Page 14 - עלון הנוטע אפריל 2015

‫עם הגידול באוכלוסיה והעלייה באיכות החיים עולה‬ ‫לי סודאי‬
‫הצורך בהגדלת היבולים ובהארכת עונת שיווק הפיה‬
‫רות בארץ ובעולם‪ ,‬ולכן קיים הצורך באחסון התוצרת‪.‬‬ ‫סטודנטית לתואר מוסמך בפקולטה לחקלאות ברה‬
‫ואולם‪ ,‬בעקבות אחסון פירות לפרק זמן ממושך חלה‬ ‫חובות המבצעת את הפרויקט שלה‪ ,‬פיתוח סמנים‬
‫עלייה בפחת‪ ,‬שבחלקו הגדול נובע מהתפתחות רקה‬ ‫מולקולריים לתכונות איכות במנגו‪ ,‬במינהל המחקר‬
‫בונות במהלך האחסון‪ .‬נעשים נסיונות רבים למנוע את‬ ‫החקלאי במרכז וולקני‪ ,‬בהנחייתם של ד”ר יובל כהן‬
‫הרקבונות‪ ,‬כאשר מחקרי עוסק בבניית מודל להערכת‬
‫מצב הפרי במהלך הקטיף או לפניו‪ ,‬ובהתאמת הריסוסים במטע כמו גם משך‬ ‫וד”ר עמיר שרמן‪.‬‬
‫האחסון למצב הפרי‪ ,‬וזאת על פי מדדים הורטיקולטוריים שונים ושילוב עם כלים‬ ‫לי על עבודתה‪ :‬״השבחת מנגו כרוכה בפעילות ארוכת‬
‫טווח‪ .‬תוכנית ההשבחה עוסקת בפיתוח זני איכות חדה‬
‫מולקולריים‪.‬‬ ‫שים העונים לדרישות השוק‪ :‬פרי בעל צבע קליפה אטרקטיבי‪ ,‬מתוק‪ ,‬חסר סיבים‬
‫״למחקר זה חשיבות כלכלית רבה מכמה היבטים‪ :‬הפחתת הפחת של התוצרת‬ ‫ובעל ארומה נעימה‪ .‬ואולם‪ ,‬חוסר הידע בנושא התורשתיות של תכונות אלו במנגו‬
‫החקלאית‪ ,‬הפחתת הוצאות אחסון‪ ,‬שימוש ממוקד יותר בתכשירי הדברה במה‬ ‫מקשה על תהליך הזיהוי ויצירת זנים חדשים‪ .‬מטרת הפרויקט היא מציאת סמנים‬
‫גנטיים לצבע פרי המנגו וסיביותו‪ .‬במסגרת הפרויקט אנו עוסקים בארבעה כיוונים‪:‬‬
‫טע ואפשרות להעלאת הפדיון”‪.‬‬ ‫‪ 0‬איפיון פנוטיפי של פירות מכ‪ 180-‬זנים וקווים מגוונים מהאוסף הגנטי במטעי מרכז‬
‫וולקני‪ .‬במסגרת זו נבחנות לאורך מספר שנים תכונות איכות חיצוניות ופנימיות בפרי;‬
‫יחזקאל הראש‬ ‫‪ 0‬גנים מועמדים המעורבים ביצירה ובקרת הצבע בקליפת הפרי‪ :‬מסלולי יצירת‬
‫הצבע ובקרתו ידועים ממיני צמחים אחרים‪ .‬נזהה גנים מרכזיים המעורבים בבקרת‬
‫סטודנט לתואר שני בחוג למטעים וצמחי נוי בפקולה‬ ‫יצירת הצבע במנגו ונבחן הבדלים ברצף הדנ”א ובדפוסי התבטאותם במהלך התה‬
‫טה לחקלאות‪ .‬המחקר‪ ,‬העוסק בבחינת השפעה של‬
‫הפיסיולוגיה הנגזרת ממרווח השקיה בענבי יין איכותיים‪,‬‬ ‫פתחות פירות מטיפוסים שונים;‬
‫מבוצע במו”פ אזורי השומרון ובקעת הירדן בשיתוף הפה‬ ‫‪ 0‬זיהוי הגנים המרכזיים הקשורים בסיביות בציפת הפרי ואיפיונם‪ .‬כיום אין מידע‬
