Page 8 - עלון הנוטע מרץ 2015

‫לזכר חברים‬

‫פנחס רואי‪-‬שפיגל‬ ‫משה (מושיק)‬
‫‪2015-1924‬‬ ‫דקל‬

‫פנחס עלה מצכוסלובקיה לארץ ישראל‬ ‫היכרותי עם מושיק הייתה רבת‬
‫בשנת ‪ ,1941‬כשמלאו לו ‪ .17‬הקשר שלו‬ ‫שנים‪ ,‬היכרות של הוקרה והערכה‬
‫לענפי המטע היה עוד מהבית‪ ,‬באשר‬ ‫שאינה נטולת ויכוחים בנושאים שות‬
‫משפחתו גידלה פירות ודודו גידל ענבי יין‪.‬‬ ‫נים‪ ,‬אך תמיד ברמה של חברות‬
‫מגיל הגן דאג אביו הציוני שתהיה לילדיו‬ ‫אמיתית‪ .‬הוא היה מאותם אנשים‬
‫גננת מישראל‪ ,‬בבית דיברו עברית וכך‪,‬‬ ‫שלא שכחו מעולם מאין באו ומה‬
‫בבואו לארץ‪ ,‬אחרי התאקלמות קצרה‪ ,‬השתלב בלימודים ובעבודה ותמיד‬
‫בחר עבודות הקשורות בחקלאות‪ .‬בהמשך היה מראשוני התלמידים במכון‬ ‫מקור כוחם ‪ -‬המטע והקרקע עליה הוא נטוע‪.‬‬
‫ללימודי חקלאות ברחובות‪ ,‬לימים הפקולטה לחקלאות‪ .‬תואר מוסמך למדעי‬ ‫מושיק‪ ,‬שהיה בעבר מפעילי הארגון‪ ,‬לכאורה איש ממסד‪ ,‬היה האדם הבת‬
‫החקלאות סיים ב‪ ,1947-‬ואת עבודת הדוקטורט שלו הגיש ב‪ 1954-‬בנושא‬ ‫לתי ממסדי ביותר שהכרתי‪ .‬תמיד חשב על המטע‪ ,‬על המגדלים‪ ,‬על צוות‬
‫׳גורמים בהשרשת ייחורי גפן׳‪ .‬בשנים ‪ 1950-1947‬עבד כעוזר מחקר במכון‬ ‫העובדים‪ ,‬על רווחיות הענף ועל מה שהארגון יכול לעשות לטובתם ‪ -‬והרבה‬

‫ללימודי החקלאות ובהמשך הועסק שם כעובד מדעי במחלקה למטעים‪.‬‬ ‫פחות על מה הם יכולים לעשות לטובת הארגון‪.‬‬
‫‪-‬ב‪ ,1954-‬בעקבות עבודת הדוקטורט המוצלחת בהשרשת ייחורי גפן‪ ,‬ה�ת‬ ‫מושיק היה מוותיקי ענף האבוקדו ומהמגדלים המקצועיים ביותר בו‪ .‬אפת‬
‫מנה ד”ר פנחס שפיגל למנהל מדור שתלנות וגננות באגף למטעים במשרד‬ ‫שר היה אולי להוציא זמנית את מושיק מהאבוקדו‪ ,‬אבל לא את האבוקדו‬
‫החקלאות בירושלים‪- .‬ב‪ 1965-‬הציג את מועמדותו והתקבל‪ ,‬במכרז‪ ,‬למ�ש‬ ‫ממושיק‪ .‬קשה למצוא היום בחקלאות אנשים כמו מושיק‪ ,‬המסורים כל‬
‫רת סגן מנהל מחקר במכון וולקני לחקר החקלאות‪ .‬פעילותו בתפקיד זה‬ ‫כולם לענף‪ ,‬מכירים אותו ואת בעיותיו על בוריין ומוכנים בכל לבם ומאמת‬
‫זכתה להערכה‪ ,‬וב‪ 1969-‬התמנה למנהל המכון למטעים במינהל המחקר‬
‫החקלאי וכיהן בתפקיד ע ד ‪ .1975‬לאחר מכן‪ ,‬באופן טבעי‪ ,‬ניהל‪ ,‬עד פרי�ש‬ ‫ציהם לתרום לטובת התקדמותו‪.‬‬
‫אישית מושיק יחסר לי מאד‪ .‬יחסרו לי הפגישות איתו שתמיד היו מלוות‬
‫תו ב‪ ,1989-‬את המחלקה להשבחה ולגנטיקה במכון למדעי הצמח‪.‬‬ ‫בחיוך טוב‪ ,‬בהבנה מיידית‪ ,‬בלי הרבה מילים ובלחיצת יד איתנה‪ ,‬שגם בעת‬

‫כותב עליו פרופ ׳ משה בר‪-‬יוסף‪ ,‬בעבר מנהל המעבדה על שם ש‪ .‬טו�ל‬ ‫האחרונה‪ ,‬בהיותו חולה‪ ,‬לא נחלשה‪.‬‬
‫קובסקי לחקר מחלות הדרים וסובטרופיים במרכז וולקני‪ :‬״סיפורו האישי‬ ‫תנחומים למשפחה‪.‬‬
‫של פרופ’ פנחס רואי‪-‬שפיגל הוא סיפור של דור שעוד מעט קט וחלף עם‬ ‫יהי זכרו ברוך‪.‬‬
‫הרוח‪ .‬בסאגה שלו יש מלחמות ויש תקופות שלום ובעיקר עבודה קשה״‪.‬‬
‫פרופ’ אליעזר גולדשמידט‪ ,‬איש המכון למדעי הצמח ולגנטיקה בפקולטה‬ ‫אילן אשל‬
‫לחקלאות‪ ,‬כתב עליו לרגל צאת כרך חדש בשנתון במדעי הצומח העוסק‬
‫בטיפוח והשבחת צמחים ‪ :‬״הגנטיקה של עצי הפרי‪ ,‬מנגנוני אי‪-‬התאם‪ ,‬פ�ר‬
‫תנוקרפיה‪ ,‬היעדר זרעים ‪ -‬נושאים חשובים אלה זכו כולם למחקר שיטתי‬
‫ומעמיק בעבודתם של רואי‪-‬שפיגל ותלמידיו‪ .‬אופקיו הרחבים וחשיבתו‬
‫המעמיקה באו לביטוי במחקר קלאסי משנ ת ‪ 1975‬על מהלך האבול�ו‬
‫ציה והביות של עצי הפרי בעולם העתיק‪ .‬פרופ’ רואי‪-‬שפיגל תרם רבות‬
‫להשבחת עצי פרי שונים‪ .‬אחד מכשרונותיו המיוחדים היה זיהוי הצרכים‬
‫המיוחדים ומגמות ההתפתחות של סוגי פירות שונים‪ ,‬בהם ענבי מאכל‪,‬‬

‫שקד והדרים״‪.‬‬

‫אשרינו ואשריו של פנחס שזכה לאריכות ימים שאיפשרה לו לראות את‬
‫פירות עמלו ניטעים ברחבי הארץ והופכים למטעים מניבי ברכה‪.‬‬
‫יהא זכרו ברוך‪.‬‬

‫הדברים לזכרו של פנחס רואי‪-‬שפיגל‬
‫נלקחו מתוך המדור ׳ותיקי המחקר׳‬
‫שהתפרסם ב׳עלון הנוטע׳ בגיליון דצמבר ‪2013‬‬

‫‪‘ 8 ‘Alon Hanotea’ vol. 69 March 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬מרץ ‪2015‬‬