ‫דורון על עבודתו‪ :‬״העבודה עוסקת בפרי הנגוע‬
‫בסוף ייבדק הקשר בין מידת העמידות למידת הפתוגניות של הפטריה‪.‬‬                 ‫כמוקד להדברה ביולוגית של זבובי פירות‪ ,‬מזיקי מטע ידועים לשמצה‪ .‬זבוב‬
‫תוצאות המחקר עשויות לספק מידע על מידת הסכנה שבשימוש בתכשיר‬                  ‫הפירות הים תיכוני וזבוב הזית מוכרים זה מכבר לחקלאי הישראלי‪ .‬ארסנל‬
‫זה בגידולים השונים‪ ,‬תוך הבנה טובה יותר של הביולוגיה של הפתוגן‪ ,‬דבר‬
‫שעשוי לאפשר שיטות התמודדות טובות יותר שיתרמו בעתיד למניעת חזה‬

                                  ‫רה של התופעה בחומרים חדשים״‪.‬‬

‫‪‘ 13 ‘Alon Hanotea’ vol. 69 April 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬אפריל ‪2015‬‬
   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18