Page 10 - עלון הנוטע מרץ 2015

‫ותיקי המחקר שלנו ‪ /‬אלישע צורגיל‬

‫אחרים‪ ,‬כגון גידול פרחי אדמונית;‬ ‫עם פרופ’ אמנון‬
‫‪ .3‬תחום שלישי הוא בקרת צמיחה ופוריות באמצעות מעכבי צמיחה והיכ�ו‬ ‫ארז‪ ,‬החוקר שלא‬

‫לת לשפר יבולים ולהעלות את איכות הפרי‪.‬‬ ‫עוצר מלכת‬
‫מעבר לכך עסקתי בהשבחה וקידום של שני מינים‪ ,‬תאנה ומשמש‪ .‬יחד עם חות‬
‫קרים אחרים‪ ,‬וראוי לאיזכור מיוחד ד”ר יאיר שולמן ז”ל‪ ,‬קידמנו את החזרת ענף‬ ‫בגינת ביתו שברחובות‪ ,‬בתוך עו‪‬‬
‫התאנה למשק היהודי‪ ,‬תוך בחינת זנים רבים והתרכזות בזני הבכורות שיתרונם‬ ‫שר של צמחים ועציצים‪ ,‬מקבל‬
‫בצריכת מים נמוכה מאד והן בהבכרה וקבלת תמורה גבוהה‪ .‬במשמש יצרנו‬ ‫את פניי פרופ׳ אמנון ארז‪ ,‬חוקר‬
‫של עצי פרי ואיש המחלקה למדעי הצמח במרכז וולקני (מיל‪ .).‬בסלון‬
‫זני איכות בכירים שהבולט שבהם הוא ׳תרוג׳‪ ,‬המבשיל בתחילת מאי‪.‬‬ ‫הבית פנימה‪ ,‬לצד תקרובת של תה ופירות יבשים‪ ,‬אנו מתוודעים מקרוב‬
‫תחומים נוספים בהם תרמתי היו גידול עצי פרי בחממות למטרת הבכרה‪,‬‬ ‫אל עברו המקצועי‪ .‬אמנון פרש אמנם לגמלאות‪ ,‬אך עשייתו נמשכת‪ .‬מב‪‬‬
‫מטע צפוף באפרסק המיועד לקטיף ממוכן וכן שימוש בקאולין להפחתה‬
‫חינתו העולם מרתק והוא נהנה להוסיף ולחקור בו‪ ,‬ולא רק עצי פרי‬
‫של עקת חום ולהגנה בפני מזיקים בדרך לא כימית‪.‬‬
‫לבסוף ברצוני לציין את הספר שערכתי ושפורסם בשנת ‪Temperate ,2000‬׳‬ ‫אמנון נולד בירושלים בשנת ‪ 1935‬לבני הזוג טננבאום‪ ,‬שהפך לארז ב‪.1948-‬‬
‫׳‪ ,fruit crops in warm climates‬המציג את הידע המצטבר בגידול עצי פרי‬ ‫ב‪ ,1952-‬לאחר שסיים את לימודיו בתיכון בית הכרם‪ ,‬התגייס לנח״ל ומשם‬
‫בדרך הטבע נשאב לחקלאות‪ :‬״במסגרת הכשרה בחצרים״‪ ,‬הוא מספר‪,‬‬
‫במזג אוויר חם ויצא בהוצאת ‪ ,Kluwer‬הולנד‪.‬‬ ‫״ובהמשך בקיבוץ מגל‪ ,‬שהייתי בין מקימיו‪ ,‬עבדתי במטעים ונשביתי בקסם‬
‫העץ הרב שנתי״‪ .‬ב‪ 1956-‬החל את לימודיו בפקולטה לחקלאות‪ ,‬סיים תואר‬
‫מהו המודל הדינמי שפיתחתם?‬ ‫שני בנושא תרדמת האפרסק וב‪ 1968-‬הוענק לו תואר ד״ר בעקבות עבודה‬
‫‪ -‬עצי פרי נשירים נכנסים בסתיו לתקופת תרדמה (שלכת)‪ .‬להתעוררות טות‬ ‫בנושא ׳הגורמים המשפיעים על תרדמה בעצי פרי׳‪ .‬את עבודתו במינהל המת‬
‫בה באביב ולפריחה הם זקוקים להצטברות של שעות קור‪ .‬המודל הדינמי‬
‫מהווה מדד לקביעת כמות הקור האפקטיבית לתרדמת עצי פרי נשירים‬ ‫חקר החקלאי החל ב‪.1960-‬‬
‫ולהתעוררותם‪ .‬את המודל הדינמי פיתחנו במסגרת עבודה בפיטוטרון מבות‬
‫קר אקלים באוניברסיטת ג׳ורג׳יה‪ ,‬ארה״ב‪ ,‬שם למדנו לא רק על תרדמה‬
‫והתעוררות‪ ,‬אלא גם על השפעת מנות קור על פקעי הפרי ועל אפשרות‬
‫שמנות חום יבטלו את ההשפעה הרצויה של מנות הקור‪ .‬מצאנו שחום לאחר‬
‫לילה קר עלול לבטל תרדמה וכי ניתן בעזרת הצללה בחורף למנוע השפעה‬
‫שלילית זו‪ .‬המודל הדינמי‪ ,‬שפותח בשיתוף פעולה עם ד”ר פישמן‪ ,‬מתמטית‬
‫קאית ממינהל המחקר החקלאי‪ ,‬נותן תמונה אמיתית למגדלים ולכן אומץ‬

