Page 11 - עלון הנוטע יולי
P. 11

‫אקטואלי‬

                                             ‫לת החיטה (‪ .)7‬המושג ״ארבע עונות השנה״ חדר לשפה העברית‬
                                             ‫המודרנית בתקופת ההשכלה על ידי סופרים עבריים שחיו באירופה‬
                                             ‫ולא בארץ ישראל‪ ,‬וחשבו לתומם שגם בארץ ישראל יש ארבע עונות‬
                                             ‫שנה‪ .‬ברוך לינדא (‪ ,)1759-1849‬סופר מתקופת ההשכלה‪ ,‬כתב‪:‬‬
                                           ‫“וזולת ההתחלפות של אורך הימים והלילות יסובב עוד מתנועה זו‬
                                           ‫ארבע תקופות השנה הנקראות בשמותם‪ :‬אביב‪ ,‬בציר‪ ,‬קיץ וחורף”‬
                                             ‫(‪ .)8‬כנגד זה כתב יוסף קלוזנר (פרופ׳ להיסטוריה באוניברסיטה ה�ע‬
                                             ‫ברית וחתן פרס ישראל‪ ,)1878-1958 ,‬שהסתיו הוא עונה חולפת‬
                                           ‫מהירה בתוך החורף (‪ ,)9‬ומשה סתוי כתב‪“ :‬רק שתי תקופות יש לנו‬

                                                      ‫כאן‪ :‬קיץ וחורף או ימות החמה וימות הגשמים” (‪.)10‬‬
                                             ‫נשוב למקורות‪ .‬לאחר המבול נאמר‪" :‬עֹד ּכָל‪-‬יְ ֵמי ָה ָארֶץ זֶרַע וְ ָק ִציר‬
                                             ‫וְקֹר וָחֹם וְ ַקיִץ וָחֹרֶף ויֹום וָלַיְלָה ֹלא יִׁ ְשּבֹתּו" (בראשית ח‪:‬כב)‪.‬‬
                                           ‫והמאירי כותב על בבא מציעא (קא‪“ :):‬המשכיר בית לחברו בימות‬
                                           ‫הגשמים אין יכול להוציאו מן החגג (סוכות) עד הפסח ובימות ה�ח‬
                                           ‫מה רשאי להוציאו משדר בה שלשים יום”‪ .‬כלומר‪ ,‬בארץ יש שתי‬
                                             ‫עונות עיקריות בלבד‪ .‬הסתיו הוא עונה קצרה לפני החורף אך לא‬
                                             ‫כמו באירופה‪ ,‬ולכן נאמר בשיר השירים (ב‪:‬יא)‪ּ" :‬כִי‪ִ -‬הּנֵה ַהּ ְס ָתו עָבָר‬
                                             ‫ַהּגֶׁ ֶשם ָחלַף ָהלְַך לֹו"‪ .‬כלומר‪ ,‬מהר‪ .‬איוב אומר‪ִ " :‬מי‪-‬יִּ ְתנֵנִי כְיַרְ ֵחי‪-‬‬
                                             ‫ֶקדֶם‪ּ ...‬כַ ֲאׁ ֶשר ָהיִי ִתי ּ ִבי ֵמי ָחרְּפִי ּבְסֹוד ֱאלֹוּ ַה עֲלֵי ָאהֳלִי" (כט‪:‬ב‪-‬ד)‪.‬‬
                                             ‫החורף נזכר כאן לטובה‪ .‬זאת תקופת הצמיחה האינטנסיבית באש‬
                                             ‫רץ ישראל‪ ,‬ואין היא דומה לחורף החשוך והתרדמה הממושכת‬
                                             ‫באירופה או בצפון אמריקה‪ .‬גם ירמיהו מתייחס אל הקיץ בהיבט‬

