Page 15 - עלון הנוטע מרץ 2016 מספר 3 רימון אפרסמון וסיכום הועידה
P. 15
אקטואלי צילמה :ארנה סנדל בתמונה:
כך שותלים
ותפוחים ועגבניות ,נביא הכל ובזול ,נסגור את החקלאות ונהיה הnation up-start- אננס .אצל קריין
שכל כך אוהבים לחשוב שאנחנו .אני רק שואל את עצמי למה רוב מדינות העוב עושים את זה
לם מטילות מכס על ייבוא סחורה חקלאית ומדוע רוב מדינות העולם מעודדות מחוטרים .ועב
ותומכות בחקלאים שלהן .מה ,כולם טיפשים? האמריקנים טועים והאירופאים כשיו ממתינים
טועים ורק הישראלים צודקים? יש ערך לחקלאות מקומית ,יש ערך לביטחון תזוב שנתיים...
נתי ,ליכולת שלנו לספק בעצמנו את המזון של עצמנו .זה נראה לי כל כך בסיסי!
בכיפת ברזל השקענו מיליארדים .החקלאות המקומית מגנה על אזרחי ישראל פריחת האננס
לא פחות”. עזבו רגע את תהליך הגידול .האננס נתפס בעיני כפרי בוטיק יקר להחריד
שרק לעתים נדירות ,אם בכלל ,נצפה על השולחן אצלי בבית בצורתו הט
משפחת קריין ,נעים להכיר
בעית .איך זה?
הקריינים הגיעו לארץ מגרמניה ב ,1939-רגע לפני המלחמה .סבא וסבתא של “ -שלא תבין לא נכון” ,לוקחת דיאנה את ההובלה“ ,אנו אוהבים לגדל אננס
יואב יחד עם אביו ,שהיה אז בן תשע ,התיישבו בבית יצחק ,מושב שהיה אז ואני יכולה לומר בביטחון שלמדנו לגדל אותו עם כל המורכבות של התהליך.
בסוף העולם .הם הקימו משק קטן עם לול מטילות ,פרדס וירקות עונתיים.עם אלה אתגרים שיש לכל חקלאי בתחומו .אם בזה היו נגמרים הדברים הכל היה
השנים המשיך אבא קריין להחזיק את המשק אך מצא גם עבודה פקידותית בסדר .אם מתגברים על עניין האקלים המשתנה בארצנו הקטנטונת -ואנחנו
קבועה בעיר“ ,שיהיה משהו בטוח ביד” .יואב גדל במושב ולאחר הצבא יצא עושים זאת ,מתחילה רשימה של בעיות אחרות שאופייניות לחקלאי הישראלי:
ללמוד ניהול חקלאות בקנדה .לפני כ 20-שנה חזר לארץ ושבר את הראש מה שכר עבודה וסרבול בהעסקת עובדים זרים ,תמיכות חסרות ערך ממשי מצד
משרד החקלאות ,פערי תיווך לא הגיוניים בשיווק הפרי ובנוסף לכל גם התמוב
לעשות עם המשק .עד שעלה על רעיון האננס. דדות חסרת סיכוי עם ונדליזם וגנבות חקלאיות .אני מניחה שאני לא מחדשת
“הבנתי שאני רוצה להתמחות בענף מיוחד״ ,הוא מסביר .״בעיני עדיף גידול דבר לאף חקלאי שנמצא בתחום יותר משנה ,כולנו באותה סירה מתנדנדת,
בוטיק ייחודי ויחסית קטן על פני מאות דונמים של ירקות או מטע ,בטח במרב אך אלה הדברים שמאיימים בסופו של יום על החקלאות הישראלית ומביאים
כז הארץ ,כשקרקע חקלאית בתחתית סולם העדיפויות .ההתחלה לא הייתה
פשוטה ,מגדלי האננס המעטים שהיו אז בארץ לא ששו לחלוק את הידע בתב גם למחירים גבוהים שאולי מהווים חסם במקרה הפרטי של האננס״.
