Page 15 - עלון הנוטע מרץ 2016 מספר 3 רימון אפרסמון וסיכום הועידה
P. 15

‫אקטואלי‬                                                                     ‫צילמה‪ :‬ארנה סנדל‬                                                       ‫בתמונה‪:‬‬
                                                                                                                                                   ‫כך שותלים‬
‫ותפוחים ועגבניות‪ ,‬נביא הכל ובזול‪ ,‬נסגור את החקלאות ונהיה ה‪nation up-start-‬‬                                                                         ‫אננס‪ .‬אצל קריין‬
‫שכל כך אוהבים לחשוב שאנחנו‪ .‬אני רק שואל את עצמי למה רוב מדינות העוב‬                                                                                ‫עושים את זה‬
‫לם מטילות מכס על ייבוא סחורה חקלאית ומדוע רוב מדינות העולם מעודדות‬                                                                                 ‫מחוטרים‪ .‬ועב‬
‫ותומכות בחקלאים שלהן‪ .‬מה‪ ,‬כולם טיפשים? האמריקנים טועים והאירופאים‬                                                                                  ‫כשיו ממתינים‬
‫טועים ורק הישראלים צודקים? יש ערך לחקלאות מקומית‪ ,‬יש ערך לביטחון תזוב‬                                                                              ‫שנתיים‪...‬‬
‫נתי‪ ,‬ליכולת שלנו לספק בעצמנו את המזון של עצמנו‪ .‬זה נראה לי כל כך בסיסי!‬
‫בכיפת ברזל השקענו מיליארדים‪ .‬החקלאות המקומית מגנה על אזרחי ישראל‬                                                                                ‫פריחת האננס‬

