Page 32 - עלון הנוטע אוגוסט 2016 מספר 8 מנגו וליצ'י
P. 32

‫נסו הצרעות (ביקורת) כמות הכנימות לעציץ עלתה בהדרגה מ‪60-‬‬           ‫עות שגודלו עד חמישה דורות במעבדה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬יעילות ההשפעה‬
‫ל‪ .120-‬בביקורת‪ ,‬כצפוי‪ ,‬לא היו כנימות מוטפלות כלל ואילו בטיפול‬     ‫מושפעת מגיוון אוכלוסיית הצרעות‪ .‬כך‪ ,‬כאשר מזווגים צרעו ת �‪M. fla‬‬
‫כמות הכנימות המוטפלות עלתה בהדרגה עד לרמה של ‪-‬כ‪ 60%-‬ל�א‬           ‫‪ vus‬משני מטעים שונים רמת ההטפלה עולה בהשוואה לזיווג צרעות‬

                    ‫חר ‪ 81‬ימים מהכנסת הצרעות לבית הרשת‪..‬‬                                ‫מאוכלוסיה שמקורה מאותו מטע (איור ‪.)3‬‬

                               ‫סיכום ומסקנות‬                                                                                       ‫איור ‪:3‬‬
                                                                                                                                   ‫מספר הכנימות‬
‫הפרת האיזון במטעי המנגו יכולה להוות גורם משמעותי בהתפרצויות של‬                                                                     ‫המוטפלות‬
‫כנימת המנגו‪ .‬המודל של לוטקה‪-‬וולטרה (‪ )Lotka Volterra‬לתיאור יחסי‬                                                                    ‫(ממוצע) באו‬
‫טורף‪/‬נטרף מתאר את התפתחות אוכלוסיית טורף‪/‬פרזיטואיד בתלות‬                                                                           ‫מצעות צרעות‬
‫בגודל אוכלוסיית הטרף‪ .‬תיאוריית ׳אי יציבות׳ טורף‪/‬נטרף‪ ,‬במקרה זה‬                                                                     ‫ממקור אחד‬
‫הצרעה הטפילית‪ ,‬אינה מאפשרת לטרף‪ ,‬כנימת המנגו‪ ,‬למצות את כושר‬                                                                        ‫(מטע אחד)‬
‫הנשיאה‪ .‬על פי התיאוריה זוהי מערכת יציבה‪ ,‬כאשר לאורך זמן מתפתו‬                                                                      ‫וצרעות מזווגות‬
‫חות תנודות גדלות והולכות בגודל האוכלוסיה (‪ .)7‬המאמר הנוכחי מראה‬                                                                    ‫משני מטעים‬
‫כי קיימת תלות בין גודל אוכלוסיית הטרף לשעור ההטפלה באמצעות‬                                                                         ‫שונים (שני‬
‫הצרעות הטפיליות‪ ,‬כאשר האוכלוסיה של אלו האחרונות עולה לאחר‬                                                                          ‫מטעים)‬
‫שאוכלוסיית הכנימות עולה ויורדת בעקבות הירידה באוכלוסיית הטרף‪.‬‬
‫אכן נראית עלייה בתנודתיות לאורך השנים‪ ,‬אך בשלב מסוים ישנה ירידה‬   ‫‪ 0‬בחינת יעילות ההטפלה של כנימת המנגו באמצעות הצרעה‬
‫בתנודיות (‪ .)2016‬מודלים אלה אינם מכלילים את האפשרויות הרבות‪,‬‬      ‫‪ M. flavuss‬בבית רשת (תצפית)‪ :‬נבדקה יעילות ההטפלה של הצ�ר‬
‫כגון גורמים גנטיים וסביבתיים אחרים שעשויים להשפיע על מערך היחו‬    ‫עות בוויסות אוכלוסיית כנימת המנגו‪ .‬שתילי מנגו בשני בתי רשת אולחו‬
‫סים בין הטרף לפרזיטואיד (‪ .)8‬במחקר הנוכחי נראתה עלייה בהשפעה‬      ‫בכנימות מנגו‪ .‬לבית רשת אחד הוכנסו צרעות טפיליות (טיפול) ואילו‬
‫שיכולה לנבוע משונות גנטית על יעילות ההטפלה של ‪ M. flavus‬כאשר‬      ‫לשני לא הוכנסו צרעות (ביקורת)‪ .‬בכל בית רשת היו שלושה עציצים‬
