Page 23 - עלון הנוטע נובמבר 2015 מספר 11 חקר הפרי הקטוף - חלק א

‫הטיפול בפרי הקטוף‬ ‫הפרי מופיעים כתמים שחורים הנראים לעין בעיקר באחסון‪ .‬בשנים‬
‫ללא גשם נשארת ההדבקה רדומה עד מועד הקטיף‪ ,‬מתפתחת‬
‫את השטח הנגוע בכ‪ ,12%-‬אך לא הגיעו ליישום עקב יעילות נמוכה יחסית ולא עקבית‬ ‫לאט במשך חודשיים‪-‬שלושה במהלך האחסון ב‪ 0-‬מ”צ‪ ,‬ומתפשטת‬
‫לאורך שנים וכן בגין נזק שנגרם למטע עקב כניסות תכופות אל בין השורות בתקופה‬ ‫במהלך חיי המדף‪ .‬בשנים האחרונות נצפתה התגברות ההדבקה‬
‫של עומס פרי‪ .‬לא קיים כיום פרוטוקול מסחרי לטיפולי מטע‪ ,‬הן בגין היעדר אישור סופי‬ ‫במטע‪ ,‬שיוחסה לגשמים בחודשים אוקטובר ונובמבר‪ ,‬סמוך למועד‬
‫הקטיף‪ ,‬הגורמים להתפתחות המחלה על העץ‪ ,‬לפני הקטיף‪ ,‬בתנאי‬
‫לשימוש בתכשירים אלה והן בשל רמת שאריות של התכשיר במועד בו יושם‪.‬‬ ‫לחות המאפשרים ריבוי הדבקות פעילות‪ .‬בתנאים אלה מרבית הסיה‬
‫‪ 0‬טיפולי הדברה לאחר קטיף‪ :‬לשיפור פירות מנגו ואפרסמון המיועדים לאחסון הם‬ ‫מפטומים של ה‪ Alternaria-‬ממוקמים בפרי האפרסמון מתחת לעלי‬
‫מקבלים לאחר הקטיף כל אחד את הטיפול הטכנולוגי המתאים לו‪ .‬פירות האפרסמון‬ ‫הגביע ומרוכזים במקומם של הסדקים‪ ,‬שככל הנראה נוצרים עקב‬
‫רגישים למכות לאחר קטיף ועל כן עוד במטע הם נטבלים בכלור (תכשיר טהרספט‪,‬‬ ‫גידול מוגבר או הזדקנות מוקדמת של חלק פרי זה לעומת רקמת‬
‫׳קונספט לרוקחות בע״מ׳) בריכוז ‪ 1,000-500‬ח”מ‪ .‬לאחר מכן מובל המיכל לבית אריזה‬ ‫הפיטם‪ .‬הדבר יכול להצביע על רגישות דיפרנציאלית בפרי עצמו בין‬
‫ומוכנס לקירור מהיר ואחסון‪ .‬סדר טיפולים זה מתבצע ברמה מסחרית בכל בתי האריה‬ ‫חלקו העליון לחלקו התחתון‪ .‬הדבקות אלו‪ ,‬כמו גם הדבקות שלא‬
‫זה (‪ .)5‬לעומת זאת‪ ,‬פירות מנגו פחות רגישים לנזקי מכות בקטיף ומשך האחסון בהם‬ ‫התפתחו לפני הקטיף‪ ,‬ממשיכות להתפתח במהלך האחסון‪ ,‬בעיקר‬
‫קצר יחסית‪ ,‬ארבעה עד שישה שבועות‪ ,‬מה שמאפשר טיפול מיטבי על מערך האריזה‬
‫לאחר ‪ 70-60‬יום ב‪ 0-‬מ”צ‪.‬‬
‫לפני אחסון‪.‬‬
‫‪ 0‬הטיפול בפירות מנגו על מערך אריזה‪ :‬ריסוס רובראל ‪ 1,000‬ח”מ לאחר קטיף בבית‬ ‫לחות יחסית ושעורי הדבקה‬
‫האריזה הצליח להפחית את שעור הנגיעות בכתם השחור באופן דומה לזה של ארבעה‬
‫ריסוסים במטע‪ .‬במטרה לגוון את מגנוני הפעולה של תכשירים בשימוש במנגו לאחר‬ ‫נערך סקר‪ ,‬בו נבדק הקשר בין הלחות היחסית במטע לשעורי ההדה‬
‫קטיף ולמניעת פיתוח עמידות‪ ,‬פותחו תכשירי הדברה חדשים בעלי יעילות טובה או‬ ‫בקה במטעי מנגו‪ .‬מתוצאות הסקר עולה שניתן לחלק את כל אזורי‬
‫דומה לטיפולי מטע והוכנס לשימוש הפונגיציד פרוכלורז (ספורטק)‪ .‬בשל יעילותו הרבה‬ ‫הגידול של הפרי על פי רמת הלחות היחסית והטל בעונת הגידול‪ :‬ככל‬
‫בין השנים ‪ 1999-1984‬יושם הספורטק בריכוז ‪ 900‬ח”מ בריסוס על גבי המערך בבית‬ ‫שעולה מספר השעות שבהן הלחות היחסית עולה על ‪ 80%‬כך עולה‬
‫רמת הנגיעות בפרי לאחר הקטיף (‪ .)7‬דרושות לפחות ‪ 250‬שעות של‬
‫האריזה‪.‬‬ ‫לחות יחסית גבוהה מ‪ 80%-‬במשך ארבעה חודשים של גידול הפרי‬
‫‪ 0‬הברשה חמה‪ :‬בשנת אלפיים הוכנסה על ידינו לשימוש בענף המנגו מכונה לשטיפת‬ ‫כדי להגיע לרמה מינימלית של נגיעות‪ .‬כך נמצא‪ ,‬שבאזור עוטף כנרת‪,‬‬
‫הפרי במים חמים תוך הברשה‪ .‬הפרי עובר במשך כ‪ 15-‬שניות על מברשות תוך התזה‬ ‫עם ‪ 350‬שעות של לחות יחסית מעל ‪ 80%‬במהלך גידול הפרי‪ ,‬רמת‬
‫של מים חמים בטמפרטורה של ‪ 55‬מ”צ‪ .‬הברשה חמה זו תרמה רבות לשיפור מראה‬ ‫הנגיעות נמוכה לעומת מישור החוף והנגב הצפוני‪ ,‬בהם יש יותר שעות‬
‫הפרי ואף ניתן היה להפחית את ריכוז הספורטק בריסוס על המערך ל‪ 450-‬ח״מ (‪.)9‬‬ ‫של לחות יחסית גבוהה מ‪ 80%-‬במהלך גידול הפרי‪ .‬בפירות אפרסמון‬
‫בסיס היישום של טכנולוגיית ההברשה החמה איפשר שיפורים נוספים בתהליך הטיפול‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬לא דווח על קשר ישיר בין רמת הלחות היחסית ונגיעות‬
‫ושיפור איכות הפרי לאחר קטיף‪ .‬במקרה זה שולב הספורטק במינון נמוך אף יותר בתוך‬ ‫באלטרנריה כיוון שרוב המטעים ממוקמים באזור החוף‪ ,‬שם שעורי‬
‫המים החמים‪ .‬בעקבות הצלחת הטיפול הומלץ לאזורים נגועים פחות להפחית אף יותר‬ ‫הלחות גבוהים‪ ,‬אך מניסיון אישי ידוע שמטעים הממוקמים באזורים‬
‫את ריכוז התכשיר‪ ,‬ל‪ 225-‬ח”מ‪ ,‬כמו בעוטף כנרת‪ .‬במטעים נגועים יותר‪ ,‬במרכז הארץ‬
‫לחים במיוחד סובלים משעורי נגיעות גבוהים במיוחד (ידע אישי‪.)2 ,‬‬
‫ובדרומה‪ ,‬היה עדיין צורך בריסוס ‪ 450‬ח״מ ספורטק בנוסף להברשה החמה‪.‬‬
‫‪ 0‬הברשה חמה וריסוס חומצה‪ :‬במחקרינו נמצא כי הפטריות אלטרנריה וקולטוטריכום‬ ‫גישות להפחתת הנזק ממחלת הכתם השחור‬
‫(החמה) (‪ )Colletotrichum coccodes‬מבסיסות את רקמת הפרי במהלך ההבשלה‬
‫באמצעות הפרשת אמוניה תוך כדי ההתקפה‪ .‬בעקבות ממצאים אלה פותחה גישה לטיה‬ ‫הגישות שנבחנו למניעת התפתחות אלטרנריה לאחר קטיף כללו מניה‬
‫פול בתמיסות חומציות כבסיס לניטרול האמוניה המופרשת מהפטריה‪ ,‬גישה שאיפשרה‬ ‫עת הדבקה‪ ,‬השמדת הדבקות באמצעות תכשירי הדברה‪ ,‬העלאת‬
‫עמידות הפרי להתפתחות מחלות באמצעות הורמוני צמיחה וכן איוד‬

