Page 10 - עלון הנוטע דצמבר 2015 מספר 12 חקר הפרי הקטוף - חלק ב
P. 10

‫נעים להכיר‪:‬‬

‫צוות המחקר של המעבדה לאחסון פירות בקרית שמונה‬

‫‪ 0‬ד”ר אוהד נריה‪ .‬מנהל כיום את הפעילות במעבדה ומתמחה בתחום הפ�י‬                ‫המעבדה בקרית שמונה משמשת מודל לשיתוף פעולה פורה וכר נרחב לחילופי‬
‫טופתולוגי‪ .‬מתגורר בכפר ורדים‪ ,‬עובד במעבדה כבר ‪ 20‬שנה‪ .‬מחקרו כולל‬              ‫מידע בין המחקר הבסיסי‪ ,‬המחקר היישומי‪ ,‬ההדרכה החקלאית‪ ,‬חקלאים ובתי‬
‫את הגידולים ליצ’י‪ ,‬אפרסמון‪ ,‬אבוקדו‪ ,‬פרי הדר ונושאים מסוימים בתפוח‪ .‬בנוי‬       ‫הקירור והאריזה בכל רחבי ישראל ובמקומות שונים בעולם‪ .‬במעבדה‪ ,‬שהוקמה‬
‫סף עוסק אוהד בליווי‪ ,‬הדרכה והטמעה של תוצאות המחקרים בבתי הקירור‬               ‫לפני ‪-‬כ‪ 60-‬שנה על ידי ארגון מגדלי הפירות בישראל‪ ,‬מועסק כיום צוות קבוע הכ�ו‬
                                                                              ‫לל שלושה חוקרים בעלי תואר ‪ ,Ph.D‬שלושה טכנאים בעלי תואר ראשון או שני‬
                             ‫והאריזה ועומד בקשר עם לקוחות וחברות‪.‬‬             ‫בתחומי הביולוגיה ויועץ סטטיסטי במשרה מלאה‪ .‬בנוסף לכך מודרכים במעבי‬
‫יצוין‪ ,‬כי אשתקד פרשה פרופ׳ רות בן אריה מהניהול המקצועי של המעבדה‪.‬‬
‫תרומתה להתפתחות המחקר במוסד מחקר זה לא יסולא בפז‪ ,‬עם דגש על‬                       ‫דה על ידי חברי הצוות תלמידי תיכון‪ ,‬סטודנטים לתואר הנדסאי ראשון ושני‪.‬‬
‫קידום הסמארטפרש והפיכתו למוצר מסחרי בהארכת חיי מדף של פירות‪.‬‬                  ‫תחומי המחקר בהם עוסק צוות המעבדה מקיף את כל הקשור באיכות הפי‬
‫עוד יש להזכיר את עודד רטנר‪ ,‬שבמסגרת עבודתו במועצת הפירות ובמועצת‬
‫הצמחים ליווה את המעבדה ב‪ 20-‬השנים האחרונות ושימש מעין יועץ‪ ,‬בעיקר‬                             ‫רי לאחר קטיף במגוון רחב של גידולים מכל רחבי הארץ‪:‬‬
                                                                              ‫‪ 0‬השפעת משטר הגידול במטע (השקיה‪ ,‬דישון‪ ,‬ריסוס בחומרי צמיחה‪ ,‬ר�י‬
                                           ‫בתחום האדמיניסטרטיבי‪.‬‬
                                                                                                                           ‫סוס כנגד מחלות ועוד);‬
                                                  ‫טכנאי המעבדה‪:‬‬                        ‫‪ 0‬קביעת מדדי הבשלה של פרי המיועד לשיווק מיידי או לאחסון;‬
‫‪ 0‬אלה צבילינג‪ .‬מתגוררת בכרמיאל‪ ,‬עובדת במעבדה זו השנה העשרים‪ .‬אלה‬              ‫‪ 0‬בחינה וניסוח תנאי הטיפול בפרי לאחר הקטיף כנגד רקבונות ומחלות פ�י‬
‫בעלת תואר שני בעיבוד מתכות‪ ,‬אותו למדה באוקראינה‪ .‬היא טכנאית המעי‬
‫בדה הבכירה שמובילה את צוות הטכנאיות ואחראית בין השאר על הפעלת‬                                                                           ‫זיולוגיות;‬
‫חדרי הקירור‪ ,‬תנאי האוויר המבוקר‪ ,‬ניתוב עבודת הצוות וביצוע הניסויים בצוי‬        ‫‪ 0‬בחינת תכשירי הדברה או תכשירי צמיחה לשמירת איכות הפרי המאוחסן;‬
                                                                              ‫‪ 0‬ניסוח תנאי האחסון של הפרי הכולל קביעת טמפרטורת האחסון‪ ,‬משטר‬
                                                  ‫רה הטובה ביותר;‬             ‫האווירה‪ ,‬שיטות אריזה ותנאי הכנת הפרי לאחסון (קצב הורדת הטמפרטורה‬
‫‪ 0‬היבא איברהים‪ .‬מתגוררת במג’דל שמס‪ ,‬עובדת במעבדה מזה שמונה‬
‫שנים‪ .‬החלה את דרכה במעבדה בפרויקט לתואר הנדסאים והצטרפה לצוות‬                                             ‫או מועדי הפעלת האוויר המבוקר וכדומה);‬
‫כטכנאית קבועה תוך השלמת לימודי תואר ראשון בביוטכנולוגיה‪ .‬היבא מומי‬            ‫‪ 0‬ליווי בתי קירור ואריזה בניסוח תנאי מיון‪ ,‬אריזה ומשלוח של פירות לשוק‬

