Page 17 - עלון הנוטע אפריל 2015
P. 17

‫ענף החודש‬

‫ענף הבננות פסק זה שנים להשתמש בקוטלי נמטודות‪ ,‬ובכך נמנה‬‫צילם‪ :‬יובל לוי‬                                                               ‫יעדי הענף‬
‫עת כמובן הוצאה כספית משמעותית‪ ,‬נמנעים נזקים סביבתיים ומושג‬               ‫צילם‪ :‬טומי סיגלר ז״ל‬
                                                                                               ‫‪ 0‬מו”פ‪ :‬המחקר והדרכה בענף הבננה מתבצעים בשלושת אזורי הג�י‬
                   ‫היעד של הפחתת השימוש בתכשירי הדברה‪.‬‬                                         ‫דול עמק הירדן‪ ,‬חוף הכרמל והגליל המערבי ועוסקים בתחומים כמו‬
‫‪ 0‬מיכון וייעול‪ :‬עבודות רבות בענף מתבצעות ידנית‪ .‬במספר קטן של‬                                   ‫השקיה‪ ,‬דישון‪ ,‬עיצוב מטע‪ ,‬נטיעות צעירות‪ ,‬עייפות קרקע‪ ,‬השבחה‪,‬‬
‫משקים הוכנס מערך הקטיף ‪ Cable-way‬המקובל בעולם הבננות‪,‬‬                                          ‫הגנת הצומח ונושאים נוספים‪ .‬נציין כי חוקר חדש‪ ,‬ד”ר נבות גלפז‪,‬‬
‫מערך ידני הדורש אמנם תוספת כוח אדם‪ ,‬אך מציג חיסכון באריזת‬
                                                                                                        ‫נכנס לעבודה בענף הבננות והחל את פעילותו במו”פ צפון‪.‬‬
                                      ‫הפרי ושמירה על נקיונו‪.‬‬                                   ‫‪ 0‬שנטוע‪ :‬גידול בבתי רשת יוצר מציאות חדשה שטרם התנסינו‬
                                                                                               ‫בה‪ .‬מגדלי הבננות מבקשים כיום למקסם את יתרון הכיסוי ברשת‬
               ‫‪ - Cable-way‬כבל להסעת האשכולות אל מחוץ למטע‬                                     ‫ולהאריך את חיי המטע מעבר לממוצע של שמונה שנים‪ ,‬זמן הגידול‬
‫‪ 0‬מחזור זרעים‪ :‬בשנים האחרונות השתנה מאוד מחזור הזרעים‬                                          ‫המקובל בשטח פתוח‪ .‬כן מבקשים המגדלים לקצר את תקופת המה‬
‫בבננות‪ ,‬עלתה חשיבותו והוכרה תרומתו ליבולים‪ .‬הוארך מספר‬                                         ‫נוחה בין מחזורי הגידול ובכך ליהנות יותר מההשקעה הגבוהה הכרוכה‬
‫השנים מחיסול לנטיעה‪ ,‬לא עוד גידול תירס בתקופות המנוחה‪ ,‬כאה‬                                     ‫בהקמת בית רשת‪ .‬מציאות זו מחייבת אותנו לפרוטוקול גידול שונה‬
‫שר גידולים אחרים הוכנסו למחזור‪ ,‬בהם קטניות‪ ,‬מצליבים‪ ,‬דגניים‬
‫וגידולי מקשה‪ .‬מהלך מקצועי זה הוביל לצמצום הגורמים לעייפות‬                                           ‫בתחומים רבים ואכן‪ ,‬הענף נערך לכך הן בהדרכה והן במחקר‪.‬‬
                                                                                               ‫‪ 0‬שתלנות ותרבית רקמה‪ :‬ענף הבננות נהנה משימוש בלעדי בחומר‬
                                     ‫הקרקעות ותרם לטיובן‪.‬‬                                      ‫ריבוי מתרבית רקמה‪ .‬חומר ריבוי זה מיוצר כולו בישראל (תרביות רה״ן‬
‫‪ 0‬בתי רשת‪ :‬טכנולוגיה זו מהווה את מנוע הצמיחה העיקרי של הענף‪.‬‬                                   ‫וגינוסר) ומאפשר בירור קלונים משופרים‪ ,‬בעיקר מהזן ׳גרנד ניין׳ המוביל‬
‫בתי הרשת משפרים את המטעים‪ ,‬מעלים יבולים ומעניקים יציבות‬                                        ‫בארץ‪ .‬תרבית הרקמה מאפשרת לשמור על נקיון השתילים ממחלות‪,‬‬
‫לשיווק הפרי לאורך השנה‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש להמשיך ולבדוק עלות מול‬
‫תועלת‪ ,‬היות שהקמת בית רשת הוא פרויקט יקר שהתועלת ממנו‬                                              ‫מזיקים ווירוסים‪ ,‬כך שמצב המטעים בתחום זה רק הולך ומשתפר‪.‬‬
‫אמורה לכסות את תוספת ההוצאות הכרוכות בהקמתו‪ .‬מקווים להה‬
                                                                                                                                                                ‫שתילת בננות‬
                       ‫משך התמיכות מצד מינהלת ההשקעות‪.‬‬                                                                                                          ‫מתרבית‬
                                                                                                                                                                ‫רקמה‬
             ‫גידול בבית רשת‬
                                                                                               ‫‪ 0‬השקיה בקולחים‪ :‬בחוות הבננות בעמק הירדן הסתיים מחקר‬
‫סוף בעמ’ ‪18‬‬                                                                                    ‫ארבע‪-‬שנתי שעסק בהשקיית בננות במים מותפלים‪ .‬המחקר נוהל‬