חום ולא ניתן היה להשיג שתילים .יום אחד עברתי במקרה ליד המזבלה במושב
וראיתי ערימה של ראשי אננס זרוקים .אספתי את כולם ,השרשתי והשאר היסב דברו איתי קצת על שיווק.
טוריה .היום אני מחזיק 50דונם 25 .מניבים ועוד 25דונם שיניבו בשנה הבאה. -״האננס שלנו״ ,הם אומרים ,״נשאר כולו בארץ והולך לצריכה מקומית .הזן
העיקרי שלנו הוא ׳קווין׳ .הישראלים ,שמעדיפים מתוק ,מסתדרים איתו יופי.
בנוסף יש לנו לול מטילות ,פרדס קטן וחלקה של פיטאיה״. מכל דונם קוטפים בין 5ל 8-טון ,כאמור פרי אחד לשיח .העונה הטבעית של
האננס בישראל היא הקיץ ,אבל באמצעות הכוונת הפריחה ניתן להגיע ליבולים
הנשק הסודי
גם בחורף .למעשה כמעט כל השנה״ (מנתוני מועצת הפירות).
״ויש לנו את דיאנה ,הנשק הסודי שלנו והרוח החיה במשק״ ,מחייך יואב .דיאנה,
בין שאר עיסוקיה במשק ,גם מעצבת מגשי פירות לאירועים ,אבל לא על זה אני מבין שהאננס באנגליה זול משמעותית כי הוא מגיע מארצות בהן עלות
העבודה זניחה ולא אחת גדל בר בשטח בלי כל השקעה מיוחדת מצד הח
באנו לדבר היום.
בסך הכל מדובר במשק לא גדול ,ללא הון התחלתי ובלי רזרבות .״אנו חיים קלאי .באמת סיבות טובות .אז אולי פשוט אין מקום לגדל אננס בישראל?
מעונה לעונה״ ,אומר יואב ואי אפשר להתעלם מנימת הצער בקולו .בעיקר מצב “ -אתה יודע מה? אני מסכים״ ,עונה קריין בלהט“ ,נייבא אננס וחלב ואפרסקים
ערים אותו פערי התיווך האדירים בין החקלאי לבין רשותות השיווק הגדולות
ואפילו השוק .״כדי להגדיל את הרווח״ ,הוא אומר ,״במיוחד בחורף כשהיבול
נמוך ,התחלנו לפני כמה שנים למכור אננס אצלנו בחצר .מדי שבוע ביום שישי
אנו מקימים פה דוכן ומוכרים את התוצרת העצמית שלנו ,הכוללת ביצים ,קלב
מנטינות ,פיטאיה וכמובן אננס .העניין צבר תאוצה והיום רבים מגיעים לעשות
אצלנו קניות לשבת .באמצעות שיתוף פעולה עם חקלאים נוספים מהאזור הרב
חבנו את ההיצע ויש לנו גם תבלינים טריים ,תות שדה ועוד פירות וירקות לפי
העונה״.
“המחירים בדוכן לא זולים אבל משקפים את עלות הגידול בתוספת רווח הגיוני.
מניסיון אני יכול לומר שהלקוחות מוכנים ושמחים לשלם עבור תוצרת איכותית.
ללקוח יש את הכסף ,הוא רק צריך לבחור איפה לשים אותו .ברשתות השיווק,
אצל הטייקונים ,ולקבל בתמורה פרי סביר אך מנותק מההקשר הסביבתי הרב
חב ,או לתת את הכסף ישירות לחקלאי וליהנות מפרי טרי ,טעים להפליא ועל
הדרך גם להרוויח את הקשר הבלתי אמצעי עם מי שמייצר את המזון שהוא
מכניס לפה .אצלנו ללקוח יש מילה ואם חשוב לו שנמעיט בריסוסים הוא אומר
‘ 15 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 March 2016עלון הנוטע’ שנה ע’ ,מרץ 2016