‫גם על ידי השירות המטאורולוגי‪.‬‬

‫עניין המטע המשונע מאוד מעניין אותנו‪ .‬אנא הרחב מעט בנושא‪.‬‬ ‫אמנון‪ ,‬שתף אותנו בעיקרי עבודתך וחשיבותם לקידום ופיתוח ענפי המטע‪.‬‬
‫‪ -‬הרעיון בבסיס עבודה זו היה לנתק את הקשר בין העץ ותנאי הגידול הקת‬ ‫‪ -‬משטחי הפעילות בהם עסקתי ושהשפיעו לדעתי על גידולי המטע אני יכול‬
‫רקעיים כמו גם תנאי האקלים לו הוא חשוף‪ ,‬ובכך לאפשר ייצור פרי מחוץ‬
‫לעונתו‪ .‬בשנות השמונים והתשעים אומץ ונוסה רעיון זה מסחרית באפרסק‬ ‫לציין שלושה עיקריים‪:‬‬
‫ונקטרינה בבקעת הירדן וכיום הוא מתחדש בבקעת הירדן באפרסק‪ ,‬משת‬ ‫‪ .1‬תרדמה ושבירת תרדמה ופיתוח המודל הדינמי‪ ,‬הנחשב למודל הטוב‬
‫ביותר הקיים היום לאיפיון דרישות קור‪ .‬פיתחנו ושיכללנו חומרים שוברי תרת‬
‫מש ושזיף‪ .‬הרעיון מיושם כיום גידול אדמוניות בישראל ופטל בספרד‪.‬‬ ‫דמה למטעים לצורך הקדמת הבשלה ושיפור האחידות‪ ,‬בהם שמן מינרלי‬
‫‪ ,(Dinitro-ortho-cresol) DNOC‬תיאו אוראה (‪ ,)Thiourea‬דורמקס‪ ,‬חנקת‬
‫ומה בעניין בקרת צמיחה ופוריות באמצעות מעכבי צמיחה?‬ ‫אשלגן בתוספת חומרים מחדירים וכן ציטוקינינים‪ .‬שני הראשונים יצאו משית‬
‫‪ -‬בעץ הפרי קיימת תחרות על המקורות בין הצרכנים השונים‪ ,‬הלוא הם‬ ‫מוש לאחר שנקבע כי הם מזיקים לחקלאי המרסס‪ ,‬ודורמקס עומד לצאת‬
‫התפתחות הפרי‪ ,‬צמיחה וגטטיבית וצמיחת שורשים‪ .‬בעצי פרי גלעיניים‪,‬‬ ‫מהשוק מאותה הסיבה‪ ,‬כך שחיפוש אחרי כימיקלים שוברי תרדמה נמשך‬
‫שאנו מגדלים על גבי כנות חזקות מאד‪ ,‬יש במקרים רבים הטיה ליצירת צמית‬ ‫עד היום‪ .‬הגדרנו ופיתחנו את ההתעוררות הסתווית בטרם חשיפה לקור‪ ,‬טכת‬
‫חה מופרזת על חשבון הפרי‪ .‬במצב זה‪ ,‬שימוש במעכבי צמיחה מרסן את‬ ‫ניקה המשמשת חקלאים ליצירת פירות אפרסק ונקטרינה בכירים במיוחד;‬
‫צמיחת הענפים‪ ,‬משפר את היבול‪ ,‬את גודל הפרי ואיכותו‪ ,‬מפחית את הצל‬ ‫‪ .2‬המטע המשונע‪ ,‬שמשמעותו גידול עצי פרי במיכלים‪ ,‬במסגרתו ניתקנו את‬
‫הכבד בעץ‪ ,‬מפחית את הדרישה לגיזום רב ומשפר את התעוררות הפקעים‬ ‫העץ מאזור הגידול הקשיח ואיפשרנו לו חשיפה לאקלים שונה‪ ,‬כרצוננו‪ ,‬ובכך‬
‫קיבלנו שליטה על מועד ההבשלה‪ .‬פיתוח זה התפשט בעולם גם לגידולים‬
‫באביב הבא‪ .‬כך‪ ,‬שמתקבלים יתרונות רבים לטיפול יחיד במעכבי צמיחה‪.‬‬

‫‪‘ 10 ‘Alon Hanotea’ vol. 69 March 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬מרץ ‪2015‬‬