‫קולטה לחקלאות ובהנחיית פרופ’ אמנון שוורץ וד”ר ישי‬ ‫על תהליכי יצירת הסיבים והבקרה הגנטית ליצירתם‪ .‬הצלחה בגילוי ובאיפיון הגנים‬
‫נצר‪ ,‬ושותפים לו ד”ר אלישיב דרורי‪ ,‬ערן הרכבי‪ ,‬שמעון‬ ‫המרכזיים הקשורים ביצירת הסיבים בפרי תהווה פריצת דרך בהבנה של תורשת‬
‫בטר ויקב טפרברג‪ .‬המחקר מבוצע במימון משרד המה‬
‫תכונה זו;‬
‫דע ובתמיכת עזר של מועצת גפן היין‪.‬‬ ‫‪ 0‬פיתוח סמנים מולקולריים האחוזים לתכונות הצבע והסיביות‪ .‬בשימוש בגישה‬
‫יחזקאל על עבודתו‪ :‬״בגידול גפן יין קיימת חשיבות רבה לאופן יישום ההשקיה‪.‬‬ ‫של ‪ Genotyping by Sequencing‬נייצר סמנים גנטיים רבים ונבחן תאחיזה שלהם‬
‫כדי לקבל פרי איכותי להכנת יין רצוי לחשוף את הגפן לעקת יובש מתונה ובכך‬ ‫לתכונות הפנוטיפיות של פירות האוסף‪ .‬הטמעה של הסמנים במהלך ההשבחה‬
‫לקבל גרגרים קטנים בעלי איכות גבוהה‪ .‬המחקר בו אני עוסק בא לבחון את‬ ‫תאפשר למטפחים לזהות תכונות איכות כבר בשלב הנבט‪ ,‬נטיעה בשטח רק של‬
‫השפעת מרווחי ההשקיה בכרם על המצב הפיסיולוגי של הגפן‪ ,‬כמו גם על מדדי‬
‫היבול ואיכות היין שיופק מהפרי‪ .‬למרווחי ההשקיה השפעה על כמות המים בקה‬ ‫עצים נבחרים ובחירה מראש של הורים מצטיינים להכלאות עתידיות״‪.‬‬
‫רקע‪ ,‬מה שגוזר את זמינות המים לצמח ומכאן‪ ,‬שיישום מרווחי השקיה אופטימה‬
‫מעין ערוב‬
‫ליים יביא לעלייה באיכות הפרי והיין‪.‬‬
‫״הניסוי מתבצע בחלקה מסחרית של הזן ׳מרלו׳ בכרם במבוא חורון שליד לטרון‪.‬‬ ‫בוגרת תואר ראשון במדעי המזון במכללת תל חי וכיום סטודנטית לתואר שני‬
‫הטיפולים השונים כוללים מנת מים זהה בשישה מרווחי זמן שונים‪ :‬יומי‪ ,‬פעמיים‬ ‫בביוטכנולוגיה בהנחיית ד”ר דני גמרסני ופרופ’ מרטין גולדווי‪ .‬עבודתה עוסקת בחיזוי‬
‫בשבוע‪ ,‬שבועי‪ ,‬דו‪-‬שבועי‪ ,‬מצטופף וטיפול משקי (חקלאי)‪ .‬לאחר הבציר נשלח‬
‫היבול ליקב המחקרי באריאל ושם מיוצר יין לכל אחד מהטיפולים‪ .‬הניסוי החל‬ ‫הפוטנציאל לרקבונות של אגסים טרם אחסון‪.‬‬
‫מעין על עבודתה‪ :‬״המחקר עוסק בשימוש באמצעים מולקולריים לחיזוי הסיכון‬
‫באפריל ‪ 2013‬ויימשך עד אוקטובר ‪0 .”2015‬‬ ‫להתפתחות ריקבון באגסים באחסון‪ .‬בעקבת המחקר ניתן יהיה להעריך את משך‬
‫האחסון האופטימלי על מנת שיתקבל פחת מינימלי ורווח מקסימלי עבור התוצרת‪.‬‬

‫‪‘ 14 ‘Alon Hanotea’ vol. 69 April 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬אפריל ‪2015‬‬