Page 32 - עלון הנוטע אוגוסט 2016 מספר 8 מנגו וליצ'י
P. 32
נסו הצרעות (ביקורת) כמות הכנימות לעציץ עלתה בהדרגה מ60- עות שגודלו עד חמישה דורות במעבדה .לעומת זאת ,יעילות ההשפעה
ל .120-בביקורת ,כצפוי ,לא היו כנימות מוטפלות כלל ואילו בטיפול מושפעת מגיוון אוכלוסיית הצרעות .כך ,כאשר מזווגים צרעו ת �M. fla
כמות הכנימות המוטפלות עלתה בהדרגה עד לרמה של -כ 60%-ל�א vusמשני מטעים שונים רמת ההטפלה עולה בהשוואה לזיווג צרעות
חר 81ימים מהכנסת הצרעות לבית הרשת.. מאוכלוסיה שמקורה מאותו מטע (איור .)3
סיכום ומסקנות איור :3
מספר הכנימות
הפרת האיזון במטעי המנגו יכולה להוות גורם משמעותי בהתפרצויות של המוטפלות
כנימת המנגו .המודל של לוטקה-וולטרה ( )Lotka Volterraלתיאור יחסי (ממוצע) באו
טורף/נטרף מתאר את התפתחות אוכלוסיית טורף/פרזיטואיד בתלות מצעות צרעות
בגודל אוכלוסיית הטרף .תיאוריית ׳אי יציבות׳ טורף/נטרף ,במקרה זה ממקור אחד
הצרעה הטפילית ,אינה מאפשרת לטרף ,כנימת המנגו ,למצות את כושר (מטע אחד)
הנשיאה .על פי התיאוריה זוהי מערכת יציבה ,כאשר לאורך זמן מתפתו וצרעות מזווגות
חות תנודות גדלות והולכות בגודל האוכלוסיה ( .)7המאמר הנוכחי מראה משני מטעים
כי קיימת תלות בין גודל אוכלוסיית הטרף לשעור ההטפלה באמצעות שונים (שני
הצרעות הטפיליות ,כאשר האוכלוסיה של אלו האחרונות עולה לאחר מטעים)
שאוכלוסיית הכנימות עולה ויורדת בעקבות הירידה באוכלוסיית הטרף.
אכן נראית עלייה בתנודתיות לאורך השנים ,אך בשלב מסוים ישנה ירידה 0בחינת יעילות ההטפלה של כנימת המנגו באמצעות הצרעה
בתנודיות ( .)2016מודלים אלה אינם מכלילים את האפשרויות הרבות, M. flavussבבית רשת (תצפית) :נבדקה יעילות ההטפלה של הצ�ר
כגון גורמים גנטיים וסביבתיים אחרים שעשויים להשפיע על מערך היחו עות בוויסות אוכלוסיית כנימת המנגו .שתילי מנגו בשני בתי רשת אולחו
סים בין הטרף לפרזיטואיד ( .)8במחקר הנוכחי נראתה עלייה בהשפעה בכנימות מנגו .לבית רשת אחד הוכנסו צרעות טפיליות (טיפול) ואילו
שיכולה לנבוע משונות גנטית על יעילות ההטפלה של M. flavusכאשר לשני לא הוכנסו צרעות (ביקורת) .בכל בית רשת היו שלושה עציצים
הצרעות מגיעות ממגוון אוכלוסיות ,לעומת יעילות הטפלה נמוכה יותר ונערך מעקב אחר מספר הכנימות החיות והמוטפלות בכל עציץ .ניתן
לצרעות ממין זה מאוכלוסיה הומוגנית .אחת ההשפעות הסביבתיות על לראות (איור )4כי בבית הרשת אליו הוכנסו צרעות כמות הכנימות
מערך יחסים זה הינה סבילות שונה לתנאי האקלים בין המזיק לפרזיטואיד נותרה קבועה - -כ 60-פרטים לעציץ ,ואילו בבית הרשת אליו לא הו�כ
( .)2חיזוק לכך נמצא במחקר נוסף שערכנו ,בו נראה כי טווח ההתפ�ת
חות האופטימלי ויעילות ההטפלה המקסימלית של הצרעה M. flavus איור :4
הינו בטמפרטורה של 25מ״צ ( .)9במחקר נמצאו ב 25-מ״צ הטפלות מספר הכנימות
כבר לאחר שבוע ,ב 35-מ״צ לא נמצאו הטפלות כלל וב 15-מ״צ נמצאו הממוצע לעציץ
הטפלות שבועיים מהיישום .התפתחות המזיק לעומת זאת ,כפי שעולה בבית רשת עם
מהמחקר הנוכחי וממחקרים קודמים( ( ,)4 ,2עולה בחודשי הקיץ ה�ח צרעות (טיפול)
מים ,בטמפרטורות בהן יעילות ההטפלה נמוכה M. flavus .היא הצרעה וללא צרעות
הטפילית הדומיננטית במטעי המנגו ,אך יתכן שיש צורך בשילוב של צרו (ביקורת) ושעור
עות טפיליות שנוכחותן במטע נמוכה אך הן עמידות יותר לטמפרטורות ( )%הכנימות
המוטפלות בבית
גבוהות ,כגון .Coccophagus lycimnia רשת עם הטיפול
גורם נוסף שעשוי להשפיע על מערך היחסים בין הטרף לפרזיטואיד
הינו מצב אוכלוסיית הכנימה בעונה הקודמת ,עם יציאה מהחורף ותחיו
לת האביב ,כפי שנראה מהמחקר הנוכחי .כך ,בין השנים 2010ו2016-
אוכלוסיה שהחלה נמוך נשמרה נמוך ,בעוד שלאוכלוסיה שבסוף העונה
הקודמת הייתה גבוהה סיכוי גדול להתחיל את העונה העוקבת ברמה
גבוהה .שיעור ההטפלה בתחילת העונה בכל השנים עמד ע ל 0-6%כנ�י
מות מוטפלות ,ללא תלות בכמות הכנימות ההתחלתית בחלקה .כמו
כן ,רמת האוכלוסיה של הכנימות בסוף החורף ותחילת האביב עשוי
להעיד על קצב התפתחותן בחלקה בהמשך העונה .מאחר שבשטח
שעור ההטפלה בסוף החורף ותחילת האביב עמד על כ ,5%-נראה
שאוכלוסיה גבוהה של כנימות בתחילת העונה תקשה על יכולתן של
הצרעות הטפיליות במטע לווסתה לרמה שאינה גורמת נזק משמעותי
לחקלאי .בנוסף ,במטעים מסחריים הסכנה לנזק כלכלי מחייבת את
‘ 32 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 August 2016עלון הנוטע’ שנה ע’ ,אוגוסט 2016