                                                                  ‫עונתי‪-‬חקלאי‪" :‬עָבַר ָק ִציר ּכָלָה ָקיִץ" (כ‪:‬כ)‪.‬‬
                                             ‫אם כן‪ ,‬הצו "ׁ ָשמֹור ֶאת‪-‬חֹדֶׁש ָה ָא ִביב" אינו מתכוון לעונת האביב כפי‬
                                             ‫שאנו מכירים אותה‪ ,‬אלא למצב של הבשלת התבואה שתהיה ראויה‬

                                                                                         ‫להקרבת העומר‪.‬‬

                                                                           ‫ספרות‬

                                                           ‫‪ .	1‬אנציקלופדיה מקראית ג‪ ,‬ירושלים ‪ ,1965‬עמ’ ‪.38‬‬
                                             ‫‪ 	.2‬המילה אביב נזכרת פעם נוספת אך במשמעות אחרת‪ .‬על מכת‬
                                             ‫הברד כתוב‪" :‬ו ֵאת ּכָל‪-‬עֵׂ ֶשב ַהּ ָשדֶה ִהּכָה ַהּבָרָד וְ ֶאת‪ּ-‬כָל‪-‬עֵץ‬
                                             ‫ַהּ ָשדֶה ׁ ִשּבֵר" (שמות ט‪:‬כה) ‪ -‬כנראה לא רק צמחים חד‪-‬שנתיים‬
                                             ‫אלא גם צמחים רב‪-‬שנתיים‪ .‬אך בהמשך יש רשימה של ארבעה‬
                                             ‫צמחים תרבותיים‪" :‬ו ַהּפִׁ ְשּ ָתה וְ ַהּ ְשעֹרָה נֻּכָ ָתה ּכִי ַהּ ְשעֹרָה ָא ִביב‬
                                             ‫וְ ַהּפִׁ ְשּ ָתה ּגִבְעֹל‪ .‬וְ ַה ִחּ ָטה וְ ַהּכֻּ ֶס תֶמת (=מין חיטה) ֹלא נֻּכּו ּכִי ֲאפִ�י‬

                                                                                    ‫ֹלת ֵהּנָה" (לא‪-‬לב)‪.‬‬
                                             ‫‪ .	3‬הערך אביב בספרו של שלמה זלמן אריאל‪ ,‬אנציקלופדיה מאיר‬

                                                                                    ‫נתיב‪ ,‬רמת גן ‪.1960‬‬
                                                            ‫‪ .	4‬שמות החודשים המקובלים אצלנו הועלו מבבל‪.‬‬
                                             ‫‪ .	5‬האנציקלופדיה העברית‪ ,‬כרך כא‪ ,‬ירושלים‪-‬תל‪-‬אביב תשכ”ט‪,‬‬

                                                                                             ‫עמ’ ‪.349‬‬
                                                        ‫‪ 	.6‬מכתב אישי אלי מיום כ”ד באדר התשע”ב‪.18.3.12 ,‬‬
                                                      ‫‪ 	.7‬הוא ציינם במכתב אלי מיום כ”א טבת התש”ע‪.7.1.10 ,‬‬
                                             ‫‪ 	.8‬ברוך לינדא חי בכפר ‪ Linda‬שבגרמניה‪ .‬הציטוט מספרו ׳ראשית‬

                                                              ‫לימודים׳‪ ,‬ברלין תקמ”ט (‪ ,)1788‬דף יג עמ’ א‪.‬‬
                                                               ‫‪ 	.9‬׳הלשון העברית ‪ -‬לשון חיה׳‪ ,‬עמ’ ‪ ,32‬תש”ט‪.‬‬

                                                          ‫‪ .10‬בספרו ׳גלויות וסתומות בלשון׳‪ ,‬תל אביב ‪0 .1958‬‬

‫‪‘ 11 ‘Alon Hanotea’ vol. 68 July 2014‬עלון הנוטע’ שנה ס”ח‪ ,‬יולי ‪2014‬‬
   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16