‫במהלך האחסון‪.‬‬
‫‪ 0‬טיפולים למניעת הדבקה במטע לפני הקטיף‪ :‬כיוון שההדבקה‬
‫באלטרנריה במנגו ואפרסמון מתקיימת בכל שלבי הגידול של הפרי‪,‬‬
‫הדברת המחלה תוכננה בתחילה למניעת הדבקה באמצעות ריסוס‬
‫תכשירים פרוטקטנטיים (פרוטקטנטי = מגן) בשלבי הגידול השונים‪.‬‬
‫ארבעה ריסוסי מנבגן (׳אגן׳) על פירות מנגו ׳טומי אטקינס׳ החל מהה‬
‫שבוע השלישי לאחר החנטה‪ ,‬ולאחר מכן יישום אחת לחודש‪ ,‬צימצמו‬
‫את השטח המכוסה בכתמים שחורים ב‪ .)10 ,9( 75%-‬גם ריסוסים‬
‫של פירות אפרסמון מזן ׳טריומף׳ ב‪ 1,000-‬ח”מ של התכשיר רובראל‬
‫‪( 40‬׳גדות אגרו׳) בשילוב עם ‪ GA3‬כ‪ 15-‬יום לפני קטיף‪ ,‬הפחיתו את‬
‫שעורי הפרי הפסול לשיווק ב‪ .)7( 4-10%-‬טיפולים בתכשירים סקור‪,‬‬
‫סגנון ופולר ‪ 14‬יום לפני קטיף על פירות אפרסמון (‪ )13 ,12 ,5‬צימצמו‬

‫‪‘ 23 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 November 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬נובמבר ‪2015‬‬