       ‫חית במיון וזיהוי גורמים פיזיולוגיים ופתולוגיים בעיקר בפירות גרעיניים;‬                                                     ‫המקומי ולייצוא;‬
‫‪ 0‬לילך שיפמן‪ .‬מתגוררת באל‪-‬רום‪ ,‬עובדת במעבדה שנתיים‪ .‬לילך בוגרת‬                              ‫‪ 0‬בחינת טכנולוגיות חדישות בתחומי הטיפול בפרי הקטוף;‬
‫תואר ראשון בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית בחוג להגנת‬                                 ‫‪ 0‬מתן שירות לחקלאים בנושאים שוטפים בתחום האחסון;‬
‫הצומח‪ ,‬בעלת ניסיון במו”פ חקלאי ועבודה עם פתוגנים מסוגים שונים‪ .‬בימים‬
‫אלה היא מתחילה את לימודיה לתואר שני במכללה האקדמית תל‪-‬חי במחי‬                                    ‫‪ 0‬זיהוי פגעים פיזיולוגיים ופתולוגיים ואופן הטיפול בהם‪.‬‬

                                        ‫קר העוסק ביחסי פתוגן‪-‬פרי;‬                                                          ‫ואלה חוקרי המעבדה‪:‬‬
‫‪ 0‬ד”ר הראל אגרא‪ ,‬בן קיבוץ אילון‪ ,‬עובד במעבדה מזה שלוש שנים ועוסק‬              ‫‪ 0‬ד”ר טלי גולדברג‪ .‬מתגוררת במטולה ועובדת במעבדה מזה שלוש שנים‪.‬‬
                                                                              ‫מחקרה של טלי כולל את הגידולים שסק‪ ,‬מנגו‪ ,‬קיווי ופירות גלעיניים‪ .‬בנוסף היא‬
      ‫בייעוץ ועיבוד סטטיסטי של תוצאות המחקרים המבוצעים במעבדה‪.‬‬                ‫עוסקת בהטמעת טכנולוגיות חדשות‪ ,‬בהן בדיקות הבשלה של פירות באמצי‬
                                                                              ‫עות מכשירים מבוססי טכנולוגיית ‪ NIR‬הבודקים‪ ,‬מבלי לפגוע בפרי‪ ,‬חומר יבש‪,‬‬
                                     ‫הסטודנטים העובדים במעבדה‪:‬‬                ‫סוכרים וחומצות בפירות‪ ,‬וכן טיפול בפרי באמצעות מכשיר אולטרא‪-‬סאונד‬
‫מדובר בסטודנטים החוקרים תחומים שונים בטיפול בפרי הקטוף במסגרת‬                 ‫להדברת רקבונות והסרת שאריות חומרי הדברה‪ .‬כמו‪-‬כן אחראית טלי על קיי‬

               ‫החוג לתואר שני בביוטכנולוגיה במכללה האקדמית תל‪-‬חי‪:‬‬                     ‫דום ושכלול מבחני הטעימה הנערכים בצמוד לניסויי אחסון הפירות;‬
‫‪ 0‬איה אופיר‪ .‬בת אשדות יעקב איחוד‪ ,‬מחקרה עוסק ברגישות הפטרייה‬                  ‫‪ 0‬ד”ר דני גמרסני‪ .‬למד בפקולטה לחקלאות ועובד במעבדה מאז ‪.2002‬‬
                                                                              ‫התמקד תחילה בתהליכי הבשלה של האגס וחקר בתחום זה גם במסגרת‬
                    ‫‪ Penicillium expansum‬לתכשיר ההדברה סקולר;‬                 ‫הדוקטורט‪ ,‬במטרה להבין לעומק תהליכים שונים תוך שימוש במולקולת‬
‫‪ 0‬איתי נוקד‪ .‬בן אלמגור‪ ,‬מחקרו עוסק בלימוד ומניעה של התפתחות נזקי‬              ‫‪-‬ה‪ .1-MCP-‬בהמשך ערך מחקרים בעיקר ברימון‪ ,‬בתפוח ודובדבן במגוון הי�ב‬
                                                                              ‫טים‪ ,‬החל מהשפעת האחסון על איכות הפירות וכלה בהשפעה על טעמם‪.‬‬
                                                        ‫צינה במנגו;‬           ‫דני דוגל בשיתופי פעולה עם חוקרי המחלקה לאחסון במרכז וולקני‪ ,‬שלדבריו‬
‫‪ 0‬מעין ערוב מראשון לציון‪ ,‬עוסקת במחקר הבוחן את הקשר בין שכיחות‬                ‫יש בהם תרומה רבה לכל שרשרת הטיפול בפרי‪ .‬בנוסף לעבודתו במעבדה‬
‫אוכלוסיות פתוגנים במטע ומצב הבשלת הפרי בקטיף לבין התפתחות רקי‬
                                                                                              ‫מלמד דני במכללת תל חי במסגרת החוג לביוטכנולוגיה;‬
                                               ‫בונות אחסון באגסים;‬
‫‪ 0‬נעמה ישראל נעים‪ ,‬בת רמת השופט‪ ,‬מחקרה עוסק ברגישות הפטריה‬

‫‪‘ 10 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 December 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬דצמבר ‪2015‬‬
   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15