                                                         ‫לא פחות”‪.‬‬                            ‫עזבו רגע את תהליך הגידול‪ .‬האננס נתפס בעיני כפרי בוטיק יקר להחריד‬
                                                                                              ‫שרק לעתים נדירות‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬נצפה על השולחן אצלי בבית בצורתו הט‪‬‬
                            ‫משפחת קריין‪ ,‬נעים להכיר‬
                                                                                                                                                   ‫בעית‪ .‬איך זה?‬
‫הקריינים הגיעו לארץ מגרמניה ב‪ ,1939-‬רגע לפני המלחמה‪ .‬סבא וסבתא של‬                             ‫‪“ -‬שלא תבין לא נכון”‪ ,‬לוקחת דיאנה את ההובלה‪“ ,‬אנו אוהבים לגדל אננס‬
‫יואב יחד עם אביו‪ ,‬שהיה אז בן תשע‪ ,‬התיישבו בבית יצחק‪ ,‬מושב שהיה אז‬                             ‫ואני יכולה לומר בביטחון שלמדנו לגדל אותו עם כל המורכבות של התהליך‪.‬‬
‫בסוף העולם‪ .‬הם הקימו משק קטן עם לול מטילות‪ ,‬פרדס וירקות עונתיים‪.‬עם‬                            ‫אלה אתגרים שיש לכל חקלאי בתחומו‪ .‬אם בזה היו נגמרים הדברים הכל היה‬
‫השנים המשיך אבא קריין להחזיק את המשק אך מצא גם עבודה פקידותית‬                                 ‫בסדר‪ .‬אם מתגברים על עניין האקלים המשתנה בארצנו הקטנטונת ‪ -‬ואנחנו‬
‫קבועה בעיר‪“ ,‬שיהיה משהו בטוח ביד”‪ .‬יואב גדל במושב ולאחר הצבא יצא‬                              ‫עושים זאת‪ ,‬מתחילה רשימה של בעיות אחרות שאופייניות לחקלאי הישראלי‪:‬‬
‫ללמוד ניהול חקלאות בקנדה‪ .‬לפני כ‪ 20-‬שנה חזר לארץ ושבר את הראש מה‬                              ‫שכר עבודה וסרבול בהעסקת עובדים זרים‪ ,‬תמיכות חסרות ערך ממשי מצד‬
                                                                                              ‫משרד החקלאות‪ ,‬פערי תיווך לא הגיוניים בשיווק הפרי ובנוסף לכל גם התמוב‬
                           ‫לעשות עם המשק‪ .‬עד שעלה על רעיון האננס‪.‬‬                             ‫דדות חסרת סיכוי עם ונדליזם וגנבות חקלאיות‪ .‬אני מניחה שאני לא מחדשת‬
‫“הבנתי שאני רוצה להתמחות בענף מיוחד״‪ ,‬הוא מסביר‪ .‬״בעיני עדיף גידול‬                            ‫דבר לאף חקלאי שנמצא בתחום יותר משנה‪ ,‬כולנו באותה סירה מתנדנדת‪,‬‬
‫בוטיק ייחודי ויחסית קטן על פני מאות דונמים של ירקות או מטע‪ ,‬בטח במרב‬                          ‫אך אלה הדברים שמאיימים בסופו של יום על החקלאות הישראלית ומביאים‬
‫כז הארץ‪ ,‬כשקרקע חקלאית בתחתית סולם העדיפויות‪ .‬ההתחלה לא הייתה‬
‫פשוטה‪ ,‬מגדלי האננס המעטים שהיו אז בארץ לא ששו לחלוק את הידע בתב‬                                      ‫גם למחירים גבוהים שאולי מהווים חסם במקרה הפרטי של האננס״‪.‬‬
‫חום ולא ניתן היה להשיג שתילים‪ .‬יום אחד עברתי במקרה ליד המזבלה במושב‬
‫וראיתי ערימה של ראשי אננס זרוקים‪ .‬אספתי את כולם‪ ,‬השרשתי והשאר היסב‬                                                                       ‫דברו איתי קצת על שיווק‪.‬‬
‫טוריה‪ .‬היום אני מחזיק ‪ 50‬דונם‪ 25 .‬מניבים ועוד ‪ 25‬דונם שיניבו בשנה הבאה‪.‬‬                       ‫‪ -‬״האננס שלנו״‪ ,‬הם אומרים‪ ,‬״נשאר כולו בארץ והולך לצריכה מקומית‪ .‬הזן‬
                                                                                              ‫העיקרי שלנו הוא ׳קווין׳‪ .‬הישראלים‪ ,‬שמעדיפים מתוק‪ ,‬מסתדרים איתו יופי‪.‬‬
                ‫בנוסף יש לנו לול מטילות‪ ,‬פרדס קטן וחלקה של פיטאיה״‪.‬‬                           ‫מכל דונם קוטפים בין ‪ 5‬ל‪ 8-‬טון‪ ,‬כאמור פרי אחד לשיח‪ .‬העונה הטבעית של‬
                                                                                              ‫האננס בישראל היא הקיץ‪ ,‬אבל באמצעות הכוונת הפריחה ניתן להגיע ליבולים‬
                                         ‫הנשק הסודי‬
                                                                                                           ‫גם בחורף‪ .‬למעשה כמעט כל השנה״ (מנתוני מועצת הפירות)‪.‬‬
‫״ויש לנו את דיאנה‪ ,‬הנשק הסודי שלנו והרוח החיה במשק״‪ ,‬מחייך יואב‪ .‬דיאנה‪,‬‬
‫בין שאר עיסוקיה במשק‪ ,‬גם מעצבת מגשי פירות לאירועים‪ ,‬אבל לא על זה‬                              ‫אני מבין שהאננס באנגליה זול משמעותית כי הוא מגיע מארצות בהן עלות‬
                                                                                              ‫העבודה זניחה ולא אחת גדל בר בשטח בלי כל השקעה מיוחדת מצד הח‪‬‬
                                                    ‫באנו לדבר היום‪.‬‬
‫בסך הכל מדובר במשק לא גדול‪ ,‬ללא הון התחלתי ובלי רזרבות‪ .‬״אנו חיים‬                              ‫קלאי‪ .‬באמת סיבות טובות‪ .‬אז אולי פשוט אין מקום לגדל אננס בישראל?‬
‫מעונה לעונה״‪ ,‬אומר יואב ואי אפשר להתעלם מנימת הצער בקולו‪ .‬בעיקר מצב‬                           ‫‪“ -‬אתה יודע מה? אני מסכים״‪ ,‬עונה קריין בלהט‪“ ,‬נייבא אננס וחלב ואפרסקים‬
‫ערים אותו פערי התיווך האדירים בין החקלאי לבין רשותות השיווק הגדולות‬
‫ואפילו השוק‪ .‬״כדי להגדיל את הרווח״‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬״במיוחד בחורף כשהיבול‬
‫נמוך‪ ,‬התחלנו לפני כמה שנים למכור אננס אצלנו בחצר‪ .‬מדי שבוע ביום שישי‬
‫אנו מקימים פה דוכן ומוכרים את התוצרת העצמית שלנו‪ ,‬הכוללת ביצים‪ ,‬קלב‬
‫מנטינות‪ ,‬פיטאיה וכמובן אננס‪ .‬העניין צבר תאוצה והיום רבים מגיעים לעשות‬
‫אצלנו קניות לשבת‪ .‬באמצעות שיתוף פעולה עם חקלאים נוספים מהאזור הרב‬
‫חבנו את ההיצע ויש לנו גם תבלינים טריים‪ ,‬תות שדה ועוד פירות וירקות לפי‬

                                                            ‫העונה״‪.‬‬
‫“המחירים בדוכן לא זולים אבל משקפים את עלות הגידול בתוספת רווח הגיוני‪.‬‬
‫מניסיון אני יכול לומר שהלקוחות מוכנים ושמחים לשלם עבור תוצרת איכותית‪.‬‬
‫ללקוח יש את הכסף‪ ,‬הוא רק צריך לבחור איפה לשים אותו‪ .‬ברשתות השיווק‪,‬‬
‫אצל הטייקונים‪ ,‬ולקבל בתמורה פרי סביר אך מנותק מההקשר הסביבתי הרב‬
‫חב‪ ,‬או לתת את הכסף ישירות לחקלאי וליהנות מפרי טרי‪ ,‬טעים להפליא ועל‬
‫הדרך גם להרוויח את הקשר הבלתי אמצעי עם מי שמייצר את המזון שהוא‬
‫מכניס לפה‪ .‬אצלנו ללקוח יש מילה ואם חשוב לו שנמעיט בריסוסים הוא אומר‬

‫‪‘ 15 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 March 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬מרץ ‪2016‬‬
   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20