                                                                                                    ‫על ידי ד”ר אבנר זילבר ובוצע במסגרת מו”פ צפון וצוות החווה‪.‬‬
                                                                                               ‫השקיית המטעים בחוף הכרמל והגליל המערבי רובה ככולה בקוה‬
                                                                                               ‫לחים מטוהרים‪ ,‬חלקם בדרגת טיהור שניונית וחלקם בדרגת טיהור‬
                                                                                               ‫שלישונית‪ .‬היעד העיקרי בתחום זה הוא ניטור מתמיד של איכויות‬
                                                                                               ‫המים‪ ,‬הקפדה על נקיון מערכות ההשקיה‪ ,‬ניטור הקרקעות ובדיקת‬

                                                                                                                  ‫הצטברות של גורמי מליחות בצמחים עצמם‪.‬‬
                                                                                               ‫‪ 0‬הגנת הצומח‪ :‬ענף הבננות בארץ מצטיין בעיקרון במיעוט מז�י‬
                                                                                               ‫קים ומחלות‪ .‬ההתמודדות כיום היא בעיקר עם כנימת הפנטלוניה‬
                                                                                               ‫(‪ )Pentalonia nigronervosa‬וקמחית ההדר (‪,)Planococcus citri‬‬
                                                                                               ‫שני מינים הגורמים לפייחת‪ .‬הפנטלוניה גורמת בנוסף לנזקי צימוח‬
                                                                                               ‫שעלולים להחריף‪ .‬יישום קונפידור או דומיו פותר את הבעיות‪ ,‬אולם‬
                                                                                               ‫לא לעולם חוסן‪ .‬בשנים האחרונות נראתה כניסה של תריפס למה‬
                                                                                               ‫טעים‪ .‬המזיק הוגדר על ידי ד”ר צלילה בן‪-‬דוד כתריפס הוויאנסיס‬
                                                                                               ‫(‪ )T. Hawaiiensis‬כיום נזקו מקומי ומוגבל ואין הוא מטופל בתכשירי‬

                                                                                                                                                  ‫הדברה‪.‬‬

             ‫‪‘ 17 ‘Alon Hanotea’ vol. 69 April 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬אפריל ‪2015‬‬
   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22