Page 29 - עלון הנוטע אוגוסט 2016 מספר 8 מנגו וליצ'י
P. 29

‫ענף החודש‬

‫צילם‪ :‬רונן שפיר‬                                                                                                      ‫העלייה באוכלוסיית המזיק מיוחסת גם להפרת האיזון במטעים בעקבות‬
                                                                                                                     ‫שימוש לא מושכל בתכשירי הדברה‪ .‬בעבר הלא רחוק נעשה להדברת כניו‬
‫צילם‪ :‬רונן שפיר‬                                    ‫תמונה ‪ :2‬פייחת על עלי מנגו‬                                        ‫מת המנגו שימוש בזרחן אורגני מהסוג ‪ .Methidathion‬תכשיר זה אינו בררני‬
                                                                                                                     ‫ועלול לפגוע גם באויבים הטבעיים( (‪ .)5‬כמו כן‪ ,‬ריסוסי אוויר כנגד זבוב הפ�י‬
                                                      ‫תמונה ‪ :3‬טל דבש על עלי מנגו‬                                    ‫רות וריסוסי גופרית כנגד קימחון עלולים אף הם לפגוע באוכלוסיית האויבים‬
                                                                                                                     ‫הטבעיים של כנימת המנגו וברמת יעילות ההטפלה (‪ .)6‬פגיעה באויבים‬
                                                         ‫שיטות‬                                                       ‫טבעיים בעלי פוטנציאל לווסת את אוכלוסיית הכנימה יוצרת הפרת איזון‬

