Page 24 - עלון הנוטע נובמבר 2015 מספר 11 חקר הפרי הקטוף - חלק א
P. 24
כיום מרוסס מווסת הצמיחה GA3במטעי האפרסמון כשבועיים לפני הקטיף כדי יישום של טיפול חדש לאחר הברשה חמה כבסיס למניעת התפתחות של
לשמור על איכות הפרי .לטיפול השפעה מיידית על דחייה של קבלת צבע ועיה מחלות .טיפול זה ניתן ליישום לבד או בשילוב חומרי הדברה נוספים .בשנת
כוב זמני בגידול הפרי .טיפול זה גם מגביר את מוצקות הפרי בזמן הקטיף ,כנראה 2005החל השימוש בתמיסות חומציות באמצעות ריסוס לאחר הברשה חמה
באמצעות מניעה של שפעול או פעילות של אנזימים הידרוליטיים המפרקים את
בבתי האריזה .הפירות רוססו בחומצה מלח בריכוז .)11( 0.2%
דפנות התאים (.)3 תכונות פיזיקליות של התכשיר פרוכלורז ,המסיס בצורה מושלמת בסביבה
טיפול הכולל שלושה ריסוסי סופרלון ( + GAבנזיל אדנין) ,שהחל כ 100-יום לאחר חומצית( ( ,)pH 2איפשר שילוב ריכוזים נמוכים שלו בסביבה החומצית ,מה ש�ה
חנטה ,הפחית את עוצמת הנגיעות של מחלת הכתם השחור בפירות אפרסמון. קנה לו יעילות מוגברת בתנאים אלה .כיום הטיפול במנגו כולל הברשה חמה
באופן כללי ,טיפול סופרלון הפחית את כמות הפרי הנפסל לשיווק בכד י 20%וע�י ב 55-מ”צ ,ריסוס 0.2%חומצת מלח יחד עם 120ח״מ פרוכלורז ולבסוף דינוג
כב משמעותית את פליטת האתילן וה CO2-בשלבי גידול מוקדמים .ריסוס סופרלון וייבוש הפרי .היכולת לשלוט על רקבונות צד הנגרמים מאלטרנריה באמצעות
דחה את תהליך פירוק הכלורופיל ,הגביר את התחלקות התאים באזור שמתחת טיפולים חדשניים לאחר הקטיף איפשרה הארכת האחסון של פירות המנגו עד
לקוטיקולה ,הפחית התפתחות סדקים ואת הרגישות לאלטרנריה בשלבי גידול
מאוחרים יותר של הפרי ,סמוך למועד הקטיף ובעיקר באזור רקמת העוקץ (.)2 לחמישה-שישה שבועות.
תוצאות אלו מצביעות על כך שההבשלה נחשבת לגורם משמעותי בעליית רגישות 0הגברת עמידות פירות אפרסמון להתפתחות מחלות באמצעות הו�ר
הפרי לאלטרנריה בזמן הקטיף ובמהלך תקופת האחסון .שינויים פיזיולוגיים מקוה מוני צמיחה :בשנים האחרונות הושקעו מאמצים רבים בפיתוח אמצעים
מיים מתחת לעלי הגביע גורמים להבשלה דיפרנציאלית לעומת הפיטם ,תופעה להפחתת נזקי אלטרנריה באפרסמון באמצעות מווסתי צמיחה .סיפיון (עם
המובילה להתגברות בהתפתחות הסדקים ולעלייה בהופעת הסימפטומים של החומר הפעיל cytoki nin-like N1-(2-chloro-4-pyridyl)-N3-phenylurea,
( )CPPUUמשווק על ידי ׳אגן׳) המיושם 30יום לאחר החנטה ( )13 ,12 ,5ה�פ
מחלת הכתם השחור. חית את שעור הנגיעות באלטרנריה בכד י 6%בלבד ,בעוד שטבילה בטה�ר
השימוש במווסתי צמיחה בפירות מנגו מוגבל מאוד בהשוואה לאפרסמון .ב2010- ספט הפחיתה את הנגיעות בכ 30%-וטיפול ג׳יברלין ( )GA3יושם בהצלחה
דווח ( )6על כך ששילוב של טיפול 2,4-Dבזמן דינוג הפרי הפחית את שעור רקבונות לשיפור כושר ההשתמרות של הפרי ( .)3טיפול זה הראה כמו כן כושר מניעה
העוקץ הנגרמים מפומופסיס ( )Phomopsisומופיעים בפירות מנגו באחסון ממושך של הופעת סימפטומים של אלטרנריה בפירות אפרסמון באחסון ממושך.
( .)6טיפול זה עדיין לא מיושם.
0איוד במהלך האחסון :הגישה של איוד הפרי באחסון מיושמת בעיקר באפרסמון,
כאשר מדובר בתרכובות כלור (טהרספט) בריכוזים של 1,000-500ח”מ .טיפולים
בזמן האחסון במיכלים מעלים ב 5-10%-את שעור הפרי המיועד לייצוא (.)5
סיכום
מחלת הכתם השחור הינה אחת המחלות הקשות ביותר המתפתחת לאחר
הקטיף במהלך האחסון .כיוון שהפטריה מדביקה במטע ונשארת בצורה רדומה
לאחר הקטיף מתבצעת בפועל מניעה של התפתחות הסימפטומים באמצעות
טיפולים לאחר קטיף עוד לפני חידוש התפתחות המחלה .טיפולי מניעה כוללים
טבילות בתמיסות עם כלור או ריסוס בתכשירי הדברה על מערך האריזה .גם דינוג
תורם להפחתת התפתחות המחלה ,בעיקר במנגו ,וזאת באמצעות עיכוב הבשלת
הפרי .נמצא כי איוד הפרי במהלך האחסון בטמפרטורה נמוכה יעיל ביותר למניה
עת המחלה .תוצאות שהתקבלו במשך שנים מצביעות על הצורך באינטגרציה של
טיפולים להדברת המחלה.
רשימת ספרות
1. Beno-Moualem D., Y. Vinokur, D. Prusky (2001): Cytokinins induces
epicatechin content and resistance in avocado fruits. Journal of Plant
Growth Regulation 20: 95-100.
2. Biton E., Kobiler I., Feygenberg O., Yari M., Friedman H., Prusky
D. (2013): Control of Alternaria black spot in persimmon fruit by a
mixture of gibberellin and benzyl adenine, and its mode of action.
Postharvest Biology Technology 94: 82-88.
3. Eshel D., Ben-Arie R., Dinoor A., Prusky D. (2000): Resistance of
gibberellin treated persimmon fruit to Alternaria alternata arises from
the reduced ability of the fungus to produce endo-1,4-β-glucanase.
‘ 24 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 November 2015עלון הנוטע’ שנה ס”ט ,נובמבר 2015