‫הצרעות מגיעות ממגוון אוכלוסיות‪ ,‬לעומת יעילות הטפלה נמוכה יותר‬     ‫ונערך מעקב אחר מספר הכנימות החיות והמוטפלות בכל עציץ‪ .‬ניתן‬
‫לצרעות ממין זה מאוכלוסיה הומוגנית‪ .‬אחת ההשפעות הסביבתיות על‬       ‫לראות (איור ‪ )4‬כי בבית הרשת אליו הוכנסו צרעות כמות הכנימות‬
‫מערך יחסים זה הינה סבילות שונה לתנאי האקלים בין המזיק לפרזיטואיד‬  ‫נותרה קבועה ‪- -‬כ‪ 60-‬פרטים לעציץ‪ ,‬ואילו בבית הרשת אליו לא הו�כ‬
‫(‪ .)2‬חיזוק לכך נמצא במחקר נוסף שערכנו‪ ,‬בו נראה כי טווח ההתפ�ת‬
‫חות האופטימלי ויעילות ההטפלה המקסימלית של הצרעה ‪M. flavus‬‬                                                                          ‫איור ‪:4‬‬
‫הינו בטמפרטורה של ‪ 25‬מ״צ (‪ .)9‬במחקר נמצאו ב‪ 25-‬מ״צ הטפלות‬                                                                          ‫מספר הכנימות‬
‫כבר לאחר שבוע‪ ,‬ב‪ 35-‬מ״צ לא נמצאו הטפלות כלל וב‪ 15-‬מ״צ נמצאו‬                                                                        ‫הממוצע לעציץ‬
‫הטפלות שבועיים מהיישום‪ .‬התפתחות המזיק לעומת זאת‪ ,‬כפי שעולה‬                                                                         ‫בבית רשת עם‬
‫מהמחקר הנוכחי וממחקרים קודמים( (‪ ,)4 ,2‬עולה בחודשי הקיץ ה�ח‬                                                                        ‫צרעות (טיפול)‬
‫מים‪ ,‬בטמפרטורות בהן יעילות ההטפלה נמוכה‪ M. flavus .‬היא הצרעה‬                                                                       ‫וללא צרעות‬
‫הטפילית הדומיננטית במטעי המנגו‪ ,‬אך יתכן שיש צורך בשילוב של צרו‬                                                                     ‫(ביקורת) ושעור‬
‫עות טפיליות שנוכחותן במטע נמוכה אך הן עמידות יותר לטמפרטורות‬                                                                       ‫(‪ )%‬הכנימות‬
                                                                                                                                   ‫המוטפלות בבית‬
                           ‫גבוהות‪ ,‬כגון ‪.Coccophagus lycimnia‬‬                                                                      ‫רשת עם הטיפול‬
‫גורם נוסף שעשוי להשפיע על מערך היחסים בין הטרף לפרזיטואיד‬
‫הינו מצב אוכלוסיית הכנימה בעונה הקודמת‪ ,‬עם יציאה מהחורף ותחיו‬
‫לת האביב‪ ,‬כפי שנראה מהמחקר הנוכחי‪ .‬כך‪ ,‬בין השנים ‪ 2010‬ו‪2016-‬‬
‫אוכלוסיה שהחלה נמוך נשמרה נמוך‪ ,‬בעוד שלאוכלוסיה שבסוף העונה‬
‫הקודמת הייתה גבוהה סיכוי גדול להתחיל את העונה העוקבת ברמה‬
‫גבוהה‪ .‬שיעור ההטפלה בתחילת העונה בכל השנים עמד ע ל ‪ 0-6%‬כנ�י‬
‫מות מוטפלות‪ ,‬ללא תלות בכמות הכנימות ההתחלתית בחלקה‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬רמת האוכלוסיה של הכנימות בסוף החורף ותחילת האביב עשוי‬
‫להעיד על קצב התפתחותן בחלקה בהמשך העונה‪ .‬מאחר שבשטח‬
‫שעור ההטפלה בסוף החורף ותחילת האביב עמד על כ‪ ,5%-‬נראה‬
‫שאוכלוסיה גבוהה של כנימות בתחילת העונה תקשה על יכולתן של‬
‫הצרעות הטפיליות במטע לווסתה לרמה שאינה גורמת נזק משמעותי‬
‫לחקלאי‪ .‬בנוסף‪ ,‬במטעים מסחריים הסכנה לנזק כלכלי מחייבת את‬

‫‪‘ 32 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 August 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬אוגוסט ‪2016‬‬
   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37