Page 30 - עלון הנוטע אוגוסט 2016 מספר 8 מנגו וליצ'י
P. 30
שיעור ההטפלה בתחילת העונה בכל השנים עמד על 0-6%כנימות .1ציד :השיטה כללה חבטות קלות בעזרת מקל או ניעור הענף מעל מגש
מוטפלות ,ללא תלות בכמות הכנימות ההתחלתית בחלקה .בהו לבן .מהמגש נאספו הצרעות באמצעות משאבה ידנית (׳צוצר׳);
משך ,כאשר אוכלוסיית הכנימות עלתה ,עלה גם שעור ההטפלה.
במרבית השנים נראה כי אוכלוסיית הצרעות הצליחה לווסת לפחות .2הדגרה :איסוף עלים מאוכלסים בכנימות מנגו מוטפלות ממטעי המנגו
חלקית את אוכלוסיית הכנימות ,אם כי רמת הוויסות תלויה בגודל והצבתם בקופסאות בחדר גידול מווסת במשטר תאור ה ,D8:L16בט�מ
האוכלוסיה .ניתן לראות באיור את הגלים העוקבים של רמת ההטו פרטורה של 25מ״צ ו 60%-לחות לצורך הדגרה ,עד לגיחת צרעות .חזרה
על הסקר נערכה באותן שיטות -ב ,2016-אך בשנה זו נבדקה גם הש�פ
פלה אחר ממוצע הכנימות לענפון. עת טיפולי הדברה שונים :אפלורד -מג”ח (מווסת גידול חרקים) המשבש
איור :1מספר כנימות מנגו לענפון (ממוצע )SE ±ורמת הכנימות את מנגנון יצירת הכיטין ( 250 Buprofezinג׳/ליטר) בשילוב עם שמן ,EOS
המוטפלות ( )%לאורך החודשים והשנים בשני אזורים שונים :עמק טריגון (מג”ח דמוי הורמון נעורים( ( 100 Pyriproxyfenג׳/ליטר) ,שמן ל�ב
נולה 1.75%בריסוס וקלאץ’ בהגמעה (ניאוניקוטינואיד .)Clothianidin
המעיינות בשנים 2012-2010ומערב הכנרת בשנים 2016-2010 הפרטים שנאספו בשתי השנים בשתי השיטות ,ציד והדגרה ,זוהו תחת
בינוקולר ( ,Zeiss Stemi DV4גרמניה) בעזרת מאגר נתונים ממוחשב
0הגדרת מיני הצרעות הטפיליות במטעי מנגו בסובב כנרת ו�ב שנמצא במעבדה .פרטים שלא זוהו נשלחו לזיהוי על ידי ד”ר יעל ארגוב,
עמק המעיינות :שעור הצרעות מכל מין מתוך סך הצרעות שהגיחו
מכנימות מנגו מוטפלות בשנים 2013ו 2016-רוכזו בטבלה ,בעמוד אוניברסיטת ת”א.
הבא .הן ב 2013-והן ב 2016-הייתה הצרעה M. flavusהשכיחה 0בחינת יעילות ההטפלה של כנימת המנגו בעזרת הצרעה M. flavus
ביותר מבין מיני הצרעות הטפיליות שנמצאו במטעי המנגו .כמו כן במעבדה :צרעות שנאספו בשטח או הגיחו במעבדה מענפונים בשטח וזוהו
ניתן לראות ,כ י 16-25%מבין הצרעות הטפיליות שנאספו הינן היפ�ר כ ,M. flavus-הוכנסו לקופסאות גידול במעבדה בחדר מבוקר אקלים.
פרזיטיות .צרעות אלו מטפילות את הצרעות המטפילות את כנימות בכל קופסה הוצב ענפון מאולח במספר ידוע של כנימות מנגו והוכנסו אליה
המנגו ולכן פוגעות ביעילות הוויסות של אוכלוסיית הכנימות באמצעות זוגות בודדים (זכר ונקבה) מהמי ן .M. flavusבתום הניסוי נספרו הכנימ�ו
האויבים הטבעיים .מספר מינים נפגמו תוך כדי לכידה ולכן לא הוגדרו, תהמוטפלות וחורי הגיחה בהן ונאספו צרעות להמשך גידול .יעילות ההגחה
ויעילות ההטפלה נבדקו בשני טיפולים :כאשר מקור אוכלוסיית הצרעות
וכן קיימים מספר מינים שטרם הוגדרו. בגידול המעבדה הינו מטע אחד וכאשר המקור לאוכלוסיית הצרעות בגידול
הינו שני מטעים שונים .הצרעות נאספו מקופסאות הגידול אחת ליומיים,
הופרדו לזוויגים ונספרו .כל קופסת גידול היוותה חזרה .בנוסף נספרו הכניו
מות המוטפלות ומספר חורי הגיחה בכל כנימה בתום הניסוי וחושבה יעיו
לות ההטפלה באחוזים.
0בחינת יעילות ההטפלה של כנימת המנגו בעזרת הצרעה M. flavus
בבית רשת (תצפית) :בשני מבנים המכוסים רשת 50מש מוקמו שלושה
שתילי מנגו בעציצים בנפח ש ל 25ליטר מאולחים בכנימת מנגו .כמות הכנ�י
מות בעצים אלה הוערכה ולאחר מכן פוזרו צרעות M. flavusבמספר ידוע
במרכז בית רשת אחד ,בעוד שבית הרשת השני שימש כביקורת ללא צרו
עות .נערך מעקב אחר מספר הכנימות ,שעורי ההטפלה וחורי הגיחה כמדד
למספר הצרעות המגיחות .הטמפרטורה נעה בין 0ל 35-מ״צ.
תוצאות
0הדינמיקה לאורך העונה של אוכלוסיות כנימות המנגו ורמת ההט�פ
לה :באיור 1ניתן לראות את הדינמיקה של הכנימות החיות לעומת שעור
הכנימות המוטפלות בחודשי העונה לאורך השנים במטעי מנגו מסחריים
בהם לא ניתן טיפול כנגד הכנימה .ב 2010-האוכלוסיה נשמרה על פחות
מחמש כנימות לענפון לאורך העונה .ב 2011-החלה האוכלוסיה מכעשר
כנימות לענפון ובאוגוסט עלתה לשיאה 20 ,כנימות לענפון .ב 2012-החלה
האוכלוסיה בפברואר עם 20כנימות לענפון ,במאי ירדה בהדרגה עד כדי
שש כנימות וביולי-אוגוסט עלתה שוב ל 20-15-כנימות לענפון .ב2014-
החלה האוכלוסיה את העונה כבר ב-כ 40-כנימות לענפון ובספטמבר הג�י
עה ל 80-כנימות לענפון .במאי 2015עמדה האוכלוסיה על כ 50-כנימות
לענפון וירדה באופן הדרגתי לכדי 0באוגוסט .ב 2016-החלה האוכלוסיה
שוב עם חמש כנימות לענפון ונשמרה נמוכה לאורך העונה.
‘ 30 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 August 2016עלון הנוטע’ שנה ע’ ,אוגוסט 2016