Page 29 - עלון הנוטע אוגוסט 2016 מספר 8 מנגו וליצ'י

‫ענף החודש‬

‫צילם‪ :‬רונן שפיר‬ ‫העלייה באוכלוסיית המזיק מיוחסת גם להפרת האיזון במטעים בעקבות‬
‫שימוש לא מושכל בתכשירי הדברה‪ .‬בעבר הלא רחוק נעשה להדברת כניו‬
‫צילם‪ :‬רונן שפיר‬ ‫תמונה ‪ :2‬פייחת על עלי מנגו‬ ‫מת המנגו שימוש בזרחן אורגני מהסוג ‪ .Methidathion‬תכשיר זה אינו בררני‬
‫ועלול לפגוע גם באויבים הטבעיים( (‪ .)5‬כמו כן‪ ,‬ריסוסי אוויר כנגד זבוב הפ�י‬
‫תמונה ‪ :3‬טל דבש על עלי מנגו‬ ‫רות וריסוסי גופרית כנגד קימחון עלולים אף הם לפגוע באוכלוסיית האויבים‬
‫הטבעיים של כנימת המנגו וברמת יעילות ההטפלה (‪ .)6‬פגיעה באויבים‬
‫שיטות‬ ‫טבעיים בעלי פוטנציאל לווסת את אוכלוסיית הכנימה יוצרת הפרת איזון‬

‫‪ 0‬הדינמיקה לאורך העונה של אוכלוסיות כנימות המנגו ורמת ה�ט‬ ‫ובעקבותיה עלייה באוכלוסית המזיק‪.‬‬
‫פלתן‪ :‬בין השנים ‪ 2016-2010‬נערך לאורך כל עונה מעקב חודשי אחר‬ ‫האויבים הטבעיים הנפוצים במטעי המנגו נחלקים לטפילים (‪)Parasitoid‬‬
‫אוכלוסיית כנימת המנגו ושעור ההטפלה שלה במטעי מנגו באתרים‬ ‫ולטורפים (‪ .)Predator‬מבין הטפילים בולטות הצרעות ‪Microterys flavus‬‬
‫שונים‪ ,‬בחלקות בהן לא ניתן כנגדן טיפול הדברה‪ .‬החלקות אוחדו לפי‬ ‫‪ Howard‬ו‪ )6( Coccophagus eritreaensis Comper-‬ומבין הטורפים ניתן‬
‫אזורים‪ :‬מערב הכנרת ‪ -‬גינוסר‪ ,‬רביד‪ ,‬מורן‪-‬לוטם; עמק המעיינות ‪ -‬נווה‬ ‫לראות בעיקר את מושית הנקודותיים ‪Chilocorus bipustulatus Linnaeus‬‬
‫אור‪ ,‬רשפים‪ ,‬מעוז חיים; מזרח הכנרת ‪ -‬מרום גולן‪ ,‬עין גב‪ ,‬מעלה גמלא‪.‬‬ ‫(‪ .)6‬מבין האויבים הטבעיים נחשבת הצרעה ‪ M. flavus‬לבעלת פוטנציאל‬
‫שיטת איסוף הנתונים לאורך השנים נעשתה בהתאם לפרוטוקול עבוו‬ ‫ההדברה הגדול ביותר‪ .‬צרעה זו נמנית על משפחת האנצירטיים (‪,)Encyrtidae‬‬
‫דה אחיד שפותח במעבדה האקו‪-‬אנטומולוגית בחוות המטעים‪ :‬מכל‬ ‫אורך גוף הנקבה ‪ 2.1-1.5‬מ״מ וצבע גופה חום‪ ,‬אורך גופו של הזכר ‪ 1.7-1.5‬מ״מ‬
‫חלקה נדגמו שלושה ענפונים אקראיים משלושה עצים מרכזיים ומכל‬ ‫וצבע גופו שחור‪ .‬הצרעה צמחונית‪ ,‬אך לעתים יכולה לאכול כנימות צעירות‪.‬‬
‫ענפון נבדקו שלושה עלים תחת בינוקולר‪ .‬נרשמו מספר הכנימות‪,‬‬ ‫היא נחשבת לאנדופרזיטואיד יחידאי‪ ,‬אם כי נצפו מקרים של עד שבעה זחלים‬
‫צעירות ובוגרות‪ ,‬ונבדקה רמת ההטפלה באמצעות רישום כנימות‬ ‫בכנימה אחת ויתכן כי מספרם תלוי בגודלה של הצרעה‪ .‬זו יכולה לחיות כחוו‬
‫דשיים‪ ,‬במהלכם מוטלות בממוצע כ‪ 70-‬ביצים‪ .‬כושר החיפוש של הצרעה‬
‫מוטפלות וכנימות בהן נמצאו חורי גיחה‪.‬‬ ‫מעולה והיא יעילה גם כאשר אוכלוסיית הכנימות דלילה ומפוזרת‪ .‬הצרעה‬
‫‪ 0‬הגדרת מיני הצרעות הטפיליות במטעי מנגו בסובב כנרת וב�ע‬ ‫מתרבה ברביית זיווגין ומתפתחת כזחל בתוך הכנימה‪ .‬הטמפרטורה משפיו‬
‫מק המעיינות‪ :‬ב‪ 2013-‬נערכה הסקירה הראשונה לזיהוי מיני הצרעות‬ ‫עה על קצב התפתחות הזוויג‪ :‬טמפרטורת האופטימום של הזחלים הנקביים‬
‫הפעילות‪ .‬הצרעות הטפיליות נאספו מחלקות מנגו באזורים השונים‬ ‫הינה ‪ 24‬מ״צ ומשך התפתחותם ‪ 14-12‬יום‪ ,‬בעוד שטמפרטורת האופטימום‬
‫של הזחלים הזכריים עומדת ע ל ‪ 28‬מ״צ ומשך התפתחותם ‪ 12-10‬יום (‪ .)6‬בנ�ו‬
‫בשתי שיטות עיקריות‪:‬‬ ‫סף להיותה המטפיל העיקרי של כנימת המנגו יכולה צרעה זו להטפיל מספר‬
‫כנימות נוספות‪ ,‬בהן כנימה חומה (‪ ,)Coccus hesperidium‬כנימה פלורידית‬
‫(‪ ,)Ceroplastes floridensis‬כנימת הזית (‪ )Saissetia oleae‬והכנימה הא�ג‬

‫סית (‪.)6( )Pyriform scale‬‬
‫בעבודה זו מתוארת הדינמיקה של אוכלוסיית כנימת המנגו בין השנים‬
‫‪ 2016-2010‬במטעי מנגו בסובב כנרת ובעמק המעיינות‪ .‬כן מתוארות‬
‫הצרעות הטפיליות הקיימות במטעים אלה‪ ,‬כאשר יעילות ההטפלה‬
‫של הצרעה הטפילית ‪ M. flavus‬נבחנה במעבדה‪ ,‬בבית רשת ובמטע‪.‬‬
‫הדיון בוחן את הגורמים שעלולים להשפיע על השינויים בגודל אוכלוסיית‬

‫המזיק‪.‬‬

‫תמונה ‪:1‬‬
‫הצרעה הטפילית‬
‫‪Microterys flavus‬‬

‫באדיבות האתר ‪boutique.crisop.fr‬‬

‫‪‘ 29 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 August 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬אוגוסט ‪2016‬‬