Page 19 - עלון הנוטע מאי 2016 מספר 5 בעיקר בננות
P. 19

‫ענף החודש‬                                                                                            ‫גידול בבית רשת‬

                              ‫השקיה בקולחים‬                           ‫השימוש בשנים האחרונות בטכנולוגיה זו מהווה מנוע צמיחה עיקרי‬
                                                                      ‫לענף הבננות‪ .‬בתי הרשת משפרים את מופע הצמחים במטע‪ ,‬מעח‬
‫מטעי חוף כרמל והגליל המערבי מושקים רובם ככולם בקולחים‬                 ‫לים יבולים ומעניקים יציבות לשיווק הפרי על פני כל חודשי השנה‪.‬‬
‫מטוהרים‪ ,‬חלקם בדרגת טיהור שניונית וחלקם בדרגה שלישונית‪.‬‬               ‫בנוסף‪ ,‬בתי הרשת מאפשרים נטיעה בשטחים ׳בתוליים׳ שטרם גדלו‬
‫היעד העיקרי בתחום זה הוא ניטור מתמיד של איכויות המים‪ ,‬הקפדה‬
‫על ניקיון מערכות ההשקיה והטפטוף‪ ,‬ניטור הקרקעות ובדיקת הצטח‬                                           ‫בהם בננות‪ ,‬ולכך יתרונות רבים‪.‬‬
‫ברות של מליחות בצמחי הבננה עצמם‪ .‬יש צורך לעקוב אחר השפעת‬              ‫הקמת בית רשת היא פרויקט יקר שהתועלת ממנו אמורה לכסות‬
                                                                      ‫את תוספת ההוצאות הכרוכה בהקמתו‪ .‬לפנינו אם כן מבחן עלות‬
     ‫המים המושבים על היבולים הרב שנתיים ועל אורך חיי המטע‪.‬‬            ‫מול תועלת‪ ,‬המשתרע על פני תקופה של מספר שנים‪ .‬הענף ללא‬
                                                                      ‫ספק זקוק לסיוע של מינהלת ההשקעות במשרד החקלאות למימון‬
                                    ‫מיכון וייעול‬
                                                                                                                       ‫פרויקט זה‪.‬‬
‫המיכון והייעול בענף הבננות מתרכז רובו ככולו בנושאי השתלנות ותח‬
‫רביות הרקמה וכן הקמה ושימוש בבתי הרשת‪ .‬בתחומים אלה גילו‬                                                                                ‫בית רשת‪:‬‬
                                                                                                                                       ‫מנוע הצמיחה‬
                                      ‫המגדלים חדשנות רבה‪.‬‬                                                                              ‫של הענף‬
‫עם זאת‪ ,‬עד היום מתבצעות בענף עבודות ידניות רבות‪ .‬במספר‬
‫משקים הוכנס בשנים האחרונות לשימוש מערך קטיף ‪,Cable-way‬‬
‫המקובל בעולם הבננות‪ .‬מדובר במערך ידני הדורש תוספת כוח אדם‬
‫בקטיף כאשר במקביל מתאפשרים בו שיפורים באריזת הפרי ובשח‬
‫מירה על נקיונו‪ .‬כרגע‪ ,‬עד שלא ייפתרו בעיות בסיסיות בתחום זה‪ ,‬אין‬

        ‫אנו רואים כניסה של מגדלים נוספים לעבודה עם מערך זה‪.‬‬

 ‫שימוש בכבל להובלת האשכולות מעומק המטע החוצה‪ ,‬לטיפול והעמסה‬

                                  ‫הגנת הצומח‬                          ‫גידול בבתי רשת יוצר מציאות חדשה‪ :‬המגדלים מבקשים למקסם‬
                                                                      ‫את יתרון הכיסוי ולהאריך את חיי המטע מעבר לממוצע של שמונה‬
‫‪ 0‬כנימת הפנטלוניה (‪ )Pentalonia nigronervoza‬וקמחית‬                    ‫שנים‪ ,‬זמן הגידול המקובל בשטח פתוח‪ .‬כן מבקשים המגדלים לקצר‬
‫ההדר (‪ :)Planococcus citri‬ענף הבננות בישראל מצטיין במיעוט‬             ‫את תקופת המנוחה בין מחזורי הגידול ובכך ליהנות יותר מההשקעה‬
                                                                      ‫הגבוהה הכרוכה בהקמת בית רשת‪ .‬מציאות זו מחייבת אותנו לפרוח‬
‫מזיקים ומחלות‪ ,‬אנו עושים הכל שמצב זה יישמר אך לא לעולם חוסן‪.‬‬          ‫טוקול גידול שונה בתחומים רבים ואכן‪ ,‬הענף נערך לכך הן בהדרכה‬

‫ההתמודדות בתחום הגנת הצומח מרוכזת בעיקר במיגור כנימת הפח‬                                                              ‫והן במחקר‪.‬‬
                                                                      ‫‪ 0‬מחזור זרעים‪ :‬בשנים האחרונות שונה במידה ניכרת מחזור הזרעים‬
‫נטלוניה וקמחית ההדר‪ ,‬שני מינים הגורמים לפייחת‪ ,‬כאשר הפנטלוניה‬         ‫בבננות‪ .‬הוארך מספר השנים מחיסול לנטיעה‪ ,‬בעמק הירדן הוצא‬
                                                                      ‫התירס מהמחזור והוכנסו גידולים אחרים וכיום הוא כולל קטניות‪ ,‬מצח‬
‫גורמת גם לנזקי צימוח שעלולים להחריף ולפגוע באשכול‪ .‬יישום קונח‬         ‫ליבים‪ ,‬דגניים‪ ,‬גידולי מיקשה וכמובן שתילי בננה מתרבית רקמה בלח‬
                                                                      ‫בד‪ .‬תוצאות מהלך מקצועי זה הן הפחתת הגורמים לעייפות הקרקע‪,‬‬
‫פידור (׳לידור כימיקלים׳) ודומיו פותר במרבית המקרים את הבעיות‪.‬‬
                                                                           ‫הפסקת השימוש בנמטודות קוטלות חרקים וטיוב הקרקעות‪.‬‬
‫בשנים האחרונות נראית חדירה למטעים של אקריות ותריפסים‪ .‬התריח‬
‫פס הוגדר על ידי ד”ר צלילה בן‪-‬דוד כתריפס הוויאנסיס( (�‪Thrips hawai‬‬                                                                      ‫מחזור זרעים‬
‫‪( )iensis‬איי הוואי)‪ .‬נזקו מקומי‪ ,‬מוגבל ואין הוא מטופל בתכשירי הדברה‪.‬‬                                                                   ‫משודרג‪ :‬הבח‬
                                                                                                                                       ‫ננה מרגישה‬
‫לאחר שינויים רבים בממשק הגידול הופסק גם השימוש בנמטודות קוטח‬                                                                           ‫טוב יותר אחרי‬
                                                                                                                                       ‫חימצה‬
‫לות חרקים‪ ,‬ובכך נמנעת כמובן הוצאה כספית משמעותית‪ ,‬נמנעים נזקים‬

‫‪‘ 19 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 May 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬מאי ‪2016‬‬
   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24