Page 24 - עלון הנוטע מאי 2016 מספר 5 בעיקר בננות

‫מעט היסטוריה‪:‬‬

‫המעבר להשקיית בננות‬
‫בטפטוף בעמק הירדן‬

‫יאיר ישראלי ‪ /‬חוות הניסיונות לבננות‪ ,‬עמק הירדן ומו”פ צפון‬

‫שיטת ההשקיה המסורתית של הבננות בעמק הירדן‪ ,‬משנות העשרים ועד לשנות השבעים של המאה העשרים‪,‬‬
‫הייתה הצפה‪ .‬במקביל‪ ,‬בחלקות שלא התאימו להצפה פותחו גם שיטות השקיה בהמטרה ובמתזים‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1963‬הוצב בחוות הניסיונות בצמח ניסוי הטפטוף הראשון‪ .‬כל מה שהיה צריך הוא העזה‪ ,‬ראיית הנולד ומעט חוצפה ‪-‬‬
‫והשאר היסטוריה‪ :‬כיום יותר מ‪ 95%-‬ממטעי הבננות מושקים בטפטוף והחקלאות של עמק הירדן שינתה פניה‬

‫צילום‪ :‬נפתלי אופנהיים‪ ,‬באדיבות המשפחה ובית יגאל אלון‬ ‫הצפה‪ :‬כל ההתחלות קשות‬

‫השקיה בהצפה בימים הראשונים בעמק הירדן‪ .‬עבודת פרך‪ ,‬אך תפוקה גבוהה‬ ‫שיטת ההשקיה המסורתית של הבננות בעמק הירדן‪ ,‬משנות העשרים ועד‬
‫לשנות השבעים של המאה העשרים‪ ,‬הייתה בהצפה‪ .‬תחילה נשתלו הבננות‬
‫חיפוש חלופות‬ ‫והושקו בגומות או בערוגות קטנות‪ .‬עם הזמן השתכללה השיטה והבננות ניטח‬
‫עו באגנים מפולסים‪ ,‬קרי ערוגות‪ .‬המים להשקיה נשאבו מהירדן‪ ,‬מהירמוך או‬
‫בשנות החמישים והשישים הושקע מאמץ רב על ידי צוות הניסיונות בבננות‬ ‫ישירות מהכנרת והוזרמו לערוגות בספיקות גבוהות‪ ,‬וככל שהערוגה התמלאה‬
‫בעמק הירדן‪ ,‬בראשות דניאל זיו ז”ל (שיחד עם שמואל סטולר ז״ל ייסד את‬ ‫מהר יותר כך השתפרה אחידות המנה‪ .‬הערוגות היו רחבות‪ 7-6 ,‬מ’‪ ,‬אורכן יכול‬
‫היה להגיע ל‪ 100-‬מ’ ואף יותר‪ ,‬הקיפו אותן דפנות עפר בגובה כ‪ 40-‬ס’’מ וניטעו‬

‫בכל אחת מהן שתי שורות בננות‪.‬‬
‫הזרמת המים מהמקור אל השטחים הייתה בתעלות בטון ובתעלות עפר‬
‫וההפסדים בדרך היו רבים‪ .‬נהגו למלא את ערוגות הבננות מדי חמישה עד‬
‫שמונה ימים‪ ,‬בהתאם לעונה ולזמינות המים‪ ,‬במנה של ‪ 95‬עד ‪ 135‬מ”מ‬
‫בכל השקיה והכמות השנתית בפועל הגיעה ל‪ 5,000-‬מ’’מ ואף יותר‪ .‬ולא‬
‫זו בלבד‪ ,‬אלא שכל הגידולים במחזור בעמק הירדן ‪ -‬תירס‪ ,‬אספסת‪ ,‬גידוח‬
‫לי מספוא‪ ,‬פרדס‪ ,‬תמרים וכו’‪ ,‬הושקו אף הם בהצפה‪ ,‬משום שהשטחים‬
‫והמערכות הותאמו לשיטה זו ושימשו לחילופין גם לגידול בננות‪ ,‬ומשום שפח‬
‫שוט לא הייתה בנמצא מערכת השקיה אחרת‪ .‬ההשקיה בהצפה הייתה‬
‫כרוכה ביישור שטחים ובניית הערוגות בציוד מכני כבד‪ ,‬תחזוקה יקרה של‬
‫מאגרים ותעלות‪ ,‬פיזור ידני של דשן וזבל‪ ,‬הדברת שפע העשבייה שצמחה‬
‫בערוגות ועל הדפנות וניקוי הערוגה מגזעולי הבננה ומהעלים לאחר הקטיף‪,‬‬
‫כדי לאפשר מילוי מהיר של המים בערוגה‪ .‬פינוי הגזעולים והעלים היה מפח‬
‫רך ואף גרם להפסד של כמחצית מהחומר האורגני שנוצר במטע‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫התפוקה של המטעים המושקים בהצפה הייתה הגבוהה ביותר הידועה‬
‫באותם ימים‪ ,‬וזאת נמצא מתוך השוואה למטעי בננות שלא ניתן היה להשח‬
‫קותם בהצפה והם הושקו בהמטרה‪ ,‬תחילה מעל לנוף ובהמשך מתחת לו‪.‬‬

‫רשימה זאת נרשמה לראשונה עבור ׳גמלה‪-‬עט׳ בעריכת פרופ’ משה בר יוסף‬
‫בנובמבר ‪ 2015‬ועודכן עבור ׳עלון הנוטע׳ בשינויים קלים באפריל ‪2016‬‬

‫‪‘ 24 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 May 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬מאי ‪2016‬‬