Page 6 - עלון הנוטע דצמבר 2015 מספר 12 חקר הפרי הקטוף - חלק ב
P. 6
ותיקינו
בני גפן: דבר העורכת
שלום חברים,
האיש ופירות חייו
התלבשתם חם? אולי יותר חשוב לכם ,כנוטעים ,להלביש את העצים ,אבל
זה לא פשוט .ועם זאת ,יש בתל אביב מישהי שסורגת סוודרים לעצים,
שיחם להם בחורף .מקסים.
באמצע ספטמבר הגיע אל שולחן המערכת מכתב מבני גפן ,חקלאי ותיק באדיבות old.seattletimes.com
במחוזותינו .״בריאותי הולכת ומידרדרת״ ,הוא כותב ,״ואני חושש שבורא
המולקולות והגלקסיות יזמנני אליו״ ...בני ביקש שאחרי מותו אפרסם בקצי ונחזור לעניינינו:
רה את סיפור חייו ,מעין הספד .די מקורי ,תודו .הזכיר לי את דן בן אמוץ ז״ל, גיליון דצמבר ממשיך את קודמו ומביא סדרת מאמרים על טיפול בפרי
ואירוע הפרידה שערך לחבריו ומוקיריו ...ובכן ,החלטנו לא להמתין למודעת
האבל ,שמן הסתם תתאחר כהוגן ,ולפרסם כבר היום את מה שבני שלח הקטוף והארכת חיי המדף .שימו לב:
פרופ׳ רותי בן אריה וד״ר יורם פוקס פותחים ומביאים לנו את ההיסטוריה
אלינו .וכך הוא כותב: של תחום ההרווסט בארץ .ד״ר אוהד נריה כותב על שיטות אחסון של
תוצרת חקלאית טרייה וד״ר עדנה פסיס מרחיבה את היריעה על טיפולים
״בעוד ארבעה ימים ימלאו לתעודת הלידה של י 89שנים .בריאותי הולכת ומ�י מקדימים באווירה דלת חמצן לעיכוב הבשלה בפירות קלימקטריים .ד״ר
דרדרת ונראה לי שהקללה/ברכה ׳עד 120׳ לא תתקיים בי .ולכן ,כדי להקל דני גמרסני ויוסי שטרן כותבים על מהפכה בעולם אחסון הפירות ,מד״ר
עלייך ,אני מציע דברי הספד קצרים לאחר שבורא המולקולות והגלקסיות יתגי נעם אלקן וחוב׳ קיבלנו מאמר שעניינו טיפול ברקבונות עוקץ בפירות לאחר
קטיף וד״ר אמנון ליכטר וחוב׳ כותבים על שינויים באיכות תוצרת חקלאית
בר על פחדיו משאלותיי הנוקבות ויזמנני אליו...״
כאמור בני איתנו ,חי ובועט ,וכך הוא מוסיף כותב: קטופה באמצעות נגיהה עצמית.
״נולדתי במגדיאל ב 1926-להורים שהיו ממקימי מרחביה ופעילים מאוד ביישוב ויש את המדורים הקבועים ,מידע חשוב על ימי עיון למיניהם ,הנחיות לעונה
הארץ .אבי המריץ אותי לא לקבל שום דבר כפשוטו אלא לחקור ולשאול שאי
לות .אחי ,אורי ז״ל ,היה מחלוצי גידול הכותנה בגדות. בנשירים וכל מה שמסביב ובין לבין.
״לאחר חמש שנות שירות בפלמ״ח ובמלחמת העצמאות התיישבתי בכברי
ועיבדתי את מטעי הרימונים וכרמי הגפן הנטושים .התחלתי לחלום על גידול הגיליון הבא ,זה של ינואר ,2016פותח שנה חדשה .השנה ה 70-של ׳עלון
אבוקדו ,ולמרות אזהרות המומחים של אז שהקרקע אינה מתאימה ,נעצתי ליד הנוטע׳ .לא יודעת איך איתכם ,אבל אותי זה מרגש .איך שרדנו??
תעלת מים מספר זריעי אבוקדו שהבאתי מחצר הוריי ,השקייתי אותם ...והם
נקלטו! ב 1953-נטעתי חלקות קטנות של אבוקדו ,אנונה ,שסק וגויאבה ולאחר עד כאן להפעם .בגיליון הבא צפוי לנו סלט פירות ,לדעתי טעים ומגוון.
מכן חלקות מסחריות של אבוקדו ואנונה .אמנם העצים סבלו ממחסור בברזל שלכם ,אסתי
אך הצלחתי לפתור את הבעיה עוד לפני הגעת הכילאטים .מרווחי ההשקיה קריאה מעניינת ומועילה ,
הגדולים שהיו נהוגים אז לא נראו לי .מדידות ותצפיות בעזרת משורות ובקבוקי
פלסטיק שחתכתי הביאו בסופו של דבר לציפוף ההשקיות .הייתי מודע לחוי סליחה תקלה
סר הידע שלי ,ולמרות הלחץ בעבודה ביקשתי וקיבלתי יום בשבוע ללימודים בגיליון אוקטובר ,2015חשון תשע״ו ,במאמר ״יעילות זני האבוקדו ׳אטינגר׳
ו׳עירית׳ כמפרים ל’האס’״ (עמ׳ ,)40מאת ד״ר דורון שניידר וחוב׳ ,נשמט
עצמיים. בטעות שמו של ד״ר גד איש-עם מרשימת החוקרים שעסקו במחקר זה.
״-ב 1960-נאלצתי לעזוב את הקיבוץ ויצאתי להדרכה .ב 1962-׳הושאלתי׳ למ�ו יצוין כי גד ,באותה עת חוקר בחוות ניסיונות עכו ,מו”פ צפון ,תיכנן ,הציב
עצת הפירות ליומיים בשבוע כדי לארגן את ייצוא האבוקדו .באותם ימים שוי
טטתי בכל המטעים בארץ ,אירגנתי את האריזה ,בהתחלה בכפר סבא ומאוחר והוביל את המחקר בשלוש שנותיו הראשונות.
יותר ב׳גרנות׳ ,עמדתי בקשר עם המחקר והשתתפתי בהעמסת הקרטונים עם הכותבים ,עם גדי ועם הקוראים הסליחה.
בחדרי הקירור של הספינות.
״ב 1970-רכשתי משק ריק במושב בן עמי ולאחר הכנה דקדקנית ,בשבת
אחת ,בעזרת חברים וילדיי הרכים ,נטעתי את כולו אבוקדו .המשכתי לעבוד
בהדרכה במשרה מלאה ורק כאשר המטע נכנס לניבה מלאה הפחתתי את
ההדרכה לחצי משרה .בתקופת ההדרכה לא נרתעתי מלומר ׳איני יודע ,אבי
רר׳ .מפעם לפעם ׳האשימו׳ אותי באכפתיות קיצונית ,בהתיחסות לכל מטע
‘ 6 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 December 2015עלון הנוטע’ שנה ס”ט ,דצמבר 2015