Page 22 - עלון הנוטע נובמבר 2015 מספר 11 חקר הפרי הקטוף - חלק א

‫פרופ׳ דב פרוסקי‬

‫טכנולוגיות למניעה‬ ‫התפתחות מחלת הכתם השחור בפירות מנגו‪ .‬צילם‪ :‬פרופ׳ דב פרוסקי‬
‫והדברה של מחלת‬
‫הכתם השחור במנגו‬
‫ואפרסמון באחסון‬

‫דב פרוסקי (‪ ,)dovprusk@volcani.agri.gov.il‬אילנה קובילר‪,‬‬
‫אולג פייגנברג ‪ /‬המחלקה לאחסון פירות וירקות‪ ,‬מינהל‬

‫המחקר‪ ,‬מרכז וולקני‬

‫לעקות קור או חום‪ .‬מקורם של נבגי הפטריה בשאריות עלים שנותרו‬ ‫תקציר‬
‫במטע או ברקמה נרקבת‪ .‬הפטרה חודרת בדרך כלל דרך עדשה‬
‫תיות (‪ ,Losses‬פתחים מיקרוסקופיים המופיעים על פני שטח הפרי‬ ‫מחלת הכתם השחור‪ ,Black Spot Disease ,‬הנגרמת מפטריית‬
‫ואחראים לחילופי גזים וטרנספירציה) ופצעים שונים‪ ,‬נשארת כאמור‬ ‫ה‪ ,Altenaria alternata-‬הינה הגורם המרכזי לרקבונות לאחר קטיף‬
‫ובאחסון של פירות אפרסמון ומנגו‪ .‬בעבודה זו נערכת השוואה בין גיה‬
‫רדומה עד לאחר הקטיף ומתפתחת בעיקר באחסון‪.‬‬ ‫שות להפחתת התפתחות המחלה באמצעות טיפולים לפני ואחרי‬
‫הקטיף ובמהלך האחסון‪ .‬שילוב של טכנולוגיות אלו הוביל לשיפור‬
‫התבססות ה‪ Alternaria-‬ותפוצתה בארץ‬
‫משך האחסון ואיכות הפרי והוא מיושם כיום בצורה מסחרית‪.‬‬
‫מספר גורמים צוינו כמעודדים התקפ ת ‪ Alternaria‬בפירות מנגו וא�פ‬
‫רסמון‪ :‬תנאים של לחות גבוהה (‪ )80-90%‬בטמפרטורה מתאימה‬ ‫מחלות הכתם השחור במנגו ואפרסמון‬
‫(מעל ‪ 20‬מ״צ)‪ ,‬עוצמת המדבק‪ ,‬עדשתיות וסדקים ברקמה מתחת‬
‫רגישות פירות מנגו ואפרסמון למחלות לאחר קטיף עולה עם הארה‬
‫לעלי גביע‪.‬‬ ‫כת משך האחסון וזאת כתוצאה משינויים פיזיולוגיים והזדקנות הפרי‪.‬‬
‫בפירות מנגו הפטריה חודרת דרך עדשתיות‪ ,‬התבססותה מתרחשת‬ ‫גורם הריקבון העיקרי בישראל האחראי לרקבונות צד בשני סוגים של‬
‫בכל שלבי גידול הפרי אולם היא נשארת בשלב רדום עד הקטיף‪,‬‬ ‫פירות אלה הוא הפטריה ‪ ,Alternaria alternata‬המאלחת את הפרי‬
‫אז היא מחדשת התפתחותה‪ ,‬בעיקר לאחר ארבעה שבועות אחסון‬ ‫עוד במטע בשלבי גידול מוקדמים (‪ .)9-7‬דרך הפצתם העיקרית של‬
‫‪-‬ב‪ 12-10-‬מ”צ‪ ,‬כאשר הפרי משנה צבע מירוק לצבע מלא‪ .‬עם הה�ב‬ ‫הנבגים מצמח לצמח מתבצעת באמצעות רוח‪ ,‬טל‪ ,‬עפר וכלים חקה‬
‫שלה מופיעים על קליפת הפרי הקטוף כתמים שחורים (ראה תמונה‬ ‫לאיים‪ .‬ה‪ Alternaria-‬יכולה לשרוד משנה לשנה כתפטיר או כנבג על‬
‫גבי שאריות צמחים נרקבים למשך זמן ממושך או כהדבקה רדומה‬
‫פותחת) ושעורם גובר בחיי מדף‪ ,‬בטמפרטרה של ‪ 20‬מ”צ‪.‬‬ ‫ברקמת הפרי ועם הבשלתו היא מחדשת את התפתחותה‪ .‬הפטריה‬
‫באפרסמון נבגי הפטריה נובטים וחודרים לפרי בצורה ישירה במהלך‬ ‫ידועה כפתוגן התוקף וגורם להופעת סימפטומים בתוצרת חקלאית‬
‫תקופת הגידול‪ ,‬וגם כאן היא נשארת ברוב המקרים רדומה באתר‬ ‫לאחר קטיף‪ ,‬לרוב רקמות מזדקנות ופצועות ורקמות חלשות הנתונות‬
‫ההדבקה עד לאחר הקטיף‪ ,‬אז היא מחדשת את התפתחותה ועל‬

‫‪‘ 22 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 November 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬נובמבר ‪2015‬‬