                 ‫‪ 0‬הדינמיקה לאורך העונה של אוכלוסיות כנימות המנגו ורמת ה�ט‬                                                                          ‫ובעקבותיה עלייה באוכלוסית המזיק‪.‬‬
                 ‫פלתן‪ :‬בין השנים ‪ 2016-2010‬נערך לאורך כל עונה מעקב חודשי אחר‬                                         ‫האויבים הטבעיים הנפוצים במטעי המנגו נחלקים לטפילים (‪)Parasitoid‬‬
                 ‫אוכלוסיית כנימת המנגו ושעור ההטפלה שלה במטעי מנגו באתרים‬                                            ‫ולטורפים (‪ .)Predator‬מבין הטפילים בולטות הצרעות ‪Microterys flavus‬‬
                 ‫שונים‪ ,‬בחלקות בהן לא ניתן כנגדן טיפול הדברה‪ .‬החלקות אוחדו לפי‬                                       ‫‪ Howard‬ו‪ )6( Coccophagus eritreaensis Comper-‬ומבין הטורפים ניתן‬
                 ‫אזורים‪ :‬מערב הכנרת ‪ -‬גינוסר‪ ,‬רביד‪ ,‬מורן‪-‬לוטם; עמק המעיינות ‪ -‬נווה‬                                   ‫לראות בעיקר את מושית הנקודותיים ‪Chilocorus bipustulatus Linnaeus‬‬
                 ‫אור‪ ,‬רשפים‪ ,‬מעוז חיים; מזרח הכנרת ‪ -‬מרום גולן‪ ,‬עין גב‪ ,‬מעלה גמלא‪.‬‬                                   ‫(‪ .)6‬מבין האויבים הטבעיים נחשבת הצרעה ‪ M. flavus‬לבעלת פוטנציאל‬
                 ‫שיטת איסוף הנתונים לאורך השנים נעשתה בהתאם לפרוטוקול עבוו‬                                           ‫ההדברה הגדול ביותר‪ .‬צרעה זו נמנית על משפחת האנצירטיים (‪,)Encyrtidae‬‬
                 ‫דה אחיד שפותח במעבדה האקו‪-‬אנטומולוגית בחוות המטעים‪ :‬מכל‬                                             ‫אורך גוף הנקבה ‪ 2.1-1.5‬מ״מ וצבע גופה חום‪ ,‬אורך גופו של הזכר ‪ 1.7-1.5‬מ״מ‬
                 ‫חלקה נדגמו שלושה ענפונים אקראיים משלושה עצים מרכזיים ומכל‬                                           ‫וצבע גופו שחור‪ .‬הצרעה צמחונית‪ ,‬אך לעתים יכולה לאכול כנימות צעירות‪.‬‬
                 ‫ענפון נבדקו שלושה עלים תחת בינוקולר‪ .‬נרשמו מספר הכנימות‪,‬‬                                            ‫היא נחשבת לאנדופרזיטואיד יחידאי‪ ,‬אם כי נצפו מקרים של עד שבעה זחלים‬
                 ‫צעירות ובוגרות‪ ,‬ונבדקה רמת ההטפלה באמצעות רישום כנימות‬                                              ‫בכנימה אחת ויתכן כי מספרם תלוי בגודלה של הצרעה‪ .‬זו יכולה לחיות כחוו‬
                                                                                                                     ‫דשיים‪ ,‬במהלכם מוטלות בממוצע כ‪ 70-‬ביצים‪ .‬כושר החיפוש של הצרעה‬
                                         ‫מוטפלות וכנימות בהן נמצאו חורי גיחה‪.‬‬                                        ‫מעולה והיא יעילה גם כאשר אוכלוסיית הכנימות דלילה ומפוזרת‪ .‬הצרעה‬
                 ‫‪ 0‬הגדרת מיני הצרעות הטפיליות במטעי מנגו בסובב כנרת וב�ע‬                                             ‫מתרבה ברביית זיווגין ומתפתחת כזחל בתוך הכנימה‪ .‬הטמפרטורה משפיו‬
                 ‫מק המעיינות‪ :‬ב‪ 2013-‬נערכה הסקירה הראשונה לזיהוי מיני הצרעות‬                                         ‫עה על קצב התפתחות הזוויג‪ :‬טמפרטורת האופטימום של הזחלים הנקביים‬
                 ‫הפעילות‪ .‬הצרעות הטפיליות נאספו מחלקות מנגו באזורים השונים‬                                           ‫הינה ‪ 24‬מ״צ ומשך התפתחותם ‪ 14-12‬יום‪ ,‬בעוד שטמפרטורת האופטימום‬
                                                                                                                     ‫של הזחלים הזכריים עומדת ע ל ‪ 28‬מ״צ ומשך התפתחותם ‪ 12-10‬יום (‪ .)6‬בנ�ו‬
                                                        ‫בשתי שיטות עיקריות‪:‬‬                                          ‫סף להיותה המטפיל העיקרי של כנימת המנגו יכולה צרעה זו להטפיל מספר‬
                                                                                                                     ‫כנימות נוספות‪ ,‬בהן כנימה חומה (‪ ,)Coccus hesperidium‬כנימה פלורידית‬
                                                                                                                     ‫(‪ ,)Ceroplastes floridensis‬כנימת הזית (‪ )Saissetia oleae‬והכנימה הא�ג‬

                                                                                                                                                            ‫סית (‪.)6( )Pyriform scale‬‬
                                                                                                                     ‫בעבודה זו מתוארת הדינמיקה של אוכלוסיית כנימת המנגו בין השנים‬
                                                                                                                     ‫‪ 2016-2010‬במטעי מנגו בסובב כנרת ובעמק המעיינות‪ .‬כן מתוארות‬
                                                                                                                     ‫הצרעות הטפיליות הקיימות במטעים אלה‪ ,‬כאשר יעילות ההטפלה‬
                                                                                                                     ‫של הצרעה הטפילית ‪ M. flavus‬נבחנה במעבדה‪ ,‬בבית רשת ובמטע‪.‬‬
                                                                                                                     ‫הדיון בוחן את הגורמים שעלולים להשפיע על השינויים בגודל אוכלוסיית‬

                                                                                                                                                                             ‫המזיק‪.‬‬

                                                                                                                                                                                      ‫תמונה ‪:1‬‬
                                                                                                                                                                                ‫הצרעה הטפילית‬
                                                                                                                                                                                          ‫‪Microterys flavus‬‬

                                                                                    ‫באדיבות האתר ‪boutique.crisop.fr‬‬

                            ‫‪‘ 29 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 August 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬אוגוסט ‪2016